המומינים (אנימה)
המומינים היא סדרת אנימה טלוויזיונית המבוססת על עלילת סדרת ספרי "המומינים" המקוריים מאת הסופרת הפינית-שוודית טוּבֶה ינסון. הסדרה בת 104 הפרקים הופקה לטלוויזיה בשיתוף פעולה יפני-הולנדי בין השנים 1991–1992. בדצמבר 2012 יצאה ביפן מהדורת Blu-ray הכוללת את העונה הראשונה של הסדרה באיכות משופרת. הסדרה העלתה את הפופולריות של המומינים ברחבי העולם והפכה אותם לזיכיון מדיה.[1]
סוגה | אנימה, פנטזיה, קודומו |
---|---|
אנימה: Tanoshii Muumin Ikka | |
אורך פרק | 25 דק' |
במאי | הירושי סאיטו ומאסאיוקי אוג'ימה |
אולפני אנימציה | Tele-Image Japan Inc., Telescreen Japan Inc., Visual 80 |
רשת שידור |
TV Tokyo (יפן) הטלוויזיה החינוכית (ישראל) ערוץ ג'וניור (ישראל) |
מדבבים בשפה העברית | יובל סגל, ירון דגן, יהונתן השילוני, ליליאן ברטו, חני נחמיאס, רותי הולצמן, רמה מסינגר, איריס זינגר, דן תורן, סיון שביט, עמי טראוב, עודד מנשה, אסף כחולי, שמעון כהן, אורנה לביא-פלינט |
תקופת שידור מקורית | 10 באוקטובר 1991 – 26 במרץ 1992 |
מספר העונות | 2 |
מספר הפרקים | 104 |
סרט: כוכב השביט | |
במאי | הירושי סאיטו |
סטודיו | Tele-Image Japan Inc., Telescreen Japan Inc., Visual 80 |
הופעת בכורה | 1992 |
משך הקרנה | 70 דקות |
תקציר העלילה
עריכהעלילת הסדרה מתרחשת בעמק בדיוני בשם עמק המומינים ומתמקדת בהרפתקאותיהם של משפחת מומין ותושבי עמק המומינים, החווים הרפתקאות שונות ומשונות בעמק המומינים ומחוצה לו, על אורחים מוזרים שבאים לבקר בעמק ועל מקרים מוזרים שקורים למומין וחבריו. הסדרה משדרת מסר מרכזי של אהבת אדם, ענווה, אופטימיות ואהבת הטבע.
דמויות
עריכהמשפחת המומינים מונה שלוש נפשות - מומינאבא, מומינאמא ומומינטרול, ויחד איתם גרים בעמק סניף - יצור מגזע דמוי קנגורו, סנופקין הנווד, מאי הקטנה והשובבה, סנורק המדען ואחותו סנורקה, מר המיולין האספן ועוד מספר דמויות משנה.
משפחת מומין
עריכה- מומינטרול\מומין: (יובל סגל/ירון דגן/יהונתן השילוני) הדמות המרכזית בסדרה. אמיץ, שוחר הרפתקאות וילד בעל מוסר גבוה. יחד עם חבריו יוצא מומין להרפתקאות רבות ומשונות ומפיק לקחים. הוא חברו הטוב ביותר של סנופקין. ידיד טוב ואהוב ליבה של סנורקה לאורך הפרקים.
- מומינאבא: (עמי טראוב) ננטש על סף בית יתומים בילדותו, וברח משם כשהפך לנער כדי לגלות את העולם אך לבסוף החליט להקים משפחה ולהיות אב אחראי לילדו. כותב את סיפור ילדותו המרתק ומלא ההרפתקאות. הוא כמעט תמיד חובש כובע מגבעת שחור, ונוהג להרגע בעת עישון מקטרת.
- מומינאמא: (ליליאן ברטו/חני נחמיאס/רותי הולצמן/רמה מסינגר) הייתה גם היא הרפתקנית בילדותה. משהתבגרה היא אמא מתחשבת, מכניסת אורחים ורוקחת תרופות פלא מספר שהורישה לה אמה (שמכונה מומינסבתא). לאורך הפרקים השונים היא אינה שיפוטית לטוב או לרע כלפי הדמויות השונות ומקבלת את האחר באשר הוא. מדי פעם היא מחליטה לעזוב את הבית לפרקי זמן קצרים, ועוברת הרפתקאות מעניינות. היא כמעט תמיד עם תיק היד שלה. לעולם לא תמצאו אותה ללא סינרה המפוספס.
