הסכם טריפרדיסוס
הסכם טריפרדיסוס (ביוונית: Συμφωνία του Τριπαραδείσου) היה הסדר פוליטי שנחתם בשנת 321 לפנה"ס, וסיים את מלחמת הדיאדוכים הראשונה.
בשנת 323 לפנה"ס מת אלכסנדר הגדול מלך מוקדון, כשהוא מותיר מאחוריו אימפריה ענקית ללא יורש ברור. מצביאיו של אלכסנדר חתמו ביניהם על הסכמי בבל שהסדירו את הירושה. אחיו למחצה, פיליפוס השלישי ובנו הפעוט אלכסנדר, הוכתרו כמלכים. כעוצר עבורם מונה פרדיקס, וכל אחד מהמצביאים קיבל לידיו ארץ מהאימפריה, ומונה לסטרטגוס שלה לזמן בלתי מוגבל. עם זאת, התנהגותו הכוחנית של פרדיקס והתעקשותו לשמור על האימפריה מאוחדת, לא עלו בקנה אחד עם שאיפותיהם של שאר המצביאים, אשר כונו דיאדוכים ("יורשים"), ובשנת 322 לפנה"ס פרצה מלחמת הדיאדוכים הראשונה אשר הסתיימה בשנת 321 לפנה"ס עם מותו של פרדיקס.
עם מותו של פרדיקס, התכנסו הדיאדוכים המנצחים בעיר טריפרדיסוס (אנ') בצפון סוריה, והסדירו את חלוקת האימפריה מחדש. על הכינוס ניצח אנטיפטרוס הקשיש, אשר היה מאדריכלי הניצחון על פרדיקס והיה כעת הדיאדוך החזק מכולם.[1] אלו שתמכו באנטיפטרוס במהלך המלחמה, תלמי, אנטיגונוס מונופתלמוס וליסימכוס, תוגמלו והושארו בידיהם ארצותיהם רחבות הידיים, ואף הוספו להם שטחים מהאדמות שנלקחו מפרדיקס. אנטיגונוס אף מונה ל"מפקד כל הגיסות שקודם פיקד עליהם פרדיקס".[2] הדיאדוכים שהיו נאמנים לפרדיקס, סולקו ממשרותיהם או נרצחו, והללו ניתנו לדיאדוכים נאמנים יותר. אאומנס סולק ממשרת מושל קפדוקיה ופפלגוניה, והתפקיד ניתן לניקנור.[3] סלאוקוס מונה כמושל בבל, וכמפקד ההטיירוי במקומו מונה קסנדרוס, בנו של אנטיפטרוס, אשר הועלה גם לדרגת כיליארך.[4] במעמד המלכים לא חל כל שינוי, ואנטיפטרוס מונה כעוצר במקומו של פרדיקס, זאת פרט לתפקידו החשוב כסטרטגוס של מוקדון, יוון ואיליריה.
הכינוס הופרע בידי הנסיכה אורידיקה נכדתו של פיליפוס השני, מלך מוקדון ואשתו של המלך פיליפוס השלישי. אורידיקה, שחפצה בתפקיד משמעותי יותר עבור בעלה מאשר תפקיד של שליט בובה, ניסתה לעורר מרד של החיילים כנגד הדיאדוכים, ואנטיפטרוס כמעט נהרג אולם חולץ בעור שיניו בידי אנטיגונוס וסלאוקוס.[5] אנטיפטרוס הצליח להרגיע את המורדים, אולם לא היה יכול להעניש את אורידיקה שהייתה באופן רשמי המלכה. לפיכך הוא נאלץ להמשיך ולהחזיק בה, והיא נאלצה להמשיך ולציית להוראותיו. מלאכת דיכוי תומכיו של פרדיקס, אשר החשובים שבהם היו אאומנס, אחיו אלקטס, ומפקד הצי אטלוס, הופקדה בידי אנטיגונוס.[6] השלום החדש לא האריך ימים, כיוון שבשנת 319 לפנה"ס מת אנטיפטרוס, ופוליפרכון וקסנדרוס פתחו במלחמת ירושה על תואר העוצר, כשאליהם מצטרפים בחדווה כל שאר הדיאדוכים. על שמם של אלו קרויה סדרת מלחמות זו "מלחמות הדיאדוכים". המלחמות קרעו לגזרים את האימפריה, וכל אחד מהדיאדוכים הפך את עצמו למלך בארצו.
לקריאה נוספת עריכה
- דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, מהדורה ראשונה תשמ"ג, מהדורה שנייה תשמ"ז.
- Errington, "From Babylon to Triparadeisos: 323-320 B.C.", in The Journal of Hellenic Studies, Vol. 90, 1970, 49-77.
הערות שוליים עריכה
- ^ Errington, p. 67.
- ^ אריאנוס, "אירועים אחרי מותו של אלכסנדר". בתוך: יעקובי, פרגמנטים, 156, 9.
- ^ על השינויים שנעשו בתפקידי המושלים ראו: Errington, p. 70.
- ^ גולן, עמ' 69-70.
- ^ גולן, עמ' 69, הערה 27.
- ^ דיודורוס, ספר שמונה עשר, 44.