המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית)
המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית) (בהינדי: भारत की कम्युनिस्ट पार्टी (मार्क्सवादी); באנגלית Communist Party of India (Marxist) (CPI(M)) היא מפלגה קומוניסטית בהודו. המפלגה נוצרה כפלג שפרש מהמפלגה הקומוניסטית של הודו, ונכון לדצמבר 2023 היא מפלגת השלטון בקרלה.
 | |
| סמל הבחירות של המפלגה | |
| מדינה |
הודו  |
|---|---|
| מנהיגים |
Sitaram Yechury |
| תקופת הפעילות |
7 בנובמבר 1964 – הווה (60 שנה) |
| אידאולוגיות |
קומוניזם, מרקסיזם-לניניזם, חילוניות |
| נוצרה מתוך | המפלגה הקומוניסטית של הודו |
| סיעות שהתפצלו | המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית-לניניסטית) |
| מטה |
ניו דלהי |
| מיקום במפה הפוליטית |
שמאל |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| לוק סבהה |
4 / 543 |
| רג'יה סבהה |
5 / 245 |
|
cpim | |
  | |
היסטוריה
עריכההמפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית) הוקמה בעקבות פיצול המפלגה הקומוניסטית של הודו. באוגוסט 1959 החל משבר פנימי במפלגה, בעקבות סכסוך הגבולות ההודי–סיני שפרץ, כפעילי המפלגה נחלקים בין תומכי הרפובליקה העממית של סין הקומוניסטית לתומכי הודו. תומכי הודו הלאומיים ותומכי סין הקומוניסטית. הוויכוח, שהשתלב בפיצול הסיני–סובייטי, הפך לפולמוס על טקיטת הפעולה כלפי מפלגות אחרות ובראשן הקונגרס, כשפלג אחד סבור כי יש לשתף פעולה עם הקונגרס, פלג שני התייאש מפעולה דמוקרטית וגרס כי יש לשוב למלחמת מעמדות ומאבק אלים, ופלג שלישי שביקש לשתף פעולה עם יריבי ההקונגרס.[1] העימות נמשך במשך מספר שנים, עד שבאפריל 1964 הגיעה הרתיחה בין הצדדים לשיאה, והפעילים הרדיקליים הפרו-סינים עזבו את המפלגה והקימו מפלגה קומוניסטית מתחרה. המפלגה נקראה בתחילה "המפלגה הקומוניסטית השמאלית" או "המפלגה הקומוניסטית של הודו (שמאל)", ובבחירות לאספה המחוקקת של קרלה ב-1965 החליטה המפלגה להתמודד כ"המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית)", שהפך לשמה הרשמי.
ב-1967 החליטה המפלגה להצטרף לקואליציות בקרלה ומערב בנגל. ההחלטה, שלוותה בהתנגדות של חלק מחברי המפלגה, גרמה לפרישת פלג קיצוני שהתנגד להחלטה לחבור למפלגות לא קומוניסטיות להביא לפריצת מרד הנקסליטים שביצעו פעולות טרור במטרה לערער את ממשלת מערב בנגל הקומוניסטית. מרכז הפעולות היה בצפון מדינת מעקב בנגל, באזור נקסלברי ובסמוך למעבר הצר לשבע האחיות. הממשלה הקומוניסטית נאלצה לבסוף לדכא את המרידה, ופעילי המפלגה הרדיקלים החלו פורשים ממנה. ב-1969 הקימו הפורשים את המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית-לניניסטית).[2]
בבחירות לאספה המחוקקת של מערב בנגל ב-1977 זכתה המפלגה לראשונה לרוב מוחלט באספה, והיא שלטה במדינה במשך 34 שנים, עד להבסתה בבחירות ב-2011 בידי הטרינמול קונגרס.