חברי המשפחה
עריכה- סנורקה: (ליליאן ברטו/חני נחמיאס/אורנה לביא-פלינט/איריס זינגר) ידידתו הטובה של מומין ואף מאוהבת בו. היא מתאהבת באחרים לעיתים אבל חוזרת למומין כשהעניינים מתחממים יותר מדי. סנורקה היא עדינה ונבונה, תלויה במומין מאוד וסומכת עליו בכל. חברתה הטובה היא מאי הקטנה. סנורקה נשארת לכל אורך הסדרה אכפתית ועדינת נפש ומלאת אמונה בטוב שבעולם, סנורקה מוצאת עצמה כבת משפחה של המומינים אך נשארת נאמנה לאחיה סנורק ודואגת לו. סנורקה וסנורק הם סנורקים - תת-גזעים של המומינים.
- סנורק: (אסף כחולי) אחיה של סנורקה. מדען המנסה בין השאר לבנות ספינה מעופפת. בשלב מאוחר של הסדרה הוא מקנא במכשפה על יכולתה להמריא על המטאטא שלה ללא מאמץ.
- סניף: (אסף כחולי) סניף הוא יצור דמוי קנגורו או עכבר, חברו הילדותי במקצת של מומין הנחשב כבן משפחה, בבית המומינים. זוהי אחת הדמויות הבודדות בסדרה המגלה חומרנות וחיבה יתרה לכסף, אחריו היא רודפת באופן עקבי. כמו כן מאופיין סניף כפחדן, קמצן, זללן וישנוני, מכונה על ידי מאי הקטנה כטיפש.
- סנופקין: (עודד מנשה/דן תורן) חברו הטוב של מומין אשר נודד דרומה עם האוהל שלו כל חורף וחוזר באביב. סנופקין הוא בנם של בימבלינה ויוסטוס, ומכאן הוא אח למחצה של מאי הקטנה (בתה של בימבלינה). סנופקין הוא טיפוס שתקן ומופנם האוהב להתבודד, נערץ על ידי חבריו, בעיקר מומין, שמתייחסים אליו כאל חכם ובר-דעת. לראשו תמיד אותו כובע ירוק ישן ולגופו תמיד אותה חליפה ירוקה. סנופקין חי בפשטות באוהל ליד הנהר השוכן בעמק המומינים, נוהג לנגן במפוחית פה. הוא ניזון מהדגים שהוא דג בנהר. שלא כמו חבריו האחרים ב"עמק המומינים", בגלל רצונו להתבודד אינו רואה את בית המומינים כביתו שלו, אך זוכה שם באופן תמידי לאירוח מאיר פנים, סנופקין אינו מסכים שמומין טרול יצטרף אליו בנדודיו החורפיים, אך תמיד ראוי לקבלת הפנים מחממת הלב ממומין כאשר חוזר באביב.
- מאי הקטנה: (סיון שביט) ילדה נערית קטנה, שובבה וזדונית, שלא מפחדת מכלום. מאי היא אחותה של בימבל. לדברי בימבל, מאי הקטנה נמסרה לאחריותה על ידי אימן של השתיים מפני שזו התייאשה מלנסות לחנך אותה. לדבריה, אם בימבל לא תוכל לחנך אותה, אף אחד כבר לא יוכל. לכן, מסבירה בימבל את ניסיונות השווא שלה להשליט סדר על מאי כ"עניין של עיקרון". מאי היא ילדה קטנה ונמוכת קומה בעלת ממדים רגילים. שערה של מאי הקטנה הוא אדמוני ואסוף תמיד ב"קוקו" מזדקר. היא לבושה תמיד בשמלה אדומה פשוטה. לצווארה סרט סגול. מאי מעידה על עצמה שהיא אף פעם לא עצובה, אלא רק שמחה או נרגזת, מכנה את סניף כטיפש.
- מר המיולין: (שמעון כהן) קשיש מגזע "המיולין" (נקרא על שם הגזע) שמתעסק באספנות. בתחילה אסף בולים, כאשר אסף את כל הבולים שבעולם, עבר לאיסוף פרחים למיניהם ולבסוף עבר לתחום הצפרות. אדם טוב לב ומעט אומלל בגלל תעלוליו המרושעים והבלתי פוסקים של סרח. נרתם לעזור למומין ולסנורקה בכל צרה. מנהל קשר שוטף עם "איגוד חוקרי הצמחים" ומנסה לרשום שם את גילוייו. זכה לקבלת הכבוד על גילוי של זן חדש של צמח הסייפן שיקרא על שמו: גלדיולוס המיולינסיס או גלדיולוס המליפורמיס. נחשב למומחה ליצירת זיקוקים, ובמספר פרקים מפיק מופעי זיקוקים לאירועים מיוחדים.
