פתיחת התפריט הראשי

הפיגוע בבית הקברות מילטאון

Workers party plot milltown.jpg
למעלה: מראה בבית הקברות מילטאון. למטה: מצבת שלושת אנשי הצבא האירי הרפובליקני ובצידה שלט זיכרון להרוגי הפיגוע

הפיגוע בבית הקברות מילטאון בעיר בלפסט שבצפון אירלנד התרחש ב-16 במרץ 1988. קהל רב שהשתתף בהלווית שלושה אנשי הצבא האירי הרפובליקני שנהרגו בידי חיילים בריטים הותקף על ידי פעיל מחתרת יוניוניסט, שירה אל הקהל והשליך לעברו רימוני יד. בפיגוע נהרגו שלושה אנשים ונפצעו כ-60.

תוכן עניינים

רקעעריכה

שלושת אנשי ה-IRA נהרגו על ידי חיילי ה-SAS בגיברלטר ב-6 במרץ 1988[1]. האירוע עורר זעם רב בקרב תומכי האיחוד בין אירלנד לצפון אירלנד (הרפובליקנים), שראו במותם חיסול מכוון, שכן השלושה לא היו חמושים ונטען כי נורו ללא אזהרה.

הלווית השלושה נקבעה ל-16 במרץ בחלקה הרפובליקנית בבית הקברות מילטאון בבלפסט, שבו נקברו רבים מאנשי ה-IRA. במשך שנים התלוננו הרפובליקנים כי המשטרה וצבא בריטניה נוהגים ביד קשה בהלוויות ה-IRA. לקראת ההלוויה, בעקבות מגעים עם אנשי דת קתולים ובשונה ממנהגם, הורו ראשי המשטרה והצבא לפקודיהם לשמור מרחק מההלוויה.

המחבל, מייקל סטון, בן 32, חבר האגודה להגנת אלסטר (Ulster Defence Association) ‏(UDA), הכין את ההתקפה מראש. הוא טען כי כוונתו הייתה לפגוע בראשי השין פיין וה-IRA שישתתפו בהלוויה וכי התכוון לגמול לארגון על פיגוע שביצע ארבעה חודשים קודם לכן, כאשר פצצה שהניח גרמה לנפגעים רבים בקרב באי קהל טקס יום הזיכרון בעיירה אניסקילן (Enniskillen) בצפון אירלנד. לטענתו נתן לו אחד מבכירי ה-UDA את ברכת הדרך לפיגוע וצייד אותו באקדחים ורימונים.

הפיגועעריכה

ב-16 במרץ, לאחר טקס אשכבה, הגיעה הלוויית שלושת אנשי ה-IRA לבית הקברות כמתוכנן. קהל המלווים מנה אלפי אנשים וביניהם ראשי ה-IRA והשין פיין, לרבות ג'רי אדמס ומרטין מקגינס. סטון טען כי נכנס לבית הקברות עם הקהל. אחרים טענו שראו אותו נכנס אליו מכיוון אחר בצוותא עם שלושה אנשים נוספים.

כאשר עמדו המלווים להטמין את ארון הקבורה השלישי החל סטון לזרוק רימונים אל הקהל ולירות לעברו בשני אקדחים שהיו עמו. מהומה השתררה במקום. חלק מהקהל נס לכל עבר ואחרים ניסו לתפוס מחסה בין המצבות, אך עשרות אנשים החלו להסתער לכיוונו של סטון.

סטון החל לנוס לעבר הכביש שליד בית הקברות כשהוא יורה לעבר רודפיו ומיידה אליהם רימונים. שלושה מהרודפים, בגילאי 20 עד 30, נהרגו.

סטון טען שרכב מילוט המתין לו על הכביש ליד בית הקברות, אך נהגו נתקף בהלה ונסע משם לפני שהוא הגיע אליו. לאחר שרץ כ-400 מטרים הצליחו רודפיו של סטון להשיג אותו מחוץ לשטח בית הקברות והכו אותו עד איבוד הכרה. שוטרים שהגיעו למקום חילצו אותו מידי ההמון והובילו אותו לטיפול רפואי ולמעצר.

בנוסף להרוגים נפצעו בפיגוע 60 אנשים, לרבות אשה קשישה, אשה בהריון וילד בן עשר. חלק מהנפגעים נפצעו מרסיסי שיש ואבן שניתזו מהמצבות. בחיפזון לפנות את הנפגעים לטיפול רפואי הובלו חלקם במכוניות ההלוויות ששימשו להבאת הארונות לבית הקברות.

הפיגוע כולו צולם על ידי צלמי טלוויזיה שנכחו במקום וזכה לתשומת לב ולתגובה במדינות רבות.

לאחר הפיגועעריכה

בלילה שלאחר הפיגוע השתוללו בבלפסט צעירים מתומכי הרפובליקניזם, העלו מכוניות באש והתעמתו עם המשטרה.

ארגון ה-UDA והארגון המקביל לו, כוח המתנדבים של אלסטר (Ulster Volunteer Force), הכחישו כל אחריות להתקפה, אך נמנעו מלגנות אותה. אחד מראשי ה-UDA טען שסטון פעל על דעת עצמו. ה-IRA מצדו טען לקנוניה לביצוע הפיגוע מצד שירותי הביטחון של בריטניה, בנימוק שרק מעטים ידעו מראש על כוונת המשטרה והצבא שלא לאבטח את ההלוויות מקרוב.

שלושה ימים לאחר הפיגוע, ב-19 במרץ, בעת מסע ההלוויה של אחד משלושת הרוגי הפיגוע, נקלעה לתוך תהלוכת ההלוויה מכונית ובה שני רבי טוראים מהצבא הבריטי, שהיו לבושים בבגדים אזרחיים. חלק מהמלווים, שסברו שמדובר בניסיון פיגוע יוניוניסטי נוסף, גררו את שני החיילים ממכוניתם והכו אותם קשות. לאחר מכן הובילו אותם משם מספר אנשי IRA למזבלה סמוכה ושם ירו בהם למוות. גם אירוע זה צולם ברובו על ידי הטלוויזיה.

אירועי תקופת השבועיים שמיום הריגת שלושת אנשי ה-IRA בגיברלטר ועד רצח שני החיילים הבריטים בבלפסט סימלו עבור רבים את אחת מתקופות השפל העמוקות ביותר של הסכסוך בצפון אירלנד.[2]

סטון נשפט על הפיגוע, הורשע ונדון למאסר עולם. פעילים יוניוניסטים קיצוניים ראו בו גיבור בשל מעשיו ובמהלך מאסרו היה לאחד ממנהיגי האסירים בכלא. הוא שוחרר על תנאי מהכלא בשנת 2000 בהתאם לתנאי הסכם יום שישי הטוב. בשנת 2006 נתפס סטון בעת שניסה להיכנס לבניין האספה של צפון אירלנד בבלפסט כשהוא חמוש באקדח, סכין ותיק ובו מטעני חבלה. בעקבות זאת הועמד סטון לדין על שורה של עבירות ובכללן חמישה ניסיונות לרצח, לרבות של ג'רי אדמס ומרטין מקגינס. הוא הודה במכתב שפרסם בכוונה לרצוח את שניהם. סטון הורשע וב-2008 נדון ל-16 שנות מאסר. כמו כן הודיע מזכיר המדינה הבריטי לצפון אירלנד כי סטון הפר את תנאי השחרור שלו מהכלא בשנת 2000 ועל כן הוא ישוב לרצות את עונש המאסר הראשון שהוטל עליו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה