פודקאסט

מדיה דיגיטלית דמוית רדיו או טלוויזיה, המופצת באינטרנט וניתן להאזין לה בכל זמן ובכל מקום
(הופנה מהדף הסכת)

פּוֹדְקָאסֶטאנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת,[1] הוא מעין תוכנית רדיו המופצת באינטרנט בחינם או בתשלום, וניתן להאזין לה בכל זמן ובכל מקום (Radio-On-Demand).

האזנה לפודקאסט בסמארטפון

השםעריכה

המילה "פודקאסט" מורכבת משתי מילים: ה-Pod נגזר מנגן המדיה של Apple - האייפוד – iPod. חברת אפל ויתרה על השימוש במילה הגנרית (ללא האות i).[2] ה-Cast הוא קיצור של המילה Broadcast (שיטות הפצה בתקשורת נתונים). הרעיון הוא חיבור השידור אל ה-iPod.

בשנת 2005, נבחרה המילה "פודקאסט" ל"מילת השנה" על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.

בדצמבר 2017 הודיע תאגיד השידור הישראלי, בליווי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית שהוא מחפש תרגום עברי למילה פודקאסט ופנה לציבור להגיש הצעות.[3] מעל 1,200 אנשים נענו לפנייה ושלחו הצעות ובסופו של דבר נבחרה המילה הֶסְכֵּת[1] (שנבחרה בשל הדמיון למילה הוותיקה תסכית, שפירושה תוכנית רדיו שבה מוגש סיפור או מחזה).

היסטוריהעריכה

 
תיאור סכמטי של פודקאסט אודיו

דייב ויינר (אנ'), ממפתחי פרוטוקול ה־RSS הוא הראשון שגרם לאוטומציה של התהליך, משלב פרסום השמע על ידי הפודקאסטר ועד העתקתו לנגן ה־MP3 של המאזין. אדם קרי (אנ'), מיליונר היי־טק בהווה ושדרן ב־MTV בעבר, הוא מאלו שהפכו את תופעת הפודקאסטים לפופולרית.[4] לתוכניתו Daily Source Code מנויים מאות אלפי מאזינים מכל קצוות תבל ואתר Podshow שבבעלותו היה בעבר אחת מרשתות הפודקאסטים המובילות.

הפודקאסטר הראשון היה כריסטופר ליידן (Lyden), עיתונאי אמריקני שב-2003 עזב את תחנת הרדיו בה שידר עקב סכסוך עם מנהליה. ליידן ביקש לשדר את תוכניתו באינטרנט, ובעזרתו של דייב ויינר הקים פודקאסט ראשון מסוגו.[5]

השמעתם של שירים ידועים בפודקאסטים מהווה הפרה של זכויות יוצרים. כאלטרנטיבה, הוקמה ה־Podsafe Music Network, המרכזת שירים אשר השמעתם בפודקאסטים מותרת, בחינם או תמורת תשלום נמוך מצד הפודקאסטר. ברשת זו ניתן למצוא מגוון עשיר מאוד של שירים מכל הסגנונות.

מאז אמצע העשור הראשון של המאה ה-21 משדרים אלפי אנשים פרטיים פודקאסטים בתדירויות שונות ובנושאים רבים. במקרים רבים, אנשים אלו הם מומחים בתחומם - החולקים את הידע והאג'נדה האישית שלהם עם מאזיניהם. תוכניות רבות עשויות ברמה מקצועית לחלוטין, המתחרה ברמה של תוכניות רדיו ידועות. יש אף תחנות רדיו ידועות המפיצות תוכניות נבחרות בתור פודקאסטים. ניתן למצוא תוכניות העוסקות במוזיקה, טכנולוגיה, דת, מדע, ספורט, עסקים, איכות הסביבה, חדשות, חינוך, בריאות, ועוד. הפצת וידאו בפודקאסטים צוברת תאוצה הולכת וגוברת, עם חדירתם לשוק של מכשירים ניידים המסוגלים להציג תכנים אלו. לפי מחקרים שפורסמו בארצות הברית ב-2019 מעל 50% מהאוכלוסייה בארצות הברית שמעו לפחות פעם אחת פודקאסט, והחשיפה לפודקאסטים היא במגמת עלייה.[6]