דמויות משניות
עריכה- גברת פיליונק: (אורנה לביא-פלינט) מצטרפת כ"שכנה החדשה" לעמק המומינים. אישה נוקשה וקרירה שמחנכת את שלושת ילדיה בנוקשות יתרה, היא לעיתים מתלבטת אם לעזוב את עמק המומינים אך תמיד נשארת.
- בימבל: (סיון שביט) אחותה הגדולה של מאי הקטנה. בחלקים מסוימים בסדרה היא נמצאת ביחסים זוגיים עם מפקח המשטרה של העמק.
- המפקח: (דן תורן) מפקח המשטרה בעמק המומינים. מאוהב בבימבל. המפקח אחראי על שלושה שוטרים זוטרים.
- אליסייה: (אורנה לביא-פלינט/סיון שביט) נכדתה הג'ינג'ית של המכשפה, אוהבת להתארח בבית המומינים ולשחק עם כולם, למרות שסבתא שלה לא מסכימה לה. היא יודעת לעשות קסמים ובפרק האחרון (עונה ראשונה) יוצאת למסע עם סבתהּ אל מערת המכשפות שבדרום כדי להפוך למכשפה מוסמכת.
- המכשפה: (סיון שביט) אישה זקנה ובעלת מזג רע. חיה לה ביער המכשפות ביחד עם נכדתה אליסיה.
- סרח: (דן תורן) יצור מחוספס ומרושע, שעושה תעלולים ומנסה להפיל את שאר הדמויות בפח. גנב למר המיולין צמחים נדירים ואוספים נוספים.
- הגרוק: מפלצת קרה ובודדה. כל הנמצא בסביבתהּ הופך לגוש קרח. היא אינה רעה מיסודה ותמיד מחפשת חברה וחום, אך בשל מראהּ החיצוני והקור שהיא מפיצה, היא מביאה להרתעות מפניה. בפרק המדורה הגדולה היא מתיישבת על מדורת החורף כדי להתחמם, דבר הגורם מיד למדורה להכבות.
- השמנטפים: יצורים מוזרים ולבנים, בצורת מקל עם ידיים קטנות אשר צומחים מזרעים מיוחדים שנשתלו בליל אמצע הקיץ. "השמנטפים" הם יצורים אשר מפיקים חשמל, ונטענים מהברקים בלילות חורף סגריריים כשסופת ברקים מכה בעץ הארז העתיק בראש הרי הבדידות, מקום היקבצותם. מי שמתקרב אליהם מתחשמל, לכן הם נמצאים בבחינת אותם יצורים שיש לשמור מרחק מפניהם. יש להם ברומטר אשר תלוי על עמוד קולט ברקים שאומר להם מתי קרבה לה סופת ברקים, המהווה אפוא, את מקור טעינתם.
- המכשף: (דן תורן) רוכב על פנתר שחור. מעופף ברחבי היקום בחיפושו אחר אבן האודם הקסומה שאותה הוא מוצא לבסוף בעמק המומינים, ומקבל אותה מבוב וטינגומי (שני יצורים, המגיעים לעמק המומינים באופן מפתיע). בסדרה המגבעת שלו הגיעה לידי משפחת מומין וגרמה למספר תקריות (הפכה מים לפטל, הצמיחה עץ ענק, הפכה את מומין ליצור מוזר וגרמה להופעתם של עננים ורודים ויציבים לתעופה על גביהם, לאחר שהוטלו בה קליפות ביצה, והמכשף הפך את עיניה של סנורקה לנוצצות וגדולות).
- טינגומי ובוב: (אורנה לביא-פלינט, אסף כחולי) שני יצורים קטנים אשר הגיעו לעמק המומינים בתור אורחים ונושאים עימם מזוודה בעלת תוכן מסתורי (אותה אבן אודם שנגנבה מהגרוק).
- דינורה: (סיון שביט) נערה הגיונית ואחראית. מופיעה בפרקי החורף ובפרק חברה בלתי נראית. מתגוררת בבית הרחצה שבחוף ונוהגת לדוג דגים מתחת לקרח המצטבר בקרבת הים הקפוא.
