הצבע ארגמן (סרט)
הצבע ארגמן (באנגלית: The Color Purple) הוא סרט קולנוע אמריקאי המבוסס על ספר באותו שם מאת אליס ווקר. הסרט צולם ב-1985 בארצות הברית, ובוים על ידי סטיבן ספילברג.
מבוסס על | הצבע ארגמן |
---|---|
בימוי | סטיבן ספילברג |
הופק בידי |
סטיבן ספילברג, פטר גובר קווינסי ג'ונס קתלין קנדי |
תסריט | אליס ווקר |
עריכה | מייקל קאן |
שחקנים ראשיים |
וופי גולדברג דני גלובר |
מוזיקה | קווינסי ג'ונס |
צילום | אלן דוויאו |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | אמבלין אנטרטיינמנט |
חברה מפיצה | האחים וורנר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 18 בדצמבר 1985 |
משך הקרנה | 154 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט להט"בי, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
תקציב | 15,000,000$ |
הכנסות | 98,467,863$ |
הכנסות באתר מוג'ו | colorpurple |
פרסים | מועמד לאחד עשר פרסי אוסקר |
דף הסרט ב־IMDb | |
בסרט הופיעו לראשונה השחקניות וופי גולדברג ואופרה וינפרי.
עלילה
עריכההסרט מתאר כ-40 שנים מחייה של סילי, אישה אפרו-אמריקאית, בין השנים 1909–1947.
סילי ונטי הן זוג אחיות החיות תחת ידו הקשה של אביהן. סילי, הנתפסת בתור הבת הנחותה לצד אחותה היפה והמשכילה, נאנסת על ידי אביה ויולדת פעמיים לפני גיל ארבע עשרה. אביה מוסר את שני ילדיה לאחרים, לא לפני שהספיקה להעניק להם את השמות אדם ואוליביה.
אל בית המשפחה מגיע אלברט ג'ונסון, הידוע בכינויו "מיסטר", אלמן ואב לשלושה. הוא מבקש מאביהן של סילי ונטי להינשא לנטי על מנת שתגדל את ילדיו ותתחזק את משק הבית בזמן שיעבוד בחווה שלו. האב מסרב אך מציע כפרס ניחומים את סילי ה"פגומה" ואלברט אוסף אותה באי רצון אל ביתו. עם הגעתה נבלעת סילי בתסבוכת של עבודות פרך, טיפול בילדים לא שלה ועריצות קשה מצד מיסטר, אשר מכה אותה. במהלך יום קניות במרכז העיר פוגשת סילי אישה הנושאת תינוקת. כאשר היא שואלת לשמה, מספרת האישה ששם התינוקת הוא אוליביה ושהיא מאומצת. סילי יוצרת קשר חטוף עם התינוקת עד אשר האישה עוזבת את החנות.
זמן מה לאחר מכן מגיעה אל ביתם נטי, שבגרה מספיק כדי להפוך לקורבן נוסף של אביה, וניצודה בעיני מיסטר. השתיים מבינות את המצב ונטי מחליטה ללמד את סילי קרוא וכתוב לפני שתסולק, על מנת שיוכלו לשמור על קשר בכתב לאחר שיופרדו. זמן קצר עובר עד שמיסטר מנסה לבצע את זממו בנטי, אך זו מתנגדת לו ומפעילה מולו אלימות. כתוצאה מכך קורע מיסטר את השתיים זו מזו ונטי מסולקת מביתם, בורחת אל יעד בלתי ידוע. נסיונותיה של סילי ליצור קשר עם נטי בכתב נכשלים כאשר מיסטר מטיל הסגר על תיבת הדואר ומונע ממנה גישה אל המכתבים. בינתיים היא מחליטה להרגיל את עצמה לקרוא באופן שוטף לקראת היום בו יגיע מענה מאחותה.
