פתיחת התפריט הראשי
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

הסכם קילנורווגית: kieltraktaten) או שלום קיל (בנורווגית ובשוודית: Kielfreden או freden i Kiel) היה הסכם שלום שנחתם בין הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד וממלכת שוודיה בצד אחד לבין דנמרק-נורווגיה בצד השני ב-14 בינואר 1814. ההסכם נועד לכלות ולסיים את ההתנגשויות בין שני הצדדים במלחמות הנפוליאוניות, בהן בריטניה ושוודיה היו חלק מהקואליציה האנטי-צרפתית השישית, ואילו דנמרק-נורווגיה הייתה שותפה לנפוליאון. הסכם זה הוביל לאיחוד השוודי נורווגי.

רקעעריכה

בראשית מלחמות נפוליאון, ניסו דנמרק-נורווגיה וממלכת שוודיה לנטור עמדה נייטרלית, אך עד מהרה היו מעורבות בזירת הלחימה. בשנת 1805 כרת גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה ברית עם הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד והאימפריה הרוסית ויחד הכריזו מלחמה נגד צרפת הנפוליאונית. בריטניה אשר הכריזה מלחמה על נפוליאון ב-1803 שילמה סובסידיות לשוודיה. טרם הורה לצבאו לנסוג מפרובינציית פומרניה בשוודיה, ניהל גוסטב הרביעי אדולף משא ומתן שיוביל להסכמה מצד פרוסיה שלא תתקוף אותה. דנמרק נשארה נייטרלית.

  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.