המהפכה הבאדית

המהפכה הבאדיתגרמנית: Badische Revolution) הייתה ניסיון כושל למהפכה לאומית-רפובליקנית נגד הדוכסות הגדולה של באדן בשנים 18481849 כחלק מאביב העמים בגרמניה נגד הקונפדרציה הגרמנית.

כניסת הצבא המהפכני לעיר לראך, ציור של פרידריך קייזר

אביב העמים בגרמניה החל בחודש מרץ 1848 בדוכסות הגדולה של באדן בהשראת המהפכה בצרפת, המהפכנים הבאדים שאפו להפוך את באדן לדמוקרטיה במסגרת רפובליקה פדרלית פאן-גרמנית ולהפיל את מעמד האצולה שלטענתם דיכא את בני העם הגרמני ופילג אותו לפיאודומים.

פרידריך הקר
גוסטב שטרופה

חלק מהמהפכנים היו סוציאליסטים וחלק קפיטליסטים, אך כולם היו אנטי-מונרכיסטים. אחרי שפרצה המהפכה בבאדן פרצו התקוממויות דומות במקומות רבים שהיו תחת הקונפדרציה הגרמנית. נקודות השיא של המהפכה היו התקוממות הקר (Heckeraufstand) באפריל 1848 שהייתה ניסיון פשיטה על ארמון הדוכס בהובלת המהפכן פרידריך הקר והפיכת שטרופה (Struve-Putsch) בספטמבר 1848 שבה המהפכן גוסטב שטרופה עמד בראש צבא שכבש את העיר לראך (Lörrach).

המהפכה לוותה לפרקים גם ברדיפת יהודי באדן על ידי חלק מהמהפכנים.

המהפכנים מאזורי גרמניה השונים, כולל באדן, הקימו יחד את הפרלמנט הדמוקרטי של השטחים בשליטתם, האספה הלאומית של פרנקפורט בעיר פרנקפורט אם מיין. אותו אזור בו התחילו מהפכות אביב העמים היה גם המעוז האחרון של המהפכנים, ב-23 ביולי 1849 כוחות צבא פרוסיים כבשו את מעוז המהפכה ראשטאדט בבאדן והמהפכה דוכאה סופית.

בתרבות עריכה

המהפכה הבאדית התקבעה כאירוע הרואי בתודעה ההיסטורית של באדן.

השיר המהפכני "Heckerlied", "הקרליד", "שיר הקר", על שם פרידריך הקר, שימש את המהפכנים הבאדים כהמנון בלתי-רשמי ונהיה שיר עם באדי, השיר מבטא התנגדות חריפה ל"סדר הישן" ושאיפות אלימות מאוד נגד כמרים ובני אצולה.

ב-1964 יצא לאור הספר "כתבי אנדריאס לֶנץ" מאת שטפן היים העוסק במהפכן באדי המהגר לארצות הברית. ב-1986 הופק סרט טלוויזיה גרמני בן ארבעה חלקים בבימויו של הבמאי הגרמני דיטר ברנר בשם "לנץ, או החירות", על פי ספרו של היים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא המהפכה הבאדית בוויקישיתוף