המוזיאון ובית הילדות של מארק טוויין

המוזיאון ובית הילדות של מארק טוויין הוא מתחם מוזיאוני הממוקם בהיל סטריט 206–208 בהאניבל, מיזורי על הגדה המערבית של נהר המיסיסיפי בארצות הברית.

המוזיאון ובית הילדות של מארק טוויין
מידע כללי
סוג בית מגורים, מוזיאון עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת 206–208 Hill Street עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום האניבל, מיזורי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1844
תאריך פתיחה רשמי 1844 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 39°42′43″N 91°21′27″W / 39.711861°N 91.357611°W / 39.711861; -91.357611
www.marktwainmuseum.org
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הילדות היה ביתו של סמואל לנגהורן קלמנס, הריהו הסופר מארק טוויין, משנת 1844 עד לשנת 1853. קלמנס מצא בבית ההשראה לרבים מסיפוריו, ובפרט בגדר הכלונסאות הלבנה שלו.[1] הבית פתוח לציבור כמוזיאון מאז שנת 1912, והוא הוגדר כנקודת ציון היסטורית לאומית (אנ') ב-29 בדצמבר 1962.[2]

מבנים עריכה

בית הילדות הוא אחד מתשעה מבנים המרכיבים את המתחם הנוכחי של המוזיאון ובית הילדות של מארק טוויין. הנכס מוקף בגדר הכלונסאות הלבנה המוזכרת בספר הרפתקאותיו של תום סויר. במתחם קיימים בנייני מוזיאון נוספים: מרכז הפרשנויות, בית בקי תאצ'ר, בית האקלברי פין, משרד שופט השלום ג.מ. קלמנס, חנות התרופות של גרנט, בניין מינהל קידום העבודות ובניין המכיל חנות מתנות. המוזיאון רכש את בית "בקי תאצ'ר", ביתה של אהובת נעוריו של קלמנס, לורה הוקינס. החלק החיצוני של בית הילדות שופץ ושוחזר ב-2010, ואילו הפנים נפתח מחדש ב-2016.[3]

במהלך קיץ 2006, המוזיאון השלים את העבודה על העתק בית האקלברי פין, שהיה ביתו של טום בלנקנשיפ, הילד שעליו ביסס טוויין את דמותו של האקלברי פין. תערוכות בבית האקלברי פין מתעמקות בהיסטוריית העבדות של העיר האניבל. המוזיאון מתחזק את פסל תום והאקלברי למרגלות קרדיף היל. הפסל הוקם בשנת 1926, והוא אחד הפסלים הידועים המוקדמים ביותר שהוקמו לכבוד דמויות בדיוניות.

נקודות עיקריות אחרות של נכסי המוזיאון כוללות את אזור הגן של בית הילדות, הגובל בחומת אבן גבוהה. מערת מארק טוויין ושאר המקומות שהוזכרו ברומן של טוויין, וכן הקרבה לנהר המיסיסיפי המוזכר רבות בסיפוריו, מושכים אלפי מבקרים למוזיאון מדי שנה.

אוספים עריכה

אוסף המוזיאון כולל מהדורות ראשונות רבות שכתב מארק טוויין. כמו כן, הוא כולל פריטים אישיים רבים ביניהם גלימת אוניברסיטת אוקספורד שלו, מעיל החליפה הלבן היחיד הידוע ששרד, ומגוון עצום של מזכרות, כגון מסכת המת של בנו התינוק, וכן קופסת תכשיטים אשר טוויין גילף בעבודת יד באיטליה כמתנה לאשתו, אוליביה.[4]

במוזיאון ישנן תערוכות אינטראקטיביות רבות, הכוללות העתקים של הכרכרה ושל רפסודת הנהר. אלה מיצגים הקשורים לספרים ספציפיים מאת טוויין: הרפתקאותיו של תום סויר, הרפתקאותיו של האקלברי פין, מסע תענוגות לארץ הקודש, וינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור. התערוכה מאפשרת למבקרים במקום להשמיע שריקת סירת קיטור אמיתית כשהם משקיפים על נהר המיסיסיפי.

המוזיאון מכיל גם את האוסף השני בגודלו של ציורים מקוריים של נורמן רוקוול, שהוזמנו כאיורים למהדורה מיוחדת של הרפתקאותיו של תום סויר והרפתקאות האקלברי פין. בנוסף, מארח המוזיאון אומנות אזורית ותערוכות נוספות.

אירועים עריכה

המוזיאון נותן חסות לאירועים רבים במהלך השנה, חלקם אירועי ילדים. תוכניות ההסברה החינוכיות במקום כוללות סדנאות מורים, סדנאות סופרים,[5] ואת פרס ההוראה היצירתית. ב-15 במאי 2012, לציון יום השנה ה-100 למוזיאון, הכריז הדובר על הקמת "פרס מפעל חיים על שם מארק טוויין", שהזוכה הראשון בו היה האל הולברוק.[6]

בשנת 2011 הוציא המוזיאון את התקליטור הכפול Mark Twain: Words & Music, המספר את חייו של טוויין במילה מדוברת ובשיר. הפרויקט הופק על ידי זוכה פרס הגראמי קרל ג'קסון. הוא מציג את ג'ימי באפט בתפקיד האקלברי פין, את גאריסון קיילור בתפקיד המספר, את קלינט איסטווד בתפקיד מארק טוויין, ואת אנג'לה לאבל בתפקיד סוזי קלמנס. בין הזמרים ניתן למצוא את אמילו האריס ושריל קרואו. סינדי לאבל, מנכ"לית המוזיאון באותה תקופה כתבה את הנרטיב, ומספר שירים חדשים נכתבו עבור הפרויקט.[7]

המוזיאון הוא יעדם של אלפי מבקרים. העיירה האניבל חוגגת את יום תום סויר הלאומי ב-4 ביולי בכל שנה, עם תחרויות הלבנה ותחרויות קפיצות צפרדעים. לכן, מרבים לבקר בו בקיץ, ובית הילדות מהווה מוקד מרכזי באירועים הללו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ NATIONAL REGISTER OF HISTORIC PLACES INVENTORY -- NOMINATION FORM
  2. ^ National Historic Landmarks Program (NHL), web.archive.org, ‏2009-03-01
  3. ^ Home, The Mark Twain Boyhood Home & Museum (באנגלית)
  4. ^ Collection & Exhibitions, Mark Twain Boyhood Home & Museum
  5. ^ Mark Twain Young Authors Workshop (Stetson University)
  6. ^ Mark Twain Museum. "Hal Holbrook responds to Twain Lifetime Achievement Award". אורכב מ-המקור ב-2015-02-05. נבדק ב-2012-05-25.
  7. ^ Mark Twain Museum. "Mark Twain: Words & Music". אורכב מ-המקור ב-2012-08-18. נבדק ב-2012-05-25.