תוצאות בחירות
עריכה| לוק סבהה | ||||
|---|---|---|---|---|
| שנה | מושבים | שינוי | קולות | אחוז |
| 1967 | 19 / 520
|
6,246,522 | 4.28% | |
| 1971 | 25 / 518
|
6 
|
7,510,089 | 5.12% |
| 1977 | 22 / 542
|
3 
|
8,113,659 | 4.29% |
| 1980 | 37 / 529
|
15
|
12,352,331 | 6.24% |
| 1984 | 22 / 541
|
15
|
14,272,526 | 5.72% |
| 1989 | 33 / 529
|
11
|
19,691,309 | 6.55% |
| 1991 | 35 / 534
|
2
|
17,074,699 | 6.14% |
| 1996 | 32 / 543
|
3
|
20,496,810 | 6.12% |
| 1998 | 32 / 543
|
|
18,991,867 | 5.16% |
| 1999 | 33 / 543
|
1
|
19,695,767 | 5.40% |
| 2004 | 43 / 543
|
10
|
22,070,614 | 5.66% |
| 2009 | 16 / 543
|
27
|
22,219,111 | 5.33% |
| 2014 | 9 / 543
|
7
|
17,986,773 | 3.24% |
| 2019 | 3 / 543
|
6
|
10,744,908 | 1.75% |
| 2024 | 4 / 543
|
1
|
11,342,553 | |
| האספה המחוקקת של מערב בנגל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שנה | מושבים | שינוי | קולות | אחוזים | תוצאה |
| 1977 | 178 / 294
|
164
|
5,080,828 | 35.46% | ממשלה |
| 1982 | 174 / 294
|
4
|
8,655,371 | 38.49% | ממשלה |
| 1987 | 187 / 294
|
13
|
10,285,723 | 39.12% | ממשלה |
| 1991 | 182 / 294
|
5
|
11,418,822 | 36.87% | ממשלה |
| 1996 | 153 / 294
|
32
|
13,670,198 | 37.16% | ממשלה |
| 2001 | 143 / 294
|
10
|
13,402,603 | 36.59% | ממשלה |
| 2006 | 176 / 294
|
33
|
14,652,200 | 37.13% | ממשלה |
| 2011 | 40 / 140
|
136
|
14,330,061 | 30.08% | אופוזיציה |
| 2016 | 26 / 294
|
14
|
10,802,058 | 19.75% | אופוזיציה |
| 2021 | 0 / 294
|
26
|
2,837,276 | 4.73% | –
|
| האספה המחוקקת של קרלה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שנה | מושבים | שינוי | קולות | אחוזים | תוצאה |
| 1965 | 40 / 140
|
1,257,869 | 19.87% | לא הוקמה ממשלה | |
| 1967 | 52 / 140
|
12
|
1,476,456 | 23.51% | קואליציה |
| 1970 | 29 / 140
|
23
|
1,794,213 | 23.81% | אופוזיציה |
| 1977 | 17 / 140
|
12
|
1,946,051 | 22.18% | אופוזיציה |
| 1980 | 35 / 140
|
18
|
1,846,312 | 19.35% | קואליציה |
| 1982 | 26 / 140
|
9
|
1,798,198 | 18.80% | אופוזיציה |
| 1987 | 38 / 140
|
12
|
2,912,999 | 22.86% | קואליציה |
| 1991 | 28 / 140
|
10
|
3,082,354 | 21.74% | אופוזיציה |
| 1996 | 40 / 140
|
12
|
3,078,723 | 21.59% | קואליציה |
| 2001 | 24 / 140
|
16
|
3,752,976 | 23.85% | אופוזיציה |
| 2006 | 61 / 140
|
38
|
4,732,381 | 30.45% | קואליציה |
| 2011 | 45 / 140
|
16
|
4,921,354 | 28.18% | אופזיציה |
| 2016 | 59 / 140
|
14
|
5,365,472 | 26.7% | קואליציה |
| 2021 | 62 / 140
|
3
|
5,288,502 | 25.38% | קואליציה |
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית) (באנגלית)
המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), ברשת החברתית פייסבוק
המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
עריכה- ^ Savak Katrak, India’s Communist Party Split, The China Quarterly no. 7, 1961, עמ' 138–47, JSTOR 763327
- ^ Marcus F. Franda, “India’s Third Communist Party”, Asian Survey vol. 9, no. 11, 1969, עמ' 797–817, JSTOR 2642225