האימפריה היפנית

קיסרות יפן
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. על הכלכלה, על יחסי החוץ, על חינוך ועל מדע וטכנולוגיה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

האימפריה היפניתיפנית: 大日本帝國; באופן מילולי: "הקיסרות הגדולה של יפן") התקיימה החל מאמצע המאה ה-19 (תקופת מייג'י) עד לסוף מלחמת העולם השנייה. נעשה שימוש במונח "אימפריה" בגלל השאיפות האימפריאליסטיות שאפיינו את יפן באותה עת.

האימפריה היפנית
大日本帝国
דגל
כיבושי האימפריה היפנית בדרום-מזרח אסיה עד 1942
המנון לאומי המנון יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
ממשל
משטר מונרכיה אבסולוטית (1868-1885)
מונרכיה חוקתית (1886-1940)
מונרכיה חוקתית תחת שלטון של מפלגת טאיסיי יוקוסאנקאי (1940-1945)
ראש המדינה קיסר יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה נפוצה יפנית
עיר בירה קיוטו (1868-1869)
טוקיו סיטי (1869–1943)
טוקיו (1943-1947)
רשות מחוקקת Imperial Diet עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה  
תאריך הקמה 3 בינואר 1868
פירוק  
תאריך פירוק 3 במאי 1947
ישות קודמת שוגונות טוקוגאווה
ממלכת ריוקיו
טאיוואן תחת שלטון שושלת שושלת צ'ינג
האימפריה הרוסית
האימפריה הקוריאנית
גינאה החדשה הגרמנית
הונג קונג הבריטית
הינדוסין הצרפתית
חבר העמים של הפיליפינים
מלאי הבריטית
בורנאו הבריטית
איי הודו המזרחיים ההולנדיים
בורמה תחת שלטון בריטי
ישות יורשת יפןיפן יפן בתקופת הכיבוש האמריקאי
שלטון צבאי אמריקאי באיי ריוקיו
הרפובליקה הסינית
שלטון צבאי אמריקאי בקוריאה
המינהל האזרחי הסובייטי בקוריאה
סחלין
שליטת האו"ם באיי האוקיינוס השקט
הונג קונג הבריטית
חבר העמים של הפיליפינים
המינהל הצבאי הבריטי במלאי
המינהל הצבאי הבריטי בבורנו
איי הודו המזרחיים ההולנדיים
השלטון הבריטי בבורמה
שטח בעבר 7,400,000 קמ"ר (נכון ל־1942)
אוכלוסייה בעבר 105,200,000 (נכון ל־1940)
דמוגרפיה
דת דה יורה: אין
דה פקטו: שינטו
שונות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יפן התאפיינה באותן שנים בתיעוש מהיר, החלפת מסורות ישנות בחדשות (מודרניזציה) תוך בניית צבא קיסרי וצי קיסרי מודרניים, וכן התפשטות טריטוריאלית שהגיעה לשיאה במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה

עריכה

טרם מלחמת העולם השנייה

עריכה

במחצית השנייה של המאה ה-19 בוטלה כהונת השוגון, והקיסר הפך לשליט אבסולוטי. המשטר הפיאודלי בוטל והוכרזה חוקה שבה נקבע כי הממשלה אחראית בפני הקיסר וכי הרשות המחוקקת תורכב משני בתים. מערכת החינוך היפנית התפתחה בשנים אלה, נפתחו בתי ספר ציבוריים, ובמקביל הונחה תשתית לתעשיית טקסטיל ופלדה שהביאה את יפן להיות גורם משמעותי בעולם המסחר באותה תקופה.

בצבא היפני הונהג שירות חובה והוא אומן על ידי קצינים גרמנים, ובמקביל צי הים היפני גדל והורחב והשתמש ביועצים בריטים. מאותה תקופה החלה יפן בהתפשטות אימפריאליסטית. ב 1874 כבשה יפן את איי ריוּקיוּ וב 1878 את איי בּוֹנין. ב-1895, בתום מלחמת סין–יפן הראשונה, כבשה יפן את פורמוזה מידי האימפריה הסינית המתפוררת. ב-1905 הביסה יפן את רוסיה במלחמת רוסיה–יפן שהתנהלה על השליטה בצפון-מזרח סין, חבל מנצ'וריה, ניצחון שהכה בתדהמה את מדינות המערב שחזו לראשונה בתבוסה של מעצמה אירופית כדוגמת רוסיה בידי מדינה לא-מערבית.

