דוד גולן
דוד גולן (4 ביולי 1927 – 12 במרץ 2019) היה היסטוריון ישראלי שהתמחה בעת העתיקה, פרופסור להיסטוריה של יוון ורומא באוניברסיטת חיפה.[1]
לידה |
4 ביולי 1927 שיאוליאי, ליטא |
---|---|
פטירה | 12 במרץ 2019 (בגיל 91) |
ענף מדעי | היסטוריה, לימודים קלאסיים |
מקום מגורים | ליטא, ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות בנהלל |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מוסדות | אוניברסיטת חיפה |
תרומות עיקריות | |
תרגום לעברית של היסטוריה אוגוסטה חיבור "תולדות העולם ההלניסטי" | |
ביוגרפיה
עריכהגולן נולד בשנת 1927 בשאוולי שבליטא,[2] למשה הולנד ורחל שוחט. בתחילת 1948 עלה לארץ ישראל. הוא התחתן עם מלכה פיימר-ישׂראלי[3] (1931–2017) בת נהלל, אותה הכיר בסמינר גבעת השלושה, וב-1952 התיישב בנהלל.[4] לאחר שהתחתן, שינה את שם משפחתו לגולן.[5] הוא אב לשני בנים,[6] אמוץ (יליד 1954) ויועד (יליד 1960). בנהלל היה מורה ומחנך בבית ספר יסודי, ובין תלמידיו באותה תקופה היה יהונתן גפן.[4][1] בשנות ה-50 היה גם מנהל בית הספר היסודי האזורי בנהלל. אשתו, מלכה, הייתה גם היא מורה בנהלל ולאחר מכן מנהלת חטיבת ביניים בקיבוץ יפעת.
בשנות ה-50 החל גולן ללמוד היסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית.[7] במהלך לימודיו באוניברסיטה העברית הוא החל להתעניין בתקופה ההלניסטית, תקופה שהפכה לנושא העיקרי של עיוניו ומחקריו.[7] בשנת 1970 למד כסטודנט-אורח ביוניברסיטי קולג' (אנ') באוקספורד אצל הפרופסור ג'ורג' קוקוול (אנ'). באותה שנה סיים את הדוקטורט בהדרכת אלכסנדר פוקס. בשנת 1982/3 למד כסטודנט-אורח בהרווארד אצל הפרופסור היהודי ארנסט בדיאן. בהמשך הפך גולן לפרופסור להיסטוריה של העת העתיקה באוניברסיטת חיפה.
בסוף 1972 נפגש גולן עם אלכסנדר פוקס, אשר עניין אותו בכתיבת הכרך השני בסדרת "תולדות העולם הקלאסי", מחזונו של אביגדור צ'ריקובר.[8] גולן לקח על עצמו את כתיבת ההיסטוריה של העולם ההלניסטי מעלייתו לשלטון של אלכסנדר הגדול בשנת 336 לפנה"ס ועד התאבדותה של קלאופטרה בשנת 30 לפנה"ס. במסגרת כתיבת הכרך ערך גולן מחקר נרחב, אשר כלל גם סיורים ביוון.[7] ספרו יצא לאור בשנת 1983 בשם "תולדות העולם ההלניסטי".
גולן לקח על עצמו את מלאכת התרגום הראשון לעברית של ה"היסטוריה אוגוסטה" והוסיף לו מבואות וביאורים (קומֶנטר). זהו חיבור שנכתב במאה ה-4, אשר זהות מחברו אינה ידועה, על חייהם של קיסרי רומא מהמאה ה-2 וה-3. בשנת 1989 יצא החלק הראשון בתרגום זה - הביוגרפיה של הקיסר אדריאנוס. בשנת 2007 יצא לאור כרך נוסף בסדרה, הנקרא "הקיסרים האנטונינים", בשנת 2009 יצא לאור "הקיסרים הסוורים", ובשנת 2014 יצא לאור הכרך האחרון, "הקיסרים החיילים".
גולן התגורר בנהלל. בשנת 2008, לאחר שהגיע לגיל 80, נערך לכבוד המאורע כנס רב משתתפים בנהלל.[1]
נפטר[9] ב-12 במרץ 2019.
ספריו
עריכהבעברית
עריכה- תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, 1983.
- היסטוריה אוגוסטה – חיי הדריאנוס, הוצאת אקדמון, ירושלים, 1989. (הספר בקטלוג ULI)
- היסטוריה אוגוסטה – הקיסרים האנטונינים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, 2007. (הספר בקטלוג ULI)
- היסטוריה אוגוסטה – הקיסרים הסוורים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, 2009.
- היהדות מאין ולאן? שיחות על האידיאה של היהדות, יודאיסמוס של האדם עלי ארץ, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 2011.[10]
- היסטוריה אוגוסטה – הקיסרים החיילים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, 2014. (הספר בקטלוג ULI)
- מדינת שבטי ישראל, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 2018
באנגלית
עריכה- The Res Graeciae in Polybius, Biblioteca Di Athenaeum 27, Ed. New Press 1995
לקריאה נוספת
עריכה- על האדם המיוסר, התוהו ובוהו והאי-שקט ההלניסטיים, זמנים, חוברת 16, סתיו 1984. עמ' 103–106. תמליל של שיחה בין דוד גולן לזאב רובינזון.
קישורים חיצוניים
עריכה- דברי פרופ' דוד גולן בהשקת הספר "מנהלל ועד בכלל" מאת אוריאל בן עמי, ירושלים, 20 בדצמבר 2016, באתר יוטיוב
- אוריאל בן עמי, בין נהלל לירושלים: בֵּיתִי אֵל מוּל גּוֹלָן - שיר לדוד ומלכה גולן, 17 בספטמבר 2015, בכתב העת אלכסון
- אלי אשכנזי, המורה הגדול שנתן השראה: מת המחנך שלימד את יהונתן גפן לנקוט דעה, באתר וואלה, 16 במרץ 2019
- דוד גולן (1927-2019), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 הקיסרים הסוורים בתרגום דוד גולן, אימגו מגזין מאמרים
- ^ קורותיה של קהילת שאוולי מראשיתה עד השואה באתר יד ושם
- ^ שם משפחתה, פיימר, היה שיבוש אוקראיני של "ביימר" - מבוהמיה. לאחר עלייתם לארץ ישראל, החליף אביה את השם ל"ישראלי".
- ^ 1 2 יהונתן גפן, מזמור לדוד, באתר nrg, 12 ביולי 2008
- ^ השם "הולנד" נהגה ברוסית "גולנד", ובעצת אשתו קוצר ל"גולן".
- ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה) תשמ"ז (מהדורה שנייה). הקדמה, עמ' ח'.
- ^ 1 2 3 דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה) תשמ"ז (מהדורה שנייה). הקדמה, עמ' ז'.
- ^ דוד גולן וזאב רובינזון, על האדם המיוסר, התוהו ובוהו והאי-שקט ההלניסטיים, זמנים, חוברת 16, סתיו 1984. עמ' 103.
- ^ מודעת אבל של ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת חיפה; דף הפייסבוק של החוג להיסטוריה כללית אוניברסיטת חיפה.
- ^ דוד גולן, היהדות מאין ולאן?, בכותר (ספרייה דיגיטלית)