המשא ומתן של מדינות הציר על חלוקת אסיה
המשא ומתן של מדינות הציר על חלוקת אסיה התחיל לאחר שמדינות הציר (גרמניה הנאצית, ממלכת איטליה והאימפריה היפנית) ביססו את בריתן הצבאית וחיזקו את הסכם הציר בכך שהכריזו מלחמה הדדית נגד ארצות הברית ב-11 בדצמבר 1941, היפנים הציעו הסכם טריטוריאלי ברור בינם לבין איטליה וגרמניה בנוגע ליבשת אסיה.
היסטוריה עריכה
ב-15 בדצמבר 1941 הציעה יפן לגרמניה אמנת גבול לפיה אסיה תחולק לשני חלקים נפרדים שיהיו תחת ממשל צבאי (החלק היפני יהיה ממזרח לקו האורך 70 והחלק הגרמני והאיטלקי יהיה ממערב לקו האורך 70), הגבול צפוי להתחיל בצפון בשפך נהר אוב ולהסתיים באזור שנמצא מערבית להודו ולגדות האוקיינוס ההודי. השטח שמזרחית לקו הגבול יהיה חלק ממרחב שגשוג משותף של מזרח אסיה רבתי שישלט על ידי האימפריה היפנית. לעומת זאת גרמניה תקבל מספיק שטחים לממש את רעיון "מרחב מחיה" שאימצו לחיקם ומטרתו היא להרחיב את שטחי הרייך השלישי בעזרת השגת שטחים נוספים למען האומה הגרמנית באזורי פולין ומאוחר יותר בברית המועצות. מנגד, איטליה תקבל את אזור צפון אפריקה ואת דרום חצי האי ערב.[1] חלוקה זו הייתה אמורה להתבצע לאחר תבוסה סופית של ברית המועצות.
עם זאת, גרמניה הסתייגה בתחילה מן ההצעה. דיפלומטים בכירים בגרמניה הנאצית חששו שהסכם גבולות כזה יהווה תקדים להסכמים נוספים מהסוג הזה, בנוסף לכך גרמניה התאכזבה מסירובה של יפן להיכנס למלחמה נגד ברית המועצות יחד עם גרמניה (במסגרת החזית המזרחית של המלחמה או לכל הפחות שיפן תבטיח לעצור משלוחי אספקת נשק לארצות הברית דרך הנמל החופשי של ולדיווסטוק).
גם מחלקת הכלכלה הצבאית של הוורמאכט הביעה ביקורת על ההצעה היפנית והעלתה הצעת חלוקה אחרת לאסיה, על פיה גבול החלוקה בין האימפריה היפנית לבין גרמניה הנאצית וממלכת איטליה יעקוב אחר הגבולות הבינלאומיים הקיימים: על פי הצעה זו הגבול יתחיל באזור הגבול המזרחי של איראן, יעשה "פנייה מזרחה" לאזור ח'וסת ומשם ימשיך עד נהר ייניסיי שלגדות האוקיינוס הארקטי. על אף שההצעה הזו בעצם מעבירה את אפגניסטן ופקיסטן לידי יפן, גרמניה תקבל הרבה יותר שטחים באזורים המערביים של סין ומרכז ברית המועצות. על אף התנגדות הוורמכט, הפיהרר אדולף היטלר קיבל בברכה את ההצעה היפנית ואישר אותה במלואה, יש הסוברים שהחליט לקבלה לאחר שחשש כי גרמניה לא תצליח לכבוש שטחים סובייטים מעבר להרי אורל[2].
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Rich, Norman (1973). Hitler's War Aims: Ideology, the Nazi State, and the Course of Expansion. W.W. Norton & Company Inc., p. 235
- ^ Weinberg, Gerhard L. Visions of Victory: The Hopes of Eight World War II Leaders Cambridge, England, United Kingdom:2005--Cambridge University Press