ינה

עיר בגרמניה

ינהגרמנית: Jena להאזנה (מידעעזרה)) היא עיר אוניברסיטאית במדינת תורינגיה שבמרכז גרמניה, העיר השנייה בגודלה אחרי עיר הבירה ארפורט. אוכלוסייתה מונה 102,494 תושבים. העיר מוכרת בעיקר בשל היותה עיירת סטודנטים ובה אוניברסיטת פרידריך שילר.

ינה
Jena
Wappen Jena.svg
סמל ינה
Zentrum Jenas 2008-05-24.JPG
ינה, 2008
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מדינה פדרלית תורינגיהתורינגיה  תורינגיה
ראש העיר Thomas Nitzsche
שטח 114.76±0.01 קילומטר רבוע
גובה 143, 158 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 111,407 (נכון ל־30 בספטמבר 2019)
 ‑ צפיפות 935 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 50°55′38″N 11°35′11″E / 50.927222222222°N 11.586388888889°E / 50.927222222222; 11.586388888889 
www.jena.de

היסטוריהעריכה

תאריך הקמתה הרשמי של ינה לא ידוע באופן רשמי. בשנת 1182 הוזכרה העיר ינה במסמך, ובשנת 1286 הוצג מסמך ובו כתוב שהעיר הוקמה.

בשנת 1558 הוקמה האוניברסיטה המפורסמת של ינה, אוניברסיטת יוהאן פרידריך הגדול, שבמאה ה-18 כבר הפכה לאחת האוניברסיטאות הגדולות והמפורסמות ברחבי מחוזות גרמניה, ובכך התבססה ינה באופייה כעיר ספרותית ופילוסופית. בין אנשי הרוח שקורות חייהם נשזרו בתולדותיה היו פרידריך שילר, יוהאן וולפגנג פון גתה וגאורג וילהלם פרידריך הגל.

במאה ה-19 התבססה העיר גם במישור הכלכלי עם הקמתה של חברת העדשות המפורסמת "קרל-צייס", אשר הכניסה את ינה גם לתחרות הכלכלית במרכז אירופה.

במהלך מלחמת העולם השנייה הופצצה העיר על ידי בעלות הברית. 153 בני אדם שילמו בחייהם, ומרכז העיר נחרב והוקם מחדש לאחר המלחמה.

במהלך המלחמה הקרה ועד איחוד גרמניה הייתה ינה, כחלק ממזרח גרמניה, תחת שליטה קומוניסטית בחסות ברית המועצות.

כלכלהעריכה

ינה היא עיר תעשייתית, המתמחה בייצור מכשירים מדויקים, תרופות וכן מוצרי אופטיקה וצילום.

במהלך השנים האחרונות מנסה העיר למצב עצמה כ"עיר המדעים" ולהתפתח לתחומי הביואינפורמטיקה, ביוטכנולוגיה ותוכנה.

יהדות ינהעריכה

בין המאה ה-14 למאה ה-20

היהודים מוזכרים בהיסטוריה של העיר כבר בתקופת המגפה השחורה (13471353) וב-1379 מוזכר יהודי המתגורר קבע בעיר לראשונה[1][2]. באותן שנים התגוררה בעיר קהילה יהודית שבבעלותה בית כנסת. הקהילה היהודית התגוררה במרכז העיר, ואף הוזכר בעבר רחוב Jüdengasse ("רחוב היהודים") בסמוך לאחד הרחובות הראשיים בעיר.

היהודים גורשו מהעיר ולא הורשו להתגורר בה קבע בין 1431 ל-1452 או ב-1543.

בשנת 1785 הדוכס מסקסוניה, שהיה גם פטרון האוניברסיטה, אישר ליהודים להרשם ללימודים ואלו החלו לחזור אל העיר. רק בשנת 1825 הורשו יהודים שוב לגור באופן קבוע בינה, והקהילה החדשה שקמה לא הקימה לה בית כנסת. הטקסים הדתיים הועברו בבתים פרטיים. הקהילה מנתה 30 איש בשנת 1880 ובשיאה בשנת 1924 מנתה 168 תושבי קבע ועוד מספר עשרות תושבים ארעיים[2].

השואה ויהדות ינה

בתחילת המאה ה-20 רבים מיהודי העיר עבדו כסוחרים, כמהנדסים בתעשייה המקומית (צייס (אנ'), שוט (אנ')) ובאוניברסיטת ינה ואף השתתפו במלחמת העולם הראשונה[3].

החל משנת 1933 החל מצבם של היהודים בעיר להדרדר. חרמות כלכליים כנגד יהודי העיר גרמו לרבים מהם לעזוב, ועם עליית הנאצים בחר הפיזיקאי פרופ' פליקס אוירבך (אנ') להתאבד[4]. הפוגרום הגדול ביותר בעיר התרחש בנובמבר 1938 ובסופו נסגרו כל עסקי היהודים בעיר, ו-18 מהם נשלחו למחנה הריכוז בוכנוואלד[2]. עד סוף שנת 1939 נותרו רק 50 יהודים בעיר. היהודים האחרונים גורשו עד 1945, לגטו בלזץ או לגטו טרזין. היהודים האחרונים שגורשו היו אלה שהיו חלק מנישואין מעורבים (כמו ד"ר קלרה גריפאהן).

המאה ה-21 וזיכרון השואה

בעיר ישנן (נכון ל-אפריל 2020) 41 אבני נגף. סיפורו של כל אחד מהנספים קיים באתר אינטרנט של העיר[3].

גם כיום לא קיים בית כנסת ביינה ולא מתקיימים אירועים דתיים גדולים בעיר. מרכז הקהילה היהודית הקרוב ביותר נמצא בעיר ארפורט.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ינה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Saskia Schulz, Traces of Jewish Life in Thuringia
  2. ^ 1 2 3 Jüdische Geschichte - Jena
  3. ^ 1 2 Stolpersteine Jena Geschichte, geschichte.jena.de (בגרמנית)
  4. ^ Chronik | Jena Geschichte, geschichte.jena.de (בגרמנית)