הלנה הולצמן

אמנית גרמנייה

הלנה הולצמןגרמנית: Helene Holzman;‏ 30 באוגוסט 1891, יינה25 באוגוסט 1968) הייתה אמנית, ציירת, סופרת וחסידת אומות העולם מגרמניה.

הלנה הולצמן
אין תמונה חופשית
לידה 30 באוגוסט 1891
ינה, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באוגוסט 1968 (בגיל 76)
גיסן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע ציירת, סופרת, לוחמת מחתרת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

הולצמן הייתה בתם של זוג רופאים תושבי יינה, זיגפריד שפסקי (אנ') ואשתו, מרגרטה לבית קוך (Koch). ב-1908 למדה בבית הספר לציור של הצייר האקספרסיוניסטי הגרמני אריך קויטן (גר') ואחיו פריץ ביינה, יחד עם אוטו הרביג (גר') וקלרה הרנק (גר'), שלימים הפכו אף הם לציירים (הרנק הייתה לימים אמם של ארוויד הרנק (אנ'), מתנגד הנאצים שנרצח, ופלק הרנק (אנ'), מתנגד הנאצים אף הוא). את פעילות בית הספר מימנה קרן קרל צייס (אנ'), שאחד ממיופי הכוח שלה עד 1907 היה אביה של הולצמן.

לאחר מכן הייתה הולצמן, כמו קלרה הרנק, מורה ומתורגמנית, וכן מוכרת ספרים. היא נישאה למוכר הספרים היהודי מקס הולצמן והשניים עברו לקובנה עם שתי בנותיהם, מרי ומרגרטה. בקובנה ניהל הולצמן בית דפוס וחנות ספרים. בית הדפוס שלו התמחה בפרסומים בשפות זרות.

פעילותה להצלת יהודים בתקופת השואהעריכה

לאחר הכיבוש הגרמני בקיץ 1941, נרצחו בעלה של הולצמן, מקס, ובתה הגדולה מרי על ידי הגרמנים ובעלי בריתם. הולצמן שיתפה פעולה עם מספר נשים שניסו להציל ילדים יהודים מגטו קובנה. חלק מהיהודים שהצילה הולצמן היו מוכרים לה מלפני המלחמה, וחלקם היו זרים לה. הולצמן נתנה שיעורים פרטיים והיא ובתה מרגרטה השתמשו במשכורותיהן כדי לקנות אוכל ליהודים שהיו אסירים בגטו קובנה. בין היתר סייעו השתיים לאדווין גייסט, מלחין יהודי, שמאוחר יותר הצליח לצאת מהגטו באמצעות שתדלנותה של מאהבתו של הלמוט ראוקה (אנ'), ממפקדי הגטו הגרמניים שאף פיקד על רצח המוני של חלק מיהודי הגטו ב-28 באוקטובר 1941 בפורט התשיעי. מאוחר יותר נתפס גייסט ונרצח. להולצמן סייעה חסידת אומות העולם אולגה דאוגובייטנה (Olga Dauguvietenė).

לאחר מלחמת העולם השנייהעריכה

אחת מהנערות היהודיות שניצלה בידי הולצמן, פרומה קוצ'ינסקיינה (Kučinskienė) לבית ויתקין, אומצה על ידה לאחר המלחמה, משהתגלה שהיא נותרה יתומה ובודדה עקב רצח כל בני משפחתה.

בשנת 1965 עזבו הולצמן ומרגרטה את ליטא ועברו לגור בגרמניה. בשנת 1966 ביקרה הולצמן בישראל וזכתה לקבלת פנים חמה מהיהודים שהצילה.

בשנת 1968 נפגעה הולצמן בתאונת דרכים ומתה מפצעיה.

הנצחהעריכה

בשנת 2000 הונצחו קורותיה של הולצמן בשנות הכיבוש הגרמני של ליטא בספר "הילד הזה נועד לחיות" (Dies Kind soll leben) שכתבו בתה מרגרטה וריינהרד קייזר (גר').

בשנת 2005 הכיר יד ושם בהולצמן כחסידת אומות העולם.

קישורים חיצונייםעריכה