השנים עוברות וסילי מתבגרת להיות אישה כנועה וצייתנית. ילדיו של מיסטר גדלים ובנו הבכור, הרפו, מעבר צעירה מן האזור בשם סופיה, צעירה דעתנית וכבדת משקל שאינה נכנעת לכוחם של הגברים. השניים נישאים למרות התנגדותו של מיסטר, אך שתלטנותה מקשה על התנהלותו של הרפו, וכאשר הוא מתייעץ עם סילי בנידון, היא אומרת לו להכות אותה, כיאה ליחס לו היא זוכה ממיסטר. לאחר שהרפו מנסה את הצעתה של סילי מתעמתת איתה סופיה (שהחזירה להרפו באותו מטבע), באומרה שאין בכוונתה להיכנס למלחמות בביתה שלה. בסופו של דבר היא עוזבת יחד עם ילדיה את הבית.
דמות נשית נוספת המשתלבת במארג המשפחתי היא שוגר אייברי, זמרת מועדונים נערצת ומושא הערצתו של מיסטר. שוגר היא בתו של הכומר המקומי אשר נידה אותה מביתו לאחר שהרתה מחוץ לנישואים, אך היא מלאת אמונה שיום אחד יחזור בו ויקבל אותה. מיסטר אוסף אותה לביתו לאחר שחלתה וקשרי חברות נוצרים בינה לבין סילי המטפלת בה. לכבוד הגעתה הופך מיסטר את הצריף הישן שבחלקתו למועדון לילה בו מופיעה שוגר מדי ערב. כאשר מגיע זמנה לעזוב סילי פותחת לפניה את סגור לבה, ומציינת כי רק כששוגר בסביבה מיסטר לא מכה אותה. שוגר מתחילה לשאול אותה על טיב יחסיהם ומהר מאוד מסתבר לה שיחסו של מיסטר אל סילי מנוכר והיא לא יודעת דבר על תינוי אהבים ולכאורה היא בתולה. היא מחליטה לתת לסילי את מה שהגברים בחייה לא נתנו לה והשתיים מעבירות ליל אהבים יחד. למחרת היום מחליטה סילי לארוז את מטלטליה ולברוח יחד עם שוגר, אך ברגע האחרון נבהלת ונותרת בחווה עם מיסטר.
בינתיים, סופיה חיה חיים חדשים עם ילדיה ועם בן זוג חדש. במהלך יום סידורים בעיר היא מקבלת הצעה מאשתו של ראש העיר, מיס מילי, לבוא לביתה כדי להפוך לעוזרת. גאוותה לא נותנת לה לשתוק והיא מתחצפת למיס מילי. בתגובה מכה אותה בעלה ומכנה אותה כושית, אך סופיה אינה עוצרת כאן ומחזירה לו באותו מטבע. במהרה נאספים כל לבני העיר סביבה והיא נעצרת לאחר ששוטר מקוף מכה אותה וגורם לה לפגיעת ראש חמורה. שמונה שנים מאוחר יותר היא משוחררת מהכלא, פגועה וכנועה, ונאספת להיות העוזרת של מיס מילי למרות הכול.
בפעם הבאה ששוגר מגיעה אל העיירה מגלים מיסטר וסילי המאוכזבים כי היא התמסדה ונישאה, והזוג הטרי מגיע להתארח בביתם. באחד הימים יוצאת שוגר לאסוף את הדואר ומגלה להפתעתה מכתב המיועד לסילי מאחותה נטי. במהרה מסתבר לשתיים כי מיסטר הסתיר לאורך השנים את כל המכתבים שיועדו לסילי מאחותה, ובמהלך היעדרותו הן מוצאות תיבה עם צרור שמן של כל המכתבים שנשלחו במהלך השנים. סילי מתחילה לקרוא אותם לפי הסדר ומגלה את סיפורה של נטי: לאחר עזיבתה את בית מיסטר נאספה על ידי זוג מסיונרים חשוך ילדים אשר אימץ את שני ילדיה של סילי, אדם ואוליביה. כחלק משליחותם נוסעים החמישה לגור באפריקה על מנת לחנך וללמד את בני המקום, אך במהרה פולש האדם הלבן ליבשת ובמהלך סלילת כביש חוצה ארצי רומס את הכנסייה ומפעל החיים של הזוג. כתוצאה מכך האם המאמצת נפטרת מיגון והארבעה מתכננים לