פתיחת התפריט הראשי

הסכם שלום הוא הסכם בין שתי מדינות עוינות המסיים באופן רשמי מצב של מלחמה בין הצדדים ומשכין ביניהם שלום. הסכם שלום מיועד להוות הסכם קבע, ובכך הוא שונה ממצבים אחרים של הפסקה זמנית בלחימה, כמו שביתת נשק או הפסקת אש.

תכולת ההסכםעריכה

תכולתו של הסכם שלום תלויה, בדרך כלל, באופי הסכסוך בין הצדדים. במקרה של מלחמה גדולה בין מדינות רבות, ייתכן שתיכתב אמנה בינלאומית אחת שתכסה את כל הסוגיות בין הצדדים.

הנושאים הנפוצים הכלולים בהסכם שלום הם:

  • הסכמה רשמית על גבולותיה של כל מדינה
  • תהליכים לפתרון סכסוכים עתידיים
  • גישה למשאבים והקצאתם
  • מעמד הפליטים
  • מעמד השבויים
  • סילוק חובות קיימים
  • תיקוף אמנות קיימות
  • הגדרת מקרים המהווים הפרת הסכם

ברוב המלחמות בעידן המודרני הצדדים הסכימו בתחילה על הפסקת אש, ורק לאחר מכן פתחו במגעים דיפלומטיים לקראת הסכם שלום.

במקרים של מלחמת אזרחים, בהם אחד מהצדדים טוען לריבונות על חלק מהשטח (מתוך גישה של התבדלות או בדלנות) לא נחתם בדרך כלל הסכם שלום, כי הוא כולל הכרה הדדית בריבונות של כל אחד מהצדדים. לדוגמה, מלחמת האזרחים האמריקאית הסתיימה בתבוסת מדינות הדרום וכניעתן, מבלי שנחתם הסכם שלום. דוגמה נגדית היא הסכם יום שישי הטוב (1989) שסיים את הסכסוך בצפון אירלנד.

הסכמי שלום בעת העתיקהעריכה

האימפריה החיתית והקונפדרציה של האיאסה-עזיעריכה

הסכם השלום המוכר המוקדם ביותר הוא ההסכם בין האימפריה החתית לבין הקונפדרציה של האיאסה-עזי (אנ'), בסביבות שנת 1350 לפנה"ס.

הסכם השלום החתי-מצריעריכה

אחד ההסכמים המפורסמים ביותר הוא הסכם השלום החתי-מצרי, שנחתם במצרים העתיקה בשנת 1259 לפנה"ס, לאחר קרב קדש. שני הצדדים איבדו כוחות רבים במהלך הקרב, ואף צד לא היה יכול להרשות לעצמו להמשיך להילחם, בגלל איומים נוספים מבחוץ: מצרים העתיקה ניצבה בפני המשימה להגן על גבולה המערבי מפני פלישתם של שבטי לוב על ידי בניית שורת מבצרים לאורך הגבול, ואילו החתים ניצבו בפני איום גדול יותר בדמות אימפריית אשור, שכבשה את השטחים הסמוכים להם.

הסכם השלום נכתב בשתי גרסאות, אחת בהירוגליפים מצריים, והאחרת בכתב יתדות אכדי. שתי הגרסאות שרדו. הסכמים דו-לשוניים מסוג זה נפוצים עד היום.

ההסכם, עליו חתומים רעמסס השני וחתושיליש השלישי, מרחיק לכת יותר מההצהרה הפשוטה על סיום הלחימה. הוא כולל גם ברית סיוע הדדי במקרה שאחד הצדדים יותקף על ידי צד שלישי, או במקרים של סכסוכים פנימיים. ישנם בו סעיפים הנוגעים להחזרת הפליטים למקום מוצאם ואוסרים פגיעה בהם, וכן איומי נקמה במקרים של הפרת ההסכם.

להסכם זה יש חשיבות היסטורית כה רבה בתחום היחסים הבינלאומיים, שהעתק שלו מוצג לראווה בכניסה למטה האומות המאוחדות.

הסכמי שלום בעת החדשהעריכה

 
חתימת חוזה ורסאי, באולם המראות שבארמון ורסאי

הסכמי שלום רבים נחתמו בעת החדשה. בין המוקדמים שבהם נמנים שלום וסטפליה (1648), שורת הסכמים המסמלים אבן דרך משמעותית בהתפתחות הלאומיות באירופה, הסכם שלום 1686 שסיים את מלחמת רוסיה-פולין, וחוזה פריז (1815) שנחתם לאחר תבוסתו של נפוליאון בונפרטה בקרב וטרלו.

חוזה ורסאי (1919) סיים באופן רשמי את המלחמה בין גרמניה לבין מדינות ההסכמה. חוזה זה סימל את תחילת התהליך לסיום מלחמת העולם הראשונה. היא תמה לחלוטין רק עם חתימת הסכם סוור (1920) בין האימפריה העות'מאנית ומדינות ההסכמה.

חוזה ורסאי הוא אולי הידוע ביותר לשמצה בין הסכמי השלום בימינו. ההסכם הגביר את ההשפלה שגרמניה חשה אחרי התבוסה במלחמת העולם הראשונה, ונחשב בעיני היסטוריונים רבים לאחד הגורמים שזירזו את פרוץ מלחמת העולם השנייה. בין אם אפשר "להאשים" את חוזה ורסאי בהתפרצותה של מלחמה אחרת ובין אם לאו, אפשרות זו ממחישה את הקשיים הכרוכים בתהליכי שלום בין מדינות. בהקשר זה חשוב לציין את הסכם סוור, שנחתם עם האימפריה העות'מאנית והיה דומה לחוזה ורסאי, אבל לא פרצו עימותים אלימים כלשהם בעקבותיו.

מלחמת קוריאה היא דוגמה לעימות שהסתיים בשביתת נשק ולא בהסכם שלום. בשנת 1953 נחתם הסכם שביתת הנשק הקוריאני (אנ'), ומאז לא הושג הסכם שלום בין הצדדים.

גם מלחמת וייטנאם לא הסתיימה בהסכם שלום. הסכם פריז (1973) היה הסכם שביתת נשק שנחתם בין ארצות הברית, דרום וייטנאם וצפון וייטנאם במטרה לסיים את המלחמה. ההסכם הופר על ידי כל הצדדים מיד לאחר חתימתו, והמלחמה הסתיימה רק לאחר מתקפת אביב 1975 בווייטנאם (אנ') בה צפון וייטנאם כבשה את דרום וייטנאם.

בשנת 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, וב-1994 נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הסכם שלום בוויקישיתוף