דמויות אורחות
עריכה- בימבלינה: (בסיפורים סיון שביט ובמומין בונה בית אורנה לביא-פלינט) אימם של בימבל, מאי הקטנה, ועשרה ילדים קטנים נוספים (מופיעה בסדרה בפרקים של "הרפתקאות מומין אבא" ובפרק "מומין בונה בית").
- מר מושקר: (שמעון כהן) פילוסוף רואה שחורות אשר מתגורר בבית המומינים תקופה קצרה לאחר שביתו נהרס. מופיע בסרט "כוכב השביט". מר מושקר מספר למשפחת המומינים על היקום האינסופי ועל האסון המתקרב לכדור הארץ. כאשר הוא אינו מדבר על אסונות נוראיים הוא שקוע בהרהורים.
- פאדלר, אריקסון ויוסטוס: (אסף כחולי, שמעון כהן ודן תורן) דמויות שמופיעות בסדרה בפרקים של "זכרונות מומינאבא" ומקבילות לדמויות של סניף, סנורק וסנופקין בהתאמה (הוריהם במקור).
- לגונה: (אורנה לביא-פלינט) כוכבת קרקס מפורסמת, שנסחפת אל עמק המומינים לאחר שגשם כבד הציף את האזור. לגונה, שבהתחלה שובה את מומינטרול בקסמיה, מתגלה כאנוכית. ללגונה אף ארוך מזה של שאר דרי העמק, היא גבוהה יחסית, ונוהגת להתאפר באופן קבוע. ללגונה סוסת קרקס עליה היא מופיעה.
- סוסת הקרקס: (אורנה לביא-פלינט) סוסה פרחונית וכחולה בעלת רעמה שופעת. סוסת הקרקס ניזונה בעיקר מפרחים, ודואגת להזכיר כי היא אינה הסוסה של לגונה, והיא עצמאית. סוסת הקרקס אינה מרוצה מייחסה של לגונה כלפיה, אך משלימה עם המצב ככל הנראה.
- אמרלדו: (דן תורן) פעלולן המופיע בקרקס לצד לגונה. לאחר שאמרלדו מגיע אל עמק המומינים הוא בורח מחברתה של לגונה על מנת להימנע מפקודותיה ומצוותיה האנוכיות, אך כאשר לגונה נקלעת לצרה הוא חש להציל אותה. לאמרלדו גוף מוצק, חולצה מפוספסת, שפם עבה והוא קירח לגמרי.
- השד הנורא: (שמעון כהן) שד בעל כוחות קסם שנכלא בעץ יבש למשך חמש מאות שנים. לאחר שסניף משחרר את השד בתמורה להבטחה של זהב רב השד כובל אותו, את מאי הקטנה, את מומינטרול ואת סנורקה אל הרצפה. סנופקין מערים על השד וגורם לו להיכנס בחזרה אל העץ, בצורה דומה לזו המוצגת בסרט הגנב מבגדאד, ובסיפור הדייג והשד ממקבץ הסיפורים אלף לילה ולילה.
- הג'יני: (שמעון כהן) הג'יני מתגורר בתוך מנורת שמן מהודרת וממלא רק משאלה אחת לשבוע, שמומינטרול מצא במקרה כאשר הוא וסנורקה יצאו לאסוף צדפים בחוף הים. הג'יני מופיע בפרק "מנורת הקסמים", ונקרא לפעמים השד של המנורה. לג'יני מראה דומה לזה של המיולין, אך הוא לבוש תרבוש שבו משובצת אבן חן. מומינטרול מכיר את דמותו של השד מספר שקרא (ככל הנראה הכוונה לסיפורו של אלאדין), אך מהר מתגלה כי הג'יני לא יוצר דברים יש מאין, אלא גונב אותם ממקומות שונים. סנורקה, שמבקשת מהשד מחרוזת פנינים מקבלת את מחרוזת הפנינים השייכת לגברת פיליונק, בעוד שכאשר הג'יני משכתב את המחזה עליו עובד מומינאבא הוא משתמש בכתבי שייקספיר.
- טראסק : (שמעון כהן) עורך דין מחברת "טראסק, טראסק וטראסק", האחראי על העברת הירושה של לורד צ'ארלס צ'סטר צ'נדוס למומינאבא בשל היותו בן דוד מדרגה רביעית של הלורד.
