המדד הבין-לאומי לאיכות הסביבה

המדד הבין-לאומי לאיכות הסביבה (באנגלית: Environmental Performance Index; בראשי תיבות: EPI) הוא מדד המשקלל מדדים שונים המשקפים את איכות הסביבה ואת מצב המערכת האקולוגית. דוגמאות למדדים השונים: זיהום אוויר, נגישות למים ואיכות מקורות המים, ייעור, רמת פליטת גזי חממה ועוד. ערכי המדד נעים בין 1 ל־100. הדו"ח האחרון הוגש בשנת 2022 ומדרג 180 מדינות.

הנתונים הנמדדים ומשקלם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

היסטוריה

הרעיון העומד מאחורי המדד הוא כימות אמפירי של מדדי איכות הסביבה כדי לאתר בקלות בעיות, להבחין במגמות, לזהות הצלחות וכישלונות, למצוא שיטות לשיפור איכות הסביבה ולמקסם את התועלת מהשיטות שבהן משתמשים כדי לשפר את איכות הסביבה.

למדד הבין-לאומי לאיכות הסביבה הייתה גרסה מוקדמת יותר, מדד שנקרא Environmental Sustainability Index - ESI, שפורסם בין השנים 1995 ל־2005. שני המדדים פותחו על ידי חוקרים מאוניברסיטת ייל ומאוניברסיטת קולומביה.

מרכז המחקר המשותף והפורום הכלכלי העולמי, מודדים את הקיימות הסביבתית באמצעות השוואה בין מדינות שונות במדדי ה־ESI. הגרסה הראשונה של ה־EPI פורסמה ב־2002 כדי להשיג את המטרות שהציבו בפסגת המילניום (כינוס המנהיגים הגדול ביותר שהתרחש ב־2000).

ה־EPI מיושם בעזרת מדדים זהים לאלו של ה־ESI, אך בעוד שה־ESI בודק קיימות סביבתית באמצעות השוואה למדינות אחרות, ה־EPI מבוסס על אינדיקטורים מדידים מוחלטים. בשל כך, הוא נוח יותר ליישום באופן רטרואקטיבי. האופן העיקרי שבו נמדדים מדדי קיימות בעולם הוא בעזרת ה־EPI. שווייץ מובילה את המדד בכך שהיא דואגת לאיכות אוויר טובה ולהגנה על האקלים בעזרת מיזמים ארוכי טווח לשיפור הסביבה.

שימושים

מדד ה-EPI נועד לשקף עד כמה מצליחות מדינות לעמוד במטרות שהציבו לעצמן בתחום איכות הסביבה, ובמשימות שנועדו להשגת מטרות אלה. מדד זה מאפשר למדינות המדורגות במקומות הראשונים לקבל הכרה בין-לאומית ולשמש מודל לחיקוי. המדד מעניק הכוונה ושיטות פעולה למנהיגים המעוניינים בשיפור מצב איכות הסביבה במדינותיהם.

המדד מאפשר לשפר את איסוף הנתונים החסרים במדדים מתחומי החקלאות, מקורות מים, ניהול פסולת והמגוון הביולוגי, כך שמדינות תקבלנה תמונת מצב עדכנית שניתן לפעול על פיה. הוא נועד בעיקר לפוליטיקאים, למדענים ולפרסומאים, אולם המידע נגיש לכלל הציבור.

עם זאת, חסרים ב־EPI היבטים של תלות המדינות במשאבים מחוצה להן, או השפעה שלהן על זיהום במדינות אחרות, היבטים שמדדים אחרים, כמו "טביעת רגל אקולוגית" או "טביעת רגל מימית", מתייחסים אליהם בצורה מפורטת. חולשה אחרת של המדד היא הסתמכותו על דיווחים עצמיים של מדינות. גם החוקרים עצמם מודים שיש מדינות המוסרות נתונים לא מדויקים על מנת להציג את עצמן באופן חיובי יותר.

(Global Green Economy Index (GGEI

GGEI הוא מדד הבודק את הכלכלה והחברה במדינות, כדי לבחון יוזמות הנוגעות לאיכות הסביבה ואת עמידת הנהגת המדינה בהתחייבויותיה, בכל הנוגע לאיכות הסביבה. מדד זה מוסיף אינדיקטורים לאיכות הסביבה כמו תחבורה, בניינים ואנרגיה.

ב־2018, דירג המדד 180 מדינות שונות על פי 24 אינדיקטורים שונים, ובעשר קטגוריות. מתוך המדד עולה כי שיפור במצב הכלכלי, בבריאות אזרחי המדינות ובשגשוג משמעותו גם התחזקות של התעשייה והתעצמות מגמת העיור, ולבסוף גם פגיעה בסביבה הטבעית.

שיטת עבודה

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא לא ברור למה הנתונים מתייחסים ולאיזה תקופה.