עם חדירתם של פודקאסטים למיינסטרים, החלו להשפיע על התרבות והשיח, ולמשל, סוגת הפודקאסטים שסוקרת פשעים אמיתיים גרמו לא פעם לפתיחה מחדש של תיקים, ואף להקפאה של תיק פעיל בעקבות מעורבות היתר של הציבור במשפט.[7]

נכון לסוף שנת 2020 קיימים מעל 850,000 פודקאסטים משדרים בעולם.[8]

בישראלעריכה

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש להחליט כיצד יש לקבוע מיהן "רשתות פודקאסטים משמעויותיות" ומי לא, בהסתמך על מקורות איכותיים ואמינים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הפודקאסט הראשון בישראל היה "ברכה גולשת", אותו הגישה בשנת 2004 העיתונאית והמוזיקאית עדי עליה.[9][11] חלוצי פודקאסט נוספים היו האחים זיו וניר קיטרו עם תוכניתם "מופע השוליים של קיטרו" (2005),[12] רן יניב הרשטיין עם "גיקים", רן לוי ואיתמר וייסברג עם "המשחקייה" (2006) ורן לוי עם "עושים היסטוריה" (2007).

החדירה של פודקאסטים לישראל הייתה איטית, אך החל משנת 2017 צבר התחום הכרה ופופולריות הולכים וגוברים, בזכות כניסתם לתחום של גופי שידור גדולים כגון אתר וואלה, רדיו תל אביב, עיתון גלובס, תאגיד כאן והטלוויזיה החינוכית, לצד פודקאסטים עצמאיים כמו על כתפי גמדים, קטעים בהיסטוריה, או רשת הפודקאסטים של "עושים היסטוריה" - הכוללת בתוכה פודקאסטים בנושאים שונים ביניהם פוליטיקה, תנ"ך, ספורט וטכנולוגיה.

על פי הערכות, נכון לאמצע 2021 קיימים למעלה מ-800 פודקאסטים בעברית (ומתוכם למעלה מ-400 הוציאו פרקים חדשים לאורך 2021).[13]

בישראל קיימות 5 רשתות פודקאסטים משמעויותיות (נכון לתחילת שנת 2021)[14][15][16][17][18][19]:

  • עושים היסטוריה - היא הרשת הוותיקה ביותר מיסודו של רן לוי, שיש תחתיה כ20 פודקאסטים.
  • פרזנט פרוגרסיב - רשת פודקאסטים אידאולוגיים עם 5 פודקאסטים.
  • כאן, תאגיד השידור הישראלי - כנראה הרשת הגדולה ביותר בישראל עם כ-150 פודקאסטים שחלקם מבוססים על תוכניות של התאגיד וחלקם עומדים בפני עצמם.
  • רפ"י - רשת עצמאית עם 6 פודקאסטים.
  • Fresh - רשת הפודקאסטים החדשה ביותר, מיסודם של יוסי פורקוש וחגי גולדובסקי עם 7 פודקאסטים.
  • שימו לב- של מור דיעי חנני, עם 15 פודקאסטים.
  • אודיותר - רשת ובה מספר פודקאסטים בנושאים שונים.

טכנולוגיה ושימושיםעריכה

ניתן לראות בפודקאסט כסוג של רדיו אינטרנטי אשר מנותק ממגבלות המקום והזמן (Radio-On-Demand). מבחינת תוכן, אין הבדלים מהותיים בין פודקאסטים ובין סוגי רדיו מסורתיים (כגון רדיו FM): עיקר החדשנות בפודקאסטים הוא באופן הפצתם.

