דוד גולן

היסטוריון ישראלי של העת העתיקה

דוד גולן (4 ביולי 192712 במרץ 2019) היה היסטוריון ישראלי שהתמחה בעת העתיקה, פרופסור להיסטוריה של יוון ורומא באוניברסיטת חיפה.[1]

דוד גולן
לידה 4 ביולי 1927
שיאוליאי, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במרץ 2019 (בגיל 91) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה, לימודים קלאסיים
מקום מגורים ליטא, ישראל
מקום קבורה בית הקברות בנהלל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
תרגום לעברית של היסטוריה אוגוסטה
חיבור "תולדות העולם ההלניסטי"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

גולן נולד בשנת 1927 בשאוולי שבליטא,[2] למשה הולנד ורחל שוחט. בתחילת 1948 עלה לארץ ישראל. הוא התחתן עם מלכה פיימר-ישׂראלי[3] (1931–2017) בת נהלל, אותה הכיר בסמינר גבעת השלושה, וב-1952 התיישב בנהלל.[4] לאחר שהתחתן, שינה את שם משפחתו לגולן.[5] הוא אב לשני בנים,[6] אמוץ (יליד 1954) ויועד (יליד 1960). בנהלל היה מורה ומחנך בבית ספר יסודי, ובין תלמידיו באותה תקופה היה יהונתן גפן.[4][1] בשנות ה-50 היה גם מנהל בית הספר היסודי האזורי בנהלל. אשתו, מלכה, הייתה גם היא מורה בנהלל ולאחר מכן מנהלת חטיבת ביניים בקיבוץ יפעת.

בשנות ה-50 החל גולן ללמוד היסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית.[7] במהלך לימודיו באוניברסיטה העברית הוא החל להתעניין בתקופה ההלניסטית, תקופה שהפכה לנושא העיקרי של עיוניו ומחקריו.[7] בשנת 1970 למד כסטודנט-אורח ביוניברסיטי קולג' (אנ') באוקספורד אצל הפרופסור ג'ורג' קוקוול (אנ'). באותה שנה סיים את הדוקטורט בהדרכת אלכסנדר פוקס. בשנת 1982/3 למד כסטודנט-אורח בהרווארד אצל הפרופסור היהודי ארנסט בדיאן. בהמשך הפך גולן לפרופסור להיסטוריה של העת העתיקה באוניברסיטת חיפה.

בסוף 1972 נפגש גולן עם אלכסנדר פוקס, אשר עניין אותו בכתיבת הכרך השני בסדרת "תולדות העולם הקלאסי", מחזונו של אביגדור צ'ריקובר.[8] גולן לקח על עצמו את כתיבת ההיסטוריה של העולם ההלניסטי מעלייתו לשלטון של אלכסנדר הגדול בשנת 336 לפנה"ס ועד התאבדותה של קלאופטרה בשנת 30 לפנה"ס. במסגרת כתיבת הכרך ערך גולן מחקר נרחב, אשר כלל גם סיורים ביוון.[7] ספרו יצא לאור בשנת 1983 בשם "תולדות העולם ההלניסטי".

גולן לקח על עצמו את מלאכת התרגום הראשון לעברית של ה"היסטוריה אוגוסטה" והוסיף לו מבואות וביאורים (קומֶנטר). זהו חיבור שנכתב במאה ה-4, אשר זהות מחברו אינה ידועה, על חייהם של קיסרי רומא מהמאה ה-2 וה-3. בשנת 1989 יצא החלק הראשון בתרגום זה - הביוגרפיה של הקיסר אדריאנוס. בשנת 2007 יצא לאור כרך נוסף בסדרה, הנקרא "הקיסרים האנטונינים", בשנת 2009 יצא לאור "הקיסרים הסוורים", ובשנת 2014 יצא לאור הכרך האחרון, "הקיסרים החיילים".

גולן התגורר בנהלל. בשנת 2008, לאחר שהגיע לגיל 80, נערך לכבוד המאורע כנס רב משתתפים בנהלל.[1]

נפטר[9] ב-12 במרץ 2019.

ספריו

עריכה

בעברית

עריכה

באנגלית

עריכה
  • The Res Graeciae in Polybius, Biblioteca Di Athenaeum 27, Ed. New Press 1995

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 הקיסרים הסוורים בתרגום דוד גולן, אימגו מגזין מאמרים
  2. ^ קורותיה של קהילת שאוולי מראשיתה עד השואה באתר יד ושם
  3. ^ שם משפחתה, פיימר, היה שיבוש אוקראיני של "ביימר" - מבוהמיה. לאחר עלייתם לארץ ישראל, החליף אביה את השם ל"ישראלי".
  4. ^ 1 2 יהונתן גפן, מזמור לדוד, באתר nrg‏, 12 ביולי 2008
  5. ^ השם "הולנד" נהגה ברוסית "גולנד", ובעצת אשתו קוצר ל"גולן".
  6. ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה) תשמ"ז (מהדורה שנייה). הקדמה, עמ' ח'.
  7. ^ 1 2 3 דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה) תשמ"ז (מהדורה שנייה). הקדמה, עמ' ז'.
  8. ^ דוד גולן וזאב רובינזון, על האדם המיוסר, התוהו ובוהו והאי-שקט ההלניסטיים, זמנים, חוברת 16, סתיו 1984. עמ' 103.
  9. ^ מודעת אבל של ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת חיפה; דף הפייסבוק של החוג להיסטוריה כללית אוניברסיטת חיפה.
  10. ^ דוד גולן, היהדות מאין ולאן?, בכותר (ספרייה דיגיטלית)