- אדגר : (שמעון כהן) רוח רפאים וחבר מתקופת נעוריו של מומינאבא. משפחת המומינים מזמינה אותו להכיר את הגבירה איליין באחוזת צ'אנדוס שמומינאבא ירש מבן משפחתו שהלך לעולמו.
- הגבירה איליין : (אורנה לביא-פלינט) רוח רפאים אשר חיה באחוזת צ'אנדוס שמומינאבא ירש מהלורד צ'ארלס צ'סטר צ'אנדוס. הגבירה איליין בודדה למדי ומתגעגעת מאוד לרוחות שהתגוררו בעבר באחוזה ועזבו או נסחפו ברוח (הגבירה קטרין, האביר השחור והלורד סדריק).
- החדפים : יצורים חורפיים בלתי נראים אשר מופיעים בפרקי החורף וגרים בבית החוף. כל שנה בחורף הם עושים מדורת ענק המסמלת את יום אמצע החורף, בה הם חוגגים, רוקדים ומתופפים בסביבתה על רקע האש הם נראים כצלליות.
- אמה: (אורנה לביא-פלינט) עכברוש תיאטרון. אמה היא המנקה והבעלים של התיאטרון הצף, והיא סייעה בהעלאת המחזה "הילדים האבודים".
- פיונה: (אורנה לביא-פלינט) אחייניתה הבודדה של אמה, חוגגת את חג אמצע הקיץ עם מומין וסנורקה.
- שדוני היער: יצורים קטנים בעלי חוטם ארוך ומזדקר. השדונים חיים ביער ומקיימים טקסים שונים.
- השוטר: (דן תורן) המיולין שוטר שעוצר את פיונה, מומינטרול וסנורקה בעוון עקירת שלטים (שנעקרו למעשה בידי סנופקין), ובתור עונש דורש מהם לרשום חמשת אלפים פעמים "אסור לעקור שלטים".
- רוזינה: (סיון שביט) דודתו של השוטר, ששוכנעה בחפותם של מומינטרול סנורקה ופיונה, ועזרה להם להגיע אל התיאטרון הצף.
- מר לין: (אסף כחולי/דן תורן) הגיע בחורף אל עמק המומינים ופגש במומין וחבריו. הוא הגיע במיוחד לעמק המומינים מרחוק על-מנת לגלוש על מגלשיים וחישוקי חבית. בביתם של המומינים הוא חיסל כמעט את כל סוגי הריבות שמומינאמא הכינה לפני שנת החורף. מר לין הגיע לביקור נוסף לקראת תחילת הסתיו על גבי כדור פורח. הוא והמכשפה עורכים בניהם תחרות - המכשפה על גבי המטאטא שלה והוא עם הכדור הפורח.
- הגבירה קרה: גבירה יפה בעלת שלוש רגליים שמגיעה לעמק המומינים בעונת החורף. לגבירה הקרה סוס שלג שקיבלה מדינורה. מי שמביט בעיניה, הופך לקרח. בפרק שבו היא מופיעה מאי הקטנה מביטה בעיניה וקופאת. לאחר שהגבירה קרה עוזבת את העמק על גבי הסוס שקיבלה מדינורה, זהו סימן ששיא החורף חלף.
- ניני: (אורנה לביא-פלינט) ילדה שהפכה בלתי נראית לאחר פגיעה נפשית ופיזית קשה על ידי דודתה העוקצנית בזמן שהותה אצלה ובזמן שהייתה בחזקתה. היא הובאה על ידי דינורה אל ביתם של משפחת המומינים במטרה להחזיר אותה להיות נראית כשהיא עונדת פעמון על צווארה כדי שיידעו שהיא נוכחת. הילדים אירחו לה חברה, מומינאמא נתנה לה תרופת פלא פרי מרשמיהָ של מומינסבתא על מנת שתחזור להיות נראית. ניני איבדה אף את קולהּ, אך הוא שב אליה לאחר שהטיפול המסור מצד המומינים המשיך, וזאת על אף התעללותו של סרח ופשעיו. עם הזמן צץ לו חלק נוסף מגופה, עד שבסופו של דבר היא חזרה להיות נראית לגמרי לאחר שהצילה את מומינאמא מניסיונו של מומינאבא לדחוף אותה לים בזמן שעמדה והרהרה על הצוק.
- דודה ג'ני: (אורנה לביא-פלינט) דודתו המבוגרת והרוטנת של מומינאבא המגיעה לביקור בעמק יום אחד עם מזוודה מלאה בזהב שהיא מעוניינת להעניק לאחיינה, שהוא מאידך כלל אינו מעוניין בכספה.
