הקרליד

Heckerlied (הקרליד, בגרמנית: Heckerlied, ובתרגום מילולי "שירו של הקר") היה שיר שכתב המהפכן הגרמני בן המאה ה-19 פרידריך הקר (Friedrich Hecker).

תולדות השיר

שיר זה ליווה את המהפכנים במהפכה הבאדית של 1848–1849, שהייתה חלק מאביב העמים בגרמניה. הקר ניסה להלהיב את תושבי קונסטנץ ולאסוף מהפכנים בבאדן על מנת להשתלט על הארמון בקרלסרוהה ולהפיל את ממשלת הדוכס הגדול. אחרי שדוכאה ההתקוממות בקרב על השיידק , ליד קנדרן (Kandern) ב-20 באפריל 1848 על ידי כוחות פרוסיה והסן, הקר ברח לשווייץ עם רוב תומכיו, ומשם עבר לארצות הברית.

השיר היה פופולרי בתקופת הרייך השלישי. אחת מגרסאותיו כוללת אמירה נגד יהודים. שורה אחת מתוך גרסה זו היא: "כשדם יהודי יותז מהסכין, ייטב לנו כפליים" (wenn’s Judenblut vom Messer spritzt, dann gehts nochmal so gut).

גרסאות השיר

ל"הקרליד" יש מספר גרסאות. בטקסט של הגרסה הבאה של השיר מובעת התביעה להפלת השליטים. בפזמון מובעת כמעט תמיד השאיפה להקמת רפובליקה גרמנית חופשייה. שורות וקטעים כגון "An den Darm der Pfaffen, hängt den Edelmann" (תְלו את האצילים על מעיהם של הכמרים) או "Schmiert die Guillotine mit Tyrannenfett, reißt die Konkubine aus dem Fürstenbett" (שׁמנו את הגליוטינה בדם העריצים, קרעו את הפילגש ממיטתו של הנסיך), מעידות על כוונותיהם האנטי-מלוכניות ואנטי-שמרניות של המורדים.

הטקסט והמנגינה נשענים על שיר סטודנטים בשם "Die Freie Republik" (הרפובליקה החופשית) שנכתב לרגל בריחת שישה אסירים מהכלא, כחלק מהנסיון המהפכני הכושל של 1833 בשם "Frankfurter Wachensturm" (ההתקפה על חיל המשמר בפרנקפורט) . בשורה שחוזרת מספר פעמים בווריאציות שונות, נאמר: "כשישאלו אותך איפה אבשלום, תוכל להגיד שהוא כבר תלוי. לא תלוי על עץ או חבל, אלא על ידי אמונתה של הרפובליקה החופשית."

הראשון משישה בתים של ההקרליד:

תרגום חופשי לעברית	גרמנית
כשאנשים שואלים הקר עדיין חי? אתה יכול להגיד להם: כן, הוא עדיין חי.	Wenn die Leute fragen, Lebt der Hecker noch? Könnt ihr ihnen sagen: Ja, er lebet noch.

פזמון:

תרגום חופשי לעברית	גרמנית
הוא לא תלוי על עץ הוא לא תלוי על חבל. הוא קשור רק לחלום הרפובליקה הגרמנית.	Er hängt an keinem Baume, Er hängt an keinem Strick. Er hängt nur an dem Traume Der deutschen Republik.

בית שני:

תרגום חופשי לעברית	גרמנית
דם נסיך חייב לזרום אבני ברד עבות, ונובטת ממנו הרפובליקה החופשית. כן, שלושים ושלוש שנות שעבוד תמו הלאה כלבי הריאקציה!	Fürstenblut muß fließen Knüppelhageldick, Und daraus ersprießen Die freie Republik. Ja, dreiunddreißig Jahre Währt die Knechtschaft schon Nieder mit den Hunden Von der Reaktion!

בית 3:

תרגום חופשי לעברית	גרמנית
שמנו את הגיליוטינה בשומן העריץ! זרקו את הפילגש ממיטת הנסיך! כן, שלושים ושלוש שנות שעבוד תמו הלאה כלבי הריאקציה!	Schmiert die Guillotine Mit Tyrannenfett! Schmeißt die Konkubine Aus des Fürsten Bett! Ja, dreiunddreißig Jahre Währt die Knechtschaft schon Nieder mit den Hunden Von der Reaktion!

