פתיחת התפריט הראשי

הנס אלברכט בתהגרמנית: Hans Albrecht Bethe; ‏2 ביולי 1906 - 6 במרץ 2005) היה פיזיקאי גרמני-אמריקאי-יהודי שזכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1967. במלחמת העולם השנייה בתה היה ראש המחלקה התאורטית במעבדה הלאומית לוס אלמוס לתכנון פצצת האטום הראשונה, במסגרת פרויקט מנהטן. שם מילא תפקיד מפתח בחישוב המסה הקריטית של הפצצה, ועסק בעבודה תאורטית על שיטת הקריסה של פצצת הביקוע הגרעיני "איש שמן" (שהוטלה על נגסאקי). במהלך רוב הקריירה שלו עבד כפרופסור באוניברסיטת קורנל.

הנס בתה
Hans Bethe
Hans Bethe.jpg
לידה 2 ביולי 1906
שטרסבורג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במרץ 2005 (בגיל 98)
אית'קה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מדינה גרמניה, ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ארנולד זומרפלד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Robert Marshak, Jeffrey Goldstone, J. J. Sakurai, Francis E. Low, John Negele, Michel Baranger, Roman Jackiw, דייוויד ג'יימס ת'אולס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
תאוריה של ריאקציות גרעיניות ותגליות הנוגעות ליצירת האנרגיה בכוכבים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

הנס בתה נולד בשטראסבורג, שהייתה שייכת באותה עת לגרמניה וכיום שייכת לצרפת. הוא אמנם נולד לאם יהודייה, אך התחנך כאביו הנוצרי-פרוטסטנטי ומשבגר ראה עצמו כאתאיסט. למד בפרנקפורט וסיים דוקטורט באוניברסיטת מינכן, ב-1928, בהדרכת ארנולד זומרפלד. לאחר מכן עבד באוניברסיטת קיימברידג' ואצל אנריקו פרמי ברומא. עם עליית הנאצים לשלטון עבר לבריטניה. משם, בשנת 1935, עבר לארצות הברית והצטרף לאוניברסיטת קורנל כפרופסור, ומאוחר יותר לפרויקט מנהטן, שם היה מהדמויות החשובות ביותר.

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, בתה אף מילא תפקיד חשוב בפיתוח פצצות מימן גדולות, אף שקיווה שבפרויקט יוכח שהדבר אינו אפשרי. מאוחר יותר, חבר בתה לאלברט איינשטיין ולאחרים, בוועדת החירום של מדעני האטום, שבאה להזהיר את הציבור מפני שימוש נוסף בפצצת אטום ונגד המרוץ הגרעיני של ארצות הברית וברית המועצות. כמו כן, הוא השפיע על הבית הלבן לחתום על האמנה למניעת ניסויים גרעיניים באטמוספירה, בחלל החיצון, ותחת פני המים ב-1963. בתה הוא אחד המדענים היחידים שפרסמו לפחות מאמר חשוב אחד במקצועו בכל אחד מהעשורים בהם נמשכה הקריירה המקצועית שלו, קריירה שארכה כ-60 שנה, ולא פסקה אף בשנות חייו האחרונות.

בתה זכה בפרס נובל בפיזיקה ב-1967 על עבודתו על נוקליאוסינתזה כוכבית, אולם תרומותיו באו לידי ביטוי גם בתחומי האלקטרודינמיקה הקוונטית, הפיזיקה הגרעינית, ופיזיקת המצב המוצק. בנוסף לפרס נובל זכה להוקרה ולאותות כבוד נוספים, בהם מדליית מקס פלאנק (1955), מדליית אדינגטון (1961), המדליה הלאומית למדעים (1975) ומדליית ברוס (2001).

אחד מתלמידיו הוא הישראלי פרופ' מיכאל קירסון ממכון ויצמן ברחובות, אשר את הדוקטורט שלו עשה בהנחייתו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הנס בתה בוויקישיתוף


  ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.