- רב שודד רום: (עודד מנשה) שודד ים אכזר, אשר ספינתו טבעה אל מול חופי עמק המומינים. הוא ואנשיו מצאו מקלט בעמק, בתוך סדנתו של סנורק. הוא חוטף את סנורקה בתור בת ערובה, ודורש כופר (בניית ספינה חדשה לו ולמלחיו) בתמורה לשחרורה.
- שומר המגדלור: (דן תורן) אדם בודד, החי באי אשר אליו הפליגו המומינים. הוא מתגורר עם ילד שהציל ושמו טופי. בעזרת המומינים הוא משתכנע לחזור לתפקידו כשומר המגדלור, לאחר שהלה פרש ממנו עקב בדידותו.
- טופי: (אורנה לביא-פלינט) ילד בעל שיער אדמוני, שסירתו טבעה כאשר שט אל עמק המומינים, וניצל בעזרתו של שומר המגדלור. טופי גר יחד עם שומר המגדלור מאז.
- מולינה טרודלי: (אורנה לביא-פלינט) אחותו של מר המיולין. הגיעה לעמק על מנת לבקר את אחיה, ובמהלך שהותה היא גם מוצאת עצמה מטפלת במומין ובחבריו. מולינה מפחדת מהגרוק פחד רב.
- מר הולן: (דן תורן) מחפש זהב ברחבי העולם. הוא גם מגיע לעמק המומינים ומחפש בהרים זהב. באחד הימים הוא חלה ומשפחת המומינים טיפלה בו. כאות תודה למומינים על הטיפול המסור שלהם, הוא מעניק להם גוש אבן ממכרה הזהב הראשון שמצא ובו יש חלקיקי זהב, וכן, מפת אוצר המתארת במדיוק את אזור ההרים בעמק, והמומינים תרים אחרי הזהב ובעקבותיהם גם כל תושבי העמק.
- מר נוח: (שמעון כהן) מכונה "המוח". ממציא פורה שהגיע לעמק המומינים במטרה לחזות בספינתו המעופפת של סנורק, והצגת המצאתו החדשה - דלק מוצק. כאשר סנורק מסרב להשתמש בדלק של מר נוח הוא פורץ לסדנת העבודה של סנורק בעזרת סרח. סרח ומר נוח מתכננים המראה, אך הדלק המוצק מחמם את מנועי הספינה יתר על המידה והיא מתפוצצת.
- החכם מונזה (מבוטא "MONZE"). (שמעון כהן) כינויה של דמות שהופיעה בסדרה רק בפרק "חיי חופש" ורק במשך מספר-דקות בפרק זה. יש לו כפות-רגליים ארוכות ורחבות, זקן ושפם ארוכים, לבנים, וסבוכים, ראש בעל צורה משונה, ששיערות לבנות, ארוכות, וסבוכות מזדקרות מכל צדדיו, מלבד החלק הקדמי והחלק העליון של הראש, גודלו שווה לגודלו של המכשף, והוא נוהג להטיף נגד מטלות וחובות למיניהן.
- אריק (שמעון כהן) אחיינו הטיפש של המפקח שעובד כשוטר כמוהו. עצר ללא הצדקה תושבים רבים בעמק המומינים. הוא חושב שהשודדים מוסווים כשוטרים, ואילו השוטרים מוסווים כשודדים. המפקח מנסה להרגיע את אריק ולפעמים כועס עליו כשהוא עושה טעות. אריק לבסוף עצר בטעות את תת-ניצב גוסטבסון לאחר שחשב שהוא שודד ולאחר שהתגלתה הטעות אריק הלך איתו רחוק מעמק המומינים לאחר שרצה להיות תחת חסותו של התת-ניצב.
- תת ניצב גוסטבסון (שמעון כהן) מפקדו של המפקח שאריק עצר אותו כי חשב שהוא שודד. בעונה הראשונה הוא דיבר עם המפקח בטלפון ובעונה השנייה הוא מגיע לביקורת בתחנת המשטרה של עמק המומינים והוא לבסוף לקח את השוטר אריק מחוץ לעמק המומינים לאחר שאריק רצה להיות תחת חסותו.