המשתנים המשמשים לחישוב EPI מתעדכנים לעיתים קרובות. יש לקחת זאת בחשבון בעת התבוננות בביצועי המדינה באמצעות מספר דוחות, מכיוון שהדבר יכול להוביל לשינויי ציון ודירוג רק על בסיס שינוי מתודולוגיה. מלבד משתנים המתייחסים לבריאות הסביבה ולחיוניות המערכת האקולוגית, החישוב לוקח בחשבון גם משתנים נוספים כמו שלטון החוק, שליטה בשחיתות ויעילות הממשלה.

נתונים מ־2020

מטרה	נושא סיווגי	אינדיקטור
בריאות סביבה (40%)	איכות אוויר (65%)	זיהום אויר - דלקים מוצקים לבית (40%)
		זיהום אוויר - חשיפה ממוצעת ל־PM2.5 (30%)
		זיהום אוויר - חריגה של PM2.5 (30%)
	איכות מים (30%)	תברואה לא בטוחה (50%)
		איכות מי השתייה (50%)
	מתכות כבדות (5%)	חשיפת עופרת (100%)
חיוניות המערכת האקולוגית (60%)	מגוון ביולוגי ובית גידול (25%)	אזורים מוגנים ימיים (20%)
		Biome Protection (עולמי) (20%)
		Biome Protection (ארצי) (20%)
		אינדקס הגנת מינים (20%)
		מדד ייצוגיות (10%)
		מדד בית הגידול של מינים (10%)
	יערות (10%)	אובדן כיסוי עצים (100%)
	חוות דגים (10%)	מצב מלאי הדגים (50%)
		אינדקס טרופי ימי אזורי (50%)
	אקלים ואנרגיה (30%)	פליטת CO2 (סה"כ) (50%)
		פליטת CO2 (כוח) (20%)
		פליטת מתאן (20%)
		פליטת N2O (5%)
		פליטת פחמן שחור (5%)
	זיהום אוויר (10%)	פליטת SO2 (50%)
		פליטת NOX (50%)
	משאבי מים (10%)	טיפול בשפכים (100%)
	חקלאות (5%)	ניהול חנקן בר קיימא (100%)

נתונים מ־2018
המשתנים ב-2018 דומים במידה רבה לאלה מ־2016, אך השתנו בפרטים ובמשקל מסוים. באופן ברור בריאות סביבתית משוקללת כעת ב־40% וחיוניות המערכת האקולוגית ב־60%.

מטרה	נושא סיווגי	אינדיקטור
בריאות סביבה (40%)	השפעות בריאותיות (33%)	חשיפה לסיכון סביבתי (100%)
	איכות אוויר (33%)	איכות אוויר ביתית (30%)
		זיהום אוויר - חשיפה ממוצעת ל-PM2.5 (30%)
		זיהום אוויר - חריגה של PM2.5 (30%)
		זיהום אוויר - חשיפה ממוצעת ל-NO2 (10%)
	מים ותברואה (33%)	תברואה לא בטוחה (50%)
		איכות מי השתייה (50%)
חיוניות המערכת האקולוגית (60%)	משאבי מים (25%)	טיפול בשפכים (100%)
	חקלאות (10%)	יעילות שימוש בחנקן (75%)
		מאזן חנקן (25%)
	יערות (10%)	שינוי בכיסוי היער (100%)
	חוות דגים (5%)	מלאי דגים (100%)
	מגוון ביולוגי ובית גידול (25%)	אזורים מוגנים יבשתיים (משקל ביומה לאומי) (20%)
		אזורים מוגנים יבשתיים (משקל ביומה גלובלי) (20%)
		אזורים מוגנים ימיים (20%)
		הגנה על מינים (לאומי) (20%)
		הגנה על מינים (עולמי) (20%)
	אקלים ואנרגיה (25%)	מגמה בעוצמת הפחמן (75%)
		מגמה בפליטת CO2 לקוט"ש (25%)

ציוני EPI

2022

מדד הביצועים הסביבתיים לשנת 2022 מדרג 180 מדינות.

35 המדינות המובילות והציון של כל אחת מהמדינות

1. דנמרק 77.9
2. אנגליה 77.7
3. פינלנד 76.5
4. מלטה 75.2
5. שוודיה 72.7
6. לוקסמבורג 72.3
7. סלובניה 67.3
8. אוסטריה 66.5
9. שווייץ 65.9
10. איסלנד 62.8
11. הולנד 62.6
12. צרפת 62.5
13. גרמניה 62.4
14. אסטוניה 61.4
15. לטביה 61.1
16. קרואטיה 60.2
17. אוסטרליה 60.1
18. סלובקיה 60
19. הרפובליקה הצ'כית 59.9
20. נורווגיה 59.3
21. בלגיה 58.2
22. קפריסין 58
23. איטליה 57.7
24. אירלנד 57.4
25. יפן 57.2
26. ניו זילנד 56.7
27. ספרד 56.2
28. איי בהאמה 56.2
29. יוון 56.2
30. רומניה 56
31. לטביה 55.9
32. איי סיישל 55.6
33. הונגריה 55.1
34. צפון מקדוניה 54.3
35. בוצ'ואנה 54

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המדד הבין-לאומי לאיכות הסביבה בוויקישיתוף