המינבר במסגד אל-אקצא
המינבר במסגד אל-אקצא, המכונה גם מינבר צלאח א-דין, היה מינבר (דוכן תפילה) היסטורי שהותקן במסגד אל-אקצא בירושלים. הוא הוזמן במקור על ידי נור א-דין בשנת 1168 או 1169 עבור מסגד בחלב, סוריה, אך בשנת 1187 הוא הועבר לירושלים, לאחר שזו נכבשה על ידי צלאח א-דין, והוא נותר שם עד 1969. המינבר נחשב בזמנו לאחד המינברים החשובים ביותר בתולדות העולם המוסלמי, וליצירת מופת של אמנות האסלאם בימי הביניים.
_Mosque._Cedar_pulpit_%26_mihrab_LOC_matpc.03246_(cropped_and_retouched).jpg)
בשנת 1969 הוצת מסגד אל-אקצא והמינבר נהרס כמעט לגמרי. בשנת 2007 הותקן במקומו שחזור של המינבר שנבנה על ידי צוות מומחים בינלאומי בירדן .
רקע היסטורי
עריכהנור א-דין היה נסיך הכתר של שבט אוע'וזים ששלט בחלב משנת 1146. לאחר ההשתלטות על חלב כבשו האוע'וזים את דמשק ודרום סוריה, ומנעו את כניסתם של כוחות הצלבנים לאזורים אלה. נור א-דין הבטיח להתקין מינבר מפואר במסגד אל-אקצא לאחר שהמוסלמים יצליחו לכבוש את ירושלים מידי הצלבנים, ובשנת 1168 או 1169 הזמין את בניית המינבר. להבטחה זו הייתה משמעות דתית ופוליטית, והיא הציבה את נור א-דין כמנהיג המוסלמים במאבקם בצלבנים. גם המינבר עצמו היה בעל משמעות חשובה. הוא היה מקום מושבו של האימאם במסגד, ושימש כבמה לדרשות דת בימי שישי, שנשאו לעיתים גם אופי פוליטי.
המינבר יוצר בחלב, והוצב במסגד הגדול של חלב עד שיתאפשר להעבירו למקומו המיועד בירושלים. הנוסע אבן ג'ובייר (אנ') ראה אותו בחלב בשנת 1182, ושיבח את יופיו בכתביו. נור א-דין הזמין מינברים נוספים שהוצבו ברחבי ממלכתו, למשל המינבר שהוזמן למסגד שהקים בחמה בשנת 1163 ונקרא כיום מסגד נור א-דין (אנ').
נור א-דין מת בשנת 1174 מבלי שהצליח לכבוש את ירושלים. אחיינו, צלאח א-דין, מונה במקומו לסולטאן. בשנת 1187 הטיל צלאח א-דין מצור על ירושלים, שהוביל לכיבוש העיר מידי הצלבנים. בתוך זמן קצר הוא העביר את המינבר מחלב למסגד אל-אקצא, שם הוא נשאר עד אמצע המאה ה-20.
המינבר הוא אחד משלושת דוכני התפילה שנתרמו על ידי צלאח א-דין. האחרים מוצבים במכה ובמערת המכפלה.
תיאור המינבר
עריכההמינבר נחשב ליצירת מופת באמנות עבודות העץ של סוריה מימי הביניים, ואחד המינברים החשובים בעולם המוסלמי. הוא היה עשוי מחלקי עץ אורן המשולבים זה בזה ומעוטרים בדר, שנהב והובנה. חלקי המינבר השתלבו במדויק זה בזה, ללא דבק או מסמרים. דלתות המינבר היו מורכבות משני לוחות ועליהם גולפו הדפסי כוכבים גאומטריים. מעל לדלתות ועל המשקופים הותקנו לוחות עם כתובות בערבית בכתב כופי, הכוללות פסוקים מהקוראן ומזכירות, בין היתר, את נור א-דין ואת בנו איסמעיל (אנ'). בנוסף, הכתובות מתעדות את בניית המינבר ואת חתימותיהם של חמישה אמנים שיצרו אותו, בהם חמיד לאפיר אל-חלבי.