רקע וניתוח

השיר השתייך למסורת שירה קצבית, גסה ופרובוקטיבית שהייתה נפוצה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בקרב סטודנטים גרמניים חברי תנועת הנוער ה"ואנדרפוגל". לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה עבר השיר מספר שינויי טקסט שנועדו לבקר את מדיניותה של ממשלת הרייך השני. במהפכה הגרמנית נעשה שימוש בווריאציות של שיר זה בקרב שני הצדדים - המהפכנים והשמרנים.

גרסה אנטישמית, שלימים עתידה להתפשט ברחבי גרמניה, צצה כנראה במרץ 1921 בקרב אנשי הפרייקור שלחמו במרד בשלזיה עילית ושם שררה אנטישמיות פרועה במיוחד. בשנות רפובליקת ויימאר שלאחר מכן, הפך שיר זה לשיר חיילים (Sturmsoldaten) ואחת הווריאציות שלו הייתה עם אסוציאציות של הימין הקיצוני:

Wenn der Sturmsoldat ins Feuer geht, ei, dann hat er frohen Mut, und wenn’s Judenblut vom Messer spritzt, dann gehts nochmal so gut

(כשחייל הסער צועד לתוך האש, הוא שמח ואמיץ, וכשדם יהודי ניתז מן הסכין, יהיה לנו טוב כפליים.)

וריאציה זו הושרה על ידי האס-אה ביום השנה לעליית המפלגה הנאצית לשלטון ב-30 בינואר 1933. עם ירידת כוחו של האס-אה לאחר ליל הסכינים הארוכות ב-30 ביוני 1934, ועליית כוחו של האס-אס, פחתה תדירות השמעתו של השיר.

ויטקר צ'יימברס (Whittaker Chambers;‏ 1901–1961), שריגל עבור ברית המועצות, הזכיר בזיכרונותיו גרסה קומוניסטית של השיר, אותה שמע בנסיעה לברלין ב-1923.

מתחילת שנות התשעים משמיעים ארגונים נאו-נאציים גרסה של השיר הזה תחת הכותרת "דם" (blut). ההשמעה הראשונה המוכרת היא של הלהקה Tonstörung בשנת 1993. באותה שנה הורשעו חברי להקה זו על ידי בית משפט במנהיים בהסתה לשנאה ולפשעים, ובשימוש בסמלים אסורים. לאחר ההרשעה התחזק מעמדו של השיר בקרב נאו-נאצים.

אזכורים בתרבות

• בספרו של ליאו פרוץ, לאן תתגלגל, תפוחון?, מזמרים את השיר, תוך כדי נגינה בפסנתר, גיבורי הספר האוסטריים, ששבו מהשבי הרוסי במלחמת העולם הראשונה.

ספרות

• Wolfgang Steinitz: Der große Steinitz – Deutsche Volkslieder demokratischen Charakters aus sechs Jahrhunderten. Reprint in einem Band, Zweitausendeins, Frankfurt 1983, ISBN 3-88436-101-5.
• Alexander Lipping, Björn Grabendorff: 1848 – Der Deutsche macht in Güte die Revolution. Lieder und Texte. (Fischer Taschenbuch 2978) Fischer Taschenbuch Verlag, Frankfurt 1982, ISBN 3-596-22978-2, S. 100–109.
• Michael Kohlstruck, Simone Scheffler: Das „Heckerlied“ und seine antisemitische Variante. Zu Geschichte und Bedeutungswandel eines Liedes. In: Michael Kohlstruck, Andreas Klärner (Hrsg.): Ausschluss und Feindschaft. Studien zu Antisemitismus und Rechtsextremismus. Festschrift für Rainer Erb. Metropol, Berlin 2011, S. 135–158 (online; PDF, 155 KB).

קישורים חיצוניים

• מידע וקישור לקובץ שמע של הבית הראשון (בגרמנית)
• Heckerlied-Text incl. kölscher Dialektversion
• אתרים עם השיר, חלקם עם וריאציות: אתר אחד, אתר שני, אתר שלישי, אתר רביעי (בגרמנית)
• Wolf Stegemann: Das Lied als Anstiftung zum Judenhass – השיר כהסתה לשנאת יהודים - ההקרליד והגרסה האנטישמית שלו ברפובליקת ויימאר ותחת הנציונל-סוציאליזם, בתוך האתר "דורסטן (Dorsten) תחת צלב הקרס": Dorsten unterm Hakenkreuz. (בגרמנית)