פתיחת התפריט הראשי
כרזת המופע

הנוכל השחוראנגלית: The Black Crook) מחזה מוזיקלי שעלה לראשונה בברודוויי ב-1866, ונחשב ליצירה הראשונה המתאימה למושג המודרני של מחזמר.

המחזה נכתב על ידי המחזאי האמריקאי צ'ארלס מ. ברס. המוזיקה הייתה בעיקר עיבודים ליצירות מוכרות, עם מספר קטן של שירים שהולחנו במיוחד אליו, בהם "מצעד האמזונות".

המופע עלה בספטמבר 1866 ב"ניבולוס גארדן" בברודוויי בעל 3,200 המושבים, ושבר שיאים עם 474 הופעות למרות אורכו הרב (חמש וחצי שעות). לאחר מכן הוא יצא למסע הופעות במשך מספר שנים, ועלה מחדש בברודוויי ב-1870. הוא הוצג עוד פעמים רבות, בין היתר עם מוזיקה חדשה בתיאטרון אלהמברה בלונדון ובאלבמה. גירסת ראינוע של המחזה הופקה ב-1916.

"הנוכל השחור" נולד, כאשר קבוצה דרמטית ולהקת בלט פריזאית איחדו כוחות בניו יורק. להקת הבלט נשכרה להופיע באקדמיה למוזיקה, אך נתקעה בניו יורק כשבניין האקדמיה נשרף. במקום זאת, הוצעה להם הזדמנות להשתתף במחזה מוזיקלי, המשלב את אומנות הבלט שלהם עם המלודרמה של ברס.

"הנוכל השחור" נחשב לאב טיפוס של המחזמר המודרני, כשהשירים הפופולריים והריקודים היוו חלק בלתי נפרד מהמחזה ובוצעו על ידי השחקנים. באופרות הזמרים הותירו את הריקוד ללהקת הבלט, ואילו במופעי הבורלסקה, מיוזיק הול והוודביל שהיו פופולריים באותו זמן, לא היה כמעט סיפור מאחד אלא רק סדרה של מערכונים. "הנוכל השחור" היווה צעד חדשני בכך, שאת השירים והריקודים ביצעו כל המשתתפים כחלק מהמחזה, ולכן נקרא "הקומדיה המוזיקלית הראשונה"[1].

עלילת המחזה ממוקמת בהרי הארץ בגרמניה של 1600. היא משלבת אלמנטים מ"פאוסט" של גתה, "קלע הכשפים" של קרל מריה פון ובר ויצירות ידועות אחרות. הסיפור מתאר את וולפנשטיין, רוזן עשיר ורשע, המבקש להתחתן עם הבחורה המקסימה של הכפר, אמינה. בעזרתה של ברברה, האם האומנת המתנכלת של אמינה, הרוזן מארגן לארוסה העני של אמינה, רודולף, ליפול לידיו של הרצוג, מאסטר בעל קסם שחור עתיק. הרצוג עשה ברית עם השטן, שיוכל לחיות לנצח אם הוא יספק לו נשמה טרייה בכל שנה חדשה. כשרודולף הובל לגורלו הנורא הוא נמלט, מגלה אוצר חבוי ומציל יונה. היונה, מתברר באורח פלא, היא סטלקטה, מלכת הפיות של ממלכת הזהב שמתחזה לציפור. המלכה מודה לרודולף על ידי הבאתו לארץ הפיות ולאחר מכן איחדה אותו עם אמינה אהובתו. הרוזן הובס, שדים גוררים את הרצוג לגיהנום, ורודולף ואמינה חיו באושר ועושר.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הנוכל השחור בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Morley, Sheridan, Spread A Little Happiness, New York: Thames and Hudson, 1987, p.15