ב-1910 כבשה יפן את קוריאה מידי סין, ובמלחמת העולם הראשונה תמכה יפן במדינות ההסכמה (על ידי מתן חיפוי ימי אך כמעט ללא השתתפות בקרבות בפועל), ובתמורה קיבלה שליטה על מספר איים באוקיינוס השקט שהיו קודם לכן בשליטת גרמניה.

במהלך מלחמת העולם השנייה

עריכה
  ערך מורחב – המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט

החל מ-1936 (חתימת הסכם אנטי-קומינטרן) הייתה האימפריה היפנית בעלת בריתן של גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית של אדולף היטלר ובניטו מוסוליני, שלהן היו שאיפות טריטוריאליות דומות לשלה, וב-1940 הצטרפה באופן רשמי למדינות הציר.

יפן הצטרפה למלחמת העולם השנייה בשאיפה להרחיב את שטחה ביבשת ומעבר לים, לאחר שכבר ב-1937 פלשה לסין ופתחה במלחמת סין–יפן השנייה שבה כבשה שטחים ניכרים וערים מרכזיות בסין, וכן כבשה שטחים ניכרים מדרום-מזרח אסיה, אזור שנשלט בידי כוחות קולוניאליים אירופיים, צרפת, בריטניה והולנד.

ארצות הברית התנגדה להתפשטות זו, ובדצמבר 1941 פתחה יפן ללא התרעה במלחמה מול ארצות הברית ובריטניה כשתקפה את הצי האמריקאי בפרל הארבור. בחודשים שלאחר מכן השתלטה יפן על איים ושטחים רבים בדרום-מזרח אסיה, ועד מאי 1942 כבשה, בין היתר, את הונג קונג, מלזיה, בורמה וסינגפור מידי הבריטים, את הפיליפינים מידי האמריקאים, את איי הודו המזרחית (חלק מאינדונזיה המודרנית) מידי ההולנדים, וכן את תאילנד ואיים בקרבת הודו. בשלב זה איימה יפן על הודו ואוסטרליה שבשליטת בריטניה.

במרבית השטחים שכבשו, ניהלו היפנים ממשלות בובות של שליטים מקומיים שהיו כפופים למרותם, כדוגמת מדינת מנצ'וקוו במנצ'וריה, הרפובליקה הפיליפינית השנייה בפיליפינים וממשלת ואנג ג'ינג-ויי בסין. השלטון הקולוניאלי היפני היה אכזרי, ולרוב לווה בדיכוי האוכלוסייה המקומית ובהתאכזרות של החיילים היפנים כלפי שבויי מלחמה: מיליוני סינים נרצחו, עונו ונאנסו, וערים שלמות הוחרבו.

באוגוסט 1945 נכנעה האימפריה היפנית לארצות הברית אחרי שלוש שנים וחצי של מלחמה עקובה מדם, ובכך באה לסופה האימפריה היפנית, שאחריה עלו כוחות דמוקרטיים לשלטון ביפן.

 
  יפן והקולוניות שלה
  שטחים אחרים שנכבשו על ידי יפן
  שטחים אחרים שנכבשו על ידי יפן
  שטחים אחרים שנכבשו על יד יפן
  שטחים שנויים במחלוקת ושטחים שיפן טוענת לבעלות עליהם

שטחי שלטונה של האימפריה

עריכה

במהלך התפשטותה של האימפריה היפנית, היא כבשה טריטוריות רבות במזרח אסיה ובאוקיינוס השקט; שטחי שלטונה העיקריים מלבד יפן היו:

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא האימפריה היפנית בוויקישיתוף