אלי שילר מתאר את המינבר באופן הבא: "המינבר בנוי מעץ ותחום בספינים (פנלים), המעוצבים בצורת סרטים משולבים, בסגנון מרהיב ביופיו. תשליכי העץ מודגשים באינקרוסטציה (שיבוץ) של שן וצדף. העיטור הנאה מושלם על ידי כתובות המשולבות בעץ החותמות את הספינים. הכניסה למינבר עשויה מזוג דלתות נמוכות ועליהן קשת בעלת צורה דמיונית, חתומה במסגרת ועליה קורניסה בעלת עיטור עשיר ביותר. הדלת סוגרת על גרם מדרגות התחום על ידי מעקה כפול העולה בכיוון למושב הדרשן, הנמצא במעין פביליון (תא). מעליו כרכוב עשיר עיטורים הדומה לזו של הדלת. על הפביליון גג פירמידאלי, שהוא תוספת מאוחרת. רהיט זה המרהיב ביופיו זכה לתיאורים נלהבים בפי עולי הרגל."
הרס המינבר ושחזורו
עריכה
ערך מורחב – הצתת מסגד אל-אקצא
ב-21 באוגוסט 1969 נכנס למסגד אל-אקצא מייקל רוהאן, פונדמנטליסט נוצרי אוסטרלי שלקה בנפשו, והצית אש במסגד. השריפה שנוצרה הרסה את המינבר וגרמה נזק לאזור המחראב העתיק של המסגד. החלקים המעטים של מינבר העץ המקורי ששרדו מוצגים במוזיאון המוסלמי בהר הבית.
לאחר זמן מה שופץ המסגד, למעט המינבר. במקומו הוצב מינבר פשוט. בשנת 2003 הוקמה ועדת מומחים בירדן כדי לשחזר את המינבר ההיסטורי[1]. ג'מאל בדראן אל-מקדיסי, אמן מומחה מירושלים, יצר רפרודוקציות בגודל המקורי של חלקי המינבר ועיטוריו, בהתבסס על השרידים של המינבר המקורי, על צילומי המינבר לפני שנשרף, ועל השוואות עם מינברים אחרים בני אותה תקופה. חברת הנדסה ירדנית עיבדה את הציורים למודל דיגיטלי, וצוות מאוניברסיטת אל-בלקה (אנ') בסלט ניהל קבוצה בת 30 נגרים ואמנים שבנו את המינבר. בעבודות השחזור הועסקו אמני אסלאם ממדינות רבות מהעולם המוסלמי, בהן אינדונזיה, טורקיה, ירדן, מצרים, מרוקו וסוריה.
באמצעות בדיקות מעבדה של שרידי המינבר המקורי נקבע שהוא היה עשוי למעשה מסוג מסוים של עץ אגוז הגדל בטורקיה. לצורך הבנייה הובאו כמויות מתאימות מעץ זה, וכן יובאו הובנה ושנהב מסודאן להכנת העיטורים, בדומה למינבר המקורי. חלקי המינבר הורכבו בעמאן כדי לוודא שהוא דומה למינבר המקורי ולבצע התאמות סופיות. לאחר סיום תהליך השחזור פורק המינבר ונשלח בחלקים למסגד אל-אקצא, שם הורכב והותקן מחדש ב-24 בינואר 2007[2].
קישורים חיצוניים
עריכה
- אלי שילר, מסגד אל אקצא: השער הכפול ואורוות שלמה, באתר כותר, 1978
הערות שוליים
עריכה- ^ Reconstructing Salah Al-Din Minbar of Al-Aqsa Mosque: Challenges and Results, באתר International Journal of Conservation Science, ספטמבר 2013 (באנגלית).
- ^ דני רובינשטיין, במת הדרשן חזרה לאל-אקצא, באתר הארץ, 3 בפברואר 2007.