יוצריםעריכה

יוצר הפודקאסט מקליט את התוכנית ועורך אותה. התוצר הסופי של העריכה הוא קובץ קול (לרוב MP3 או AAC) המכיל תגיות (MP3 Tags) ובהן מידע כדוגמת שם הפודקאסט, שם הפרק הספציפי, תמונה ועוד. היוצר מעלה את קובץ הקול לשרות אחסון קבצים ברשת (כדוגמת Libsyn, Podbean ו-iCast). לאחר מכן מעדכן היוצר את ערוץ ה-RSS של התוכנית בדבר זמינותו של פרק חדש (רוב שירותי אחסון הקבצים מציעים גם ערוץ RSS מובנה).

מאזיניםעריכה

כדי לקבל עדכון על זמינותו של פרק חדש, על המאזין להיות מנוי על ערוץ ה-RSS של התוכנית לה הוא מבקש להאזין. ניתן להרשם לערוצי RSS במגוון דרכים, כתלות במכשיר דרכו מעוניין המאזין להאזין לפודקאסט. תוכנות המאפשרות להרשם לפודקאסטים ולהאזין להם מכונות Podcast Catchers.

  • במחשבי Windows: באמצעות תוכנות כגון gPodder, MediaMonkey ו-iTunes.
  • במכשירי iOS ישנה אפליקציית "פודקאסטים" מובנית בכל המכשירים.
  • במכשירי Android: באמצעות אפליקציות כגון Podcast Addict, Pocket Casts, Stitcher סאונקלאוד ועוד.

עם עדכון ערוץ ה-RSS בדבר זמינותו של פרק חדש, יכול המאזין להקשיב לו מיידית - או להוריד את הקובץ ולהאזין לו במועד מאוחר יותר. במרבית המקרים מכיל ערוץ ה-RSS גם את רשימת פרקי העבר של הפודקאסט, כך שניתן להאזין גם לפרקים שיצאו לאור בעבר.

בדומה לתכני טלוויזיה לפי דרישה (Video-On-Demand) גם הפודקאסטים מאפשרים למאזין לבנות לעצמו את לוח השידורים המתאים להם מבחינת טעם אישי ותחומי עניין, ולהתנתק מלוח השידורים המוכתב באמצעי התקשורת המסורתיים (שהם "ליניאריים" - דהיינו, תוכנית רודפת תוכנית). יש האומרים כי פודקאסטים מסייעים ל"דמוקרטיזציה" של הפצת תוכניות רדיו וטלוויזיה, כשם שבלוגים מסייעים ל"דמוקרטיזציה" של הפצת המילה הכתובה.

בסוף שנות ה-2010 ביססה ספוטיפיי את מעמדה כאחת מהפלטפורמות הבולטות להאזנה לפודקאסטים במדינות שונות ביניהן ארצות הברית וישראל. על פי סקרים בארצות הברית ובאירופה, שיעור ההאזנה לפודקאסטים באמצעות ספוטיפיי משתווה או אפילו עוקף את זה של אפל, שקודם לכן הייתה הפלטפורמה הדומיננטית להאזנה לפודקאסטים.[20] ספוטיפיי גם נכנסה לתחום כיוצרת תכנים, באמצעות רכישת חברות הפקה כדוגמת Gimlet והסכמי בלעדיות עם פודקאסטים כגון The Joe Rogan Experience.

נכון לסוף שנת 2020 בארצות הברית שיעורי ההאזנה לפודקאסטים מתחלקים בין הפלטפורמות לפי היחס הבא: 25% מאזינים בספוטיפיי, 20% מאזינים באפל, 16% מאזינים בגוגל, 15% מאזינים בפנדורה (שאינה זמינה בישראל) ושאר 24% מאזינים בפלטפורמות אחרות.[21]

וידאוקאסטיםעריכה

ניתן להפיץ גם תוכני וידאו באותה שיטת הפצה כמו פודקאסט קולי. תוכן וידאו המופץ כקובץ (למשל, MP4) באמצעות ערוץ RSS מכונה "וידאוקאסט". על אף שבשנים הראשונות לאחר המצאת הפודקאסטים היו הווידאוקאסטים נפוצים למדי - זמינותן של פלטפורמות וידאו חינמיות כגון YouTube הפכה את הווידאוקאסטים לנדירים יותר ויותר, והם מהווים אחוז זניח יחסית מכלל התכנים המופצים כפודקאסט.

