הנס גלובקה
הנס גלובקה (בגרמנית: Globke Hans; 10 בספטמבר 1898 – 13 בפברואר 1973) היה משפטן ופקיד במשרד הפנים של הרייך השלישי ופקיד בכיר בממשלת מערב גרמניה בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.
 | |
| לידה |
10 בספטמבר 1898 דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
13 בפברואר 1973 (בגיל 74) באד גודסברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| שם לידה |
Hans Josef Maria Globke |
| מדינה |
גרמניה |
| מקום קבורה |
Zentralfriedhof Bad Godesberg |
| השכלה |
|
| תפקיד |
Chancellery Chief of Staff (27 באוקטובר 1953–15 באוקטובר 1963) |
| מפלגה |
מפלגת המרכז הגרמנית |
| פרסים והוקרה |
הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1963) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
גלובקה שירת ברפובליקה הוויימרית, וב-1929 מונה ליועץ לענייני מנהל של משרד הפנים הפרוסי. גלובקה לא היה חבר במפלגה הנאצית, אולם סייע לה. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 סייע בחקיקת חוקי החירום שהעניקו להיטלר סמכויות רודניות בלתי מוגבלות. בין החוקים שהיה שותף לכתיבתם היה החוק מיום 10 ביולי 1932, המפזר את ממשלת פרוסיה בראשות הסוציאל-דמוקרט אוטו בראון. בשנת 1936 כתב עם וילהלם שטוקרט ועם ברנהארד לוזנר את ה'פרשנות לחקיקת הרייך בענייני גזע' שמבוסס על השיתוף של 'העם הגרמני ההומוגני מבחינה גזעית, והקשור בקשרי דם. בפרשנותו הבהיר כי 'בעלי דם זר' – כלומר, בעיקר יהודים – יהיו מנועים אוטומטית מקבלת אזרחות הרייך, ומכהונה במשרת ציבור כלשהי. גלובקה הגה את הרעיון לחייב את כול יהודי גרמניה להוסיף לשמם את השמות 'ישראל' לגבר ו'שרה' לאישה.
במסגרת הרייך תפקידו עזר בניסוח חוקי נירנברג וקבע קווים מנחים ל'גרמניזציה' של העמים הנכבשים באזורי הכיבוש. כמו כן סייע לממשלה הפשיסטית של סלובקיה לנסח את החוקים הנוגעים ליהודים.
אחרי המלחמה עריכה
גלובקה נהנה ממעמד יוקרתי בגרמניה שאחרי המלחמה. ב-1953 מונה גלובקה למנהל כללי של משרד ראש-הממשלה (הקנצלריה) ולראש אגף כוח-אדם, את תפקידיו אלו מילא עד שנת 1962. הקאנצלר קונראד אדנאואר העניק לגלובקה את חסותו ומנע את התפטרותו בעקבות ביקורת שנשמעה לכיוונו ממזרח גרמניה. לפני פרישתו, העניק אדנאואר אות הצטיינות לגלובקה[1]. עם זאת במזרח גרמניה, ראו בגלובקה פושע ומסמך שחובר שם נקרא: "גלובקה - הביורוקרט של המוות". המסמך מוכיח את הקשר של גלובקה לחקיקה הנאצית. בעקבות זאת בית משפט העליון של מזרח גרמניה גזר עליו מאסר עולם[2]. בשנת 1961 בימי משפט אייכמן בישראל, סוכנות הביון של מערב גרמניה פעלה להצניע את קשריו של גלובקה עם אייכמן[3].
פריץ באואר ששימש כתובע הכללי של מדינת הסן, זימן את גלובקה וגבה ממנו עדות על חלקו בניסוח החוקים. גלובקה טען להגנתו, כי סייע בכתיבת החוקים במטרה לרכך את החוקים שניסו לחוקק הנאצים. לבסוף, החליטו משרדי המשפטים של המדינות הסן ונורדריין וסטפאליה על העברת תיק החקירה של גלובקה לתובע הכללי בבון. לאחר שהועבר התיק לבון, החליט התובע הכללי שם על סגירת התיק והפסקת החקירה בעניין[4].
בשנת 1963 בעקבות הביקורת הציבורית וגזר הדין שניתן כנגדו במזרח גרמניה, עזב גלובקה את תפקידיו הציבוריים והיגר לשווייץ[5].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אות הצטיינות לגלובקה [05/11/1963 - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים], באתר ranaz.co.il
- ^ מזרח גרמניה פותחת במשפט נגד האנס גלובקה [06/06/1963 - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים], באתר ranaz.co.il
- ^
רוני שטאובר, גרמניה עוקבת אחר פרשת אייכמן בהיסטריה של ממש, באתר הארץ, 7 באפריל 2021
- ^ מרכז המידע של יד ושם, גלובקה, הנס, באתר יד ושם
- ^ גלובקה ונאצים אחרים מקימים "מושבה" בשוויץ [02/08/1963 - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים], באתר ranaz.co.il
