הלקסיקון היהודי

הלקסיקון היהודי (גרמנית: Jüdisches Lexikon), ובשמו המלא: "הלקסיקון היהודי: מדריך אנציקלופדי לידע יהודי" (Jüdisches Lexikon: ein enzyklopädisches Handbuch des jüdischen Wissens) הוא לקסיקון יהודי בשפה הגרמנית שהופיע בהוצאת היידישער פערלאג בברלין בירת גרמניה בשנים 19271930.

הלקסיקון היהודי
Jüdisches Lexikon
מידע כללי
שפת המקור גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אנציקלופדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא מדעי היהדות, היסטוריה של עם ישראל, יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Jüdischer Verlag עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הוצאה ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלקסיקון, בן ארבעה כרכים (הרביעי מורכב משני חלקים), הוא עודנו הלקסיקון היהודי הכללי המעמיק והמקיף ביותר בשפה הגרמנית. "הביוגרפיה הלאומית היהודית הגדולה" שחיבר שלמה וינינגר אמנם עולה עליו בהיקף, אך זהו לקסיקון ביוגרפי בלבד. יוזמה אנציקלופדית נוספת בשפה הגרמנית, אנציקלופדיה יודאיקה, הופסקה עם עליית הנאצים לשלטון.

הלקסיקון נערך על ידי גאורג הרליץ וברונו קירשנר, בהשתתפות איסמר אלבוגן, ובהכנתו השתתפו יותר מ-230 אינטלקטואלים יהודים נודעים, בהם יוסף מייזל, אהרון סנדלר, מקס סולובייצ'יק, פליקס טיילהבר, רוברט ולטש, מיכאל ברקוביץ, נתן מיכאל גלבר והרב מקס וינר.

ישנם חוקרים הסבורים כי התעמולה הנאצית בגרמניה עסקה ברדיפה אנטישמית של צ'ארלי צ'אפלין בהסתמכה באופן שגוי על הערך עליו בלקסיקון, שבו נכתב על צ'אפלין כך: "אחד מגדולי השחקנים בדורנו. נולד בשנת 1889 למשפחה יהודית ממזרח אירופה, טוֹנְשְׁטֵיין [Thonstein], שהיגרה לאנגליה באמצע המאה ה-19. בלצונו הוא מצייר את הצער הנצחי, את מצב הרוח היהודי הטרגי הטיפוסי, ואכזבה אילמת המביאה הלם עמוק מאוד." למעשה, הביוגרפים של צ'אפלין סבורים כיום שלשחקן לא היו שורשים יהודיים.[1]

כרכי הלקסיקון היהודי עברו דיגיטציה וזמינים במלואם באינטרנט.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יעקב הלחמי, ‏כי מזרע היהודים הוא…, באתר בית הסרט העברי, 6 ביוני 2007