אתגרי מדידהעריכה

אחד האתגרים הבולטים בעולם הפודקאסטים כיום הוא מדידת כמות ההאזנות לתוכנית או לפרק. בעוד שבעולם הטלוויזיה והרדיו פותחו במרוצת השנים כלי מדידה המקובלים על התעשייה כולה (לדוגמה, מדד נילסן) - בתחום הפודקאסטים עדיין אין מדד דומה המקובל על כל השחקנים המרכזיים בענף. הגורם המרכזי המונע אימוץ של מדד שכזה הוא המספר הגדול של יוצרי פודקאסטים מסחריים ועצמאיים (כ-300 אלף בארצות הברית לבדה, על פי הערכות מ-2017) והאמצעים הרבים שבהם ניתן להאזין לפודקאסטים: מטלפונים חכמים, דרך טלוויזיות חכמות ועד עוזרות אישיות כדוגמת Amazon Alexa וכיוצא בזה. העדרו של מדד מקובל מקשה על הפרסום בפודקאסטים, שכן למפרסמים קשה להשוות את מידת ההצלחה והחשיפה של פודקאסטים מגופים שונים.

ב-2016 נעשה צעד ראשון לקראת תקן מדידה שכזה, כשה-Interactive Advertising Bureau (IAB) האמריקני פרסם תקן למדידה וספירת האזנות. התקן אומץ על ידי מספר גופי תוכן מובילים בארצות הברית.[22]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פודקאסט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 פודקאסט – הֶסְכֵּת! באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ מכתב מרשם הסימנים המסחריים של אפל בנושא.
  3. ^ מערכת כאן, איך אומרים פודקאסט בעברית?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 בדצמבר 2017
  4. ^ ANNALEE NEWITZ, Adam Curry Wants to Make You an iPod Radio Star, www.wired.com, ‏3.1.2005
  5. ^ רן לוי, סקס, סמים וסוזן וגה- על ההיסטוריה של הפודקאסטינג, רשת עושים היסטוריה, ‏8.12.2020
  6. ^ משה בנימין, עוד סימן להצלחה: מעל לחצי מהאמריקאים האזינו לפודקאסט, באתר אייס, 20 במרץ 2019
  7. ^ רצח מוקלט היטב, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 באוקטובר 2020‏
  8. ^ 10 Powerful Podcast Statistics You Need to Know in 2021 [Infographic], www.oberlo.com, ‏2021-01-04 (באנגלית)
  9. ^ רדיו ברכה מתוך אתר ברכה הגולשת(הקישור אינו פעיל, 31.8.2019)
  10. ^ 'ההיסטוריה של הפודקאסטים: סקס, סמים וסוזן וגה', אתר הבית של רשת 'עושים היסטוריה'
  11. ^ [10]
  12. ^ מופע השוליים של קיטרו, מתוך ארכיון האינטרנט
  13. ^ מחקר חדש חושף כמה פודקאסטים יש בישראל וכמה זמן הם שורדים, גיקטיים
  14. ^ רשת הפודקאסטים המובילה בישראל, רשת עושים היסטוריה
  15. ^ פרזנט פרוגרסיב - רשת פודקאסטים, קרן ברל כצנלסון
  16. ^ פודקאסטים מומלצים על היסטוריה, כלכלה ועוד | כאן, www.kan.org.il
  17. ^ רפ״י - רשת פודקאסטים ישראלית | Podcast | ישראל, rafi
  18. ^ פרש | רשת פרש פודקאסטים | ישראל, fresh podcasts
  19. ^ שימו לב!- רשת פודקאסטים בהגשת מור דיעי חנני, שימו לב!, ‏2021-03-08
  20. ^ JOSHUA BENTON, Spotify is gaining a podcast audience quickly. But is it an audience that isn’t as interested in news?, www.niemanlab.org, ‏19.2.2020
  21. ^ Top apps for listening to podcasts in the U.S. 2020, Statista (באנגלית)
  22. ^ Podcast Measurement Guidelines מתוך אתר IAB