תקציר הפרקים
עריכהעונה ראשונה
פרק | שם הפרק | תקציר |
---|---|---|
1 | אביב בעמק המומינים | המומינים מתעוררים באביב, וסנופקין חוזר. מומין מוצא מגבעת קסמים. כשזורקים לתוכה קליפות ביצים הן הופכות לעננים ורודים. במשחק מחבואים מומין מתחבא במגבעת והופך לשד. כדי למנוע אסון, הם זורקים את המגבעת לנהר. |
2 | המגבעת | סנורקה נופלת לבור של ארינמל, מומין וסניף מחלצים אותה. סנופקין מוצא את המגבעת, שהופכת את מי הנהר למיץ פטל. כדי לבדוק את המגבעת, סנופקין ומומין גורמים לארינמל להיכנס לתוכה, והוא הופך לחיה קטנה ולא מזיקה. מומין מחביא את המגבעת במרתף. מאי שמה בתוכה חוט, שהופך לעץ ענק שמשתלט על בית המומינים. המכשף מגיע לקחת את המגבעת שלו, ומספר למומינים שהוא מחפש אבן אודם גדולה "אודם המלך" |
3 | הסירה הנטושה | המומינים מוצאים סירה ישנה ושבורה, מר המיולין החליט שהוא אוסף פרחים לאחר שאסף את כל הבולים בעולם, המומינים וחברי המשפחה מתקנים אותה והופכים אותה לכי השיט שלהם. |
4 | אי השמנטפים | סניף מסרב לבוא להפלגה של הסירה החדשה ומומין משפחתו וחבריו יוצאים בלי סניף, הם מגיעים לאי לא מוכר שבה יש שמנטפים, יצורים מוזרים ולבנים, בצורת מקל עם ידיים קטנות אשר צומחים מזרעים מיוחדים שנשתלו בליל אמצע הקיץ. "השמנטפים" הם יצורים אשר מפיקים חשמל, ונטענים מהברקים בלילות חורף סגריריים כשסופת ברקים מכה בעץ הארז העתיק בראש הרי הבדידות, מקום היקבצותם. מי שמתקרב אליהם מתחשמל, לכן הם נמצאים בבחינת אותם יצורים שיש לשמור מרחק מפניהם. יש להם ברומטר אשר תלוי על עמוד קולט ברקים שאומר להם מתי קרבה לה סופת ברקים, המהווה אפוא, את מקור מטענם. |
5 | כל מיני מציאות | מר המיולין מסרב להחזיר לשמנטפים את הברומטר אך השתכנע בסוף על ידי המומינים שהשמנטפים הקיפו האוהל, אך מקרה נורא קרה, שמנטף אחד נתתקע בראש של סנוקה בטעות וחישמל את שערה, בינתיים מומין וחבורתו מצאו כל מיני מציאות כולל פסל של מלכה שהייתה מחוברת לספינת שודדי ים |
6 | אורחים קטנים | שני יצורים קטנים בשם טינגומי ובוב הגיעו לעמק המומינים בתור אורחים ונושאים עימם מזוודה בעלת תוכן מסתורי (אותה אבן אודם שנגנבה מהגרוק), שהגרוק הגיעה המומינים הצליחו לסלק אותה אבל היא נשבעה לחזור |
7 | המזוודה | סודם של טיגומי ובוב מתגלה שאבן האודם שנגנבה מדי הגרוק נמצאת במזוודה הזו, הגרוק אכן חזרה לעמק כדי לקחת את האבן אבל מומין אמא הביאה לה צדף של לב שסנורקה נתנה במתנה למומין כדי שתלך לתמיד, ולכן מומין מצא צדף אחר כדי להחביא את האמת מסנורקה |
8 | המכשף | |
9 | חברה בלתי נראית | ניני היא ילדה שהפכה בלתי נראית לאחר פגיעה נפשית ופיזית קשה על ידי דודתה העוקצנית בזמן שהותה אצלה ובזמן שהייתה בחזקתה. היא הובאה על ידי דינורה אל ביתם של משפחת המומינים במטרה להחזיר אותה להיות נראית. הילדים אירחו לה חברה, מומינאמא נתנה לה תרופת פלא פרי מרשמיהָ של מומינסבתא על מנת שתחזור להיות נראית. ניני איבדה אף את קולהּ, אך הוא שב אליה לאחר שהטיפול המסור מצד המומינים המשיך, וזאת על אף התעללותו של סרח ופשעיו. |
10 | ניני צוחקת | ניני משחקת עם חבריה מחבואים וסרח כולא אותה מתחת לסלע כדי שתהפוך לבלתי נראית ויוכל לשדוד איתה את הבנק, אבל מומין וחבריו משחררים אותה וביחד עם סנופקין (שמופיע זמן קצר בפרק) מענישים את סרח וכולאים אותו מתחת לסלע על מה שהוא עשה לניני, עם הזמן צץ לו חלק נוסף מגופה של ניני, עד שבסופו של דבר היא חזרה להיות נראית לגמרי לאחר שהצילה את מומינאמא מניסיונו של מומינאבא לדחוף אותה לים בזמן שעמדה והרהרה על הצוק. |
11 | סנורק ממריא | סנורק בנה דגם כנפיים של הספינה המעופפת שלו והוא מנסה להמריא איתם מראש הצוק אך הוא נפגע לגמרי למרות האזהרה של המומינים וסנורקה, בינתיים מומין משאיל את הכנפים כדי שיטוס איתם מחר אך למחרת סרח גנב את הכנפים ושבר אותם שנחת בים |
12 | בת ערובה | ספינת שודדי ים טבעה אל מול חופי עמק המומינים ושודד ים אכזר בשם רב שודד רום מצא עם אנשיו מקלט בעמק, בתוך סדנתו של סנורק. הוא חוטף את סנורקה בתור בת ערובה, ודורש כופר (בניית ספינה חדשה לו ולמלחיו) בתמורה לשחרורה, אבל סנופקין הציע למומין רעיון על תחבולה איך לשחרר את סנורקה, התכסיס היה להרדים את הרב שודד רום במשקה מרדים. |
המומינים בישראל
עריכהב-1992 עשתה הסדרה את הופעת הבכורה שלה בישראל, כאשר עונתה הראשונה שודרה בטלוויזיה החינוכית. העונה השנייה הובאה לשידור בשלהי שנת 2000, אם כי בפועל הופקה כעשור קודם לכן. מוקדם יותר באותה שנה, שודר לראשונה (ובאופן חד פעמי) הסרט "כוכב השביט". אורכו 70 דקות, והוא מבוסס על הספר כוכב השביט מגיע לעמק המומינים. החל מ-2006, הסדרה שודרה גם בערוץ ג'וניור.
את שיר הפתיחה והסיום של הסדרה בגרסתה העברית ביצעו ראובן גבירץ ויוריק בן דוד.
הדיבוב המקורי לעברית לסדרה הופק על ידי חסיה ורטהיים במהלך שנות התשעים באולפני זינקו ובוים על ידי חנה דרורי קשי.
בשנת 2000 עלה על במות הארץ מחזמר המבוסס על הסדרה בהשתתפות אפרת בוימולד, עדי שוורץ, נועה ספקטור ואחרים. המחזה נכתב ובוים בידי עזריאל אשרוב.
צוות המדבבים
עריכהבגרסה העברית המקורית השתתפו בדיבוב הדמויות:
- יובל סגל - מומינטרול (פרק 1–6)
- ירון דגן - מומינטרול (פרק 7–78)
- יהונתן השילוני - מומינטרול (פרק 79–104)
- אסף כחולי - סניף, סנורק, דמויות שונות
- סיון שביט - מאי הקטנה, בימבל, דינורה, המכשפה, אליסיה (פרק 53–78), דמויות שונות
- עודד מנשה - סנופקין (פרק 1–52), רב שודד רום, דמויות שונות
- עמי טראוב - מומינאבא
- ליליאן ברטו - מומינאמא, סנורקה (פרק 1–43, 45)
- חני נחמיאס - מומינאמא, סנורקה (פרק 44, 46-52)
- רותי הולצמן - מומינאמא (פרק 53–78)
- רמה מסינגר - מומינאמא (פרק 79–104)
- איריס זינגר - סנורקה (פרק 79–104)
- אורנה לביא פלינט - גב' פיליונק, אליסיה (פרק 1–52), דודה ג'ני, סנורקה (פרק 53–78), דמויות שונות
- דן תורן - המספר (פרק 2–78), המפקח, סרח, המכשף, סנופקין (פרק 53–104), דמויות שונות
- שמעון כהן - מר המיולין, מר נוח, דמויות שונות
- אבי חדש - מספר (פרק 1), ארינמל (פרק-2)
משחק מחשב
עריכהבשנות ה-2000 חברת קומפדיה הפיצה בארץ כותר משחק של המומינים למחשב האישי.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- המומינים, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
- מילות השיר "המומינים", באתר שירונט
- האתר הישראלי של המומינים
- "המומינים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Jonathan Clements, The anime encyclopedia, Stone Bridge Press, 2007, ISBN 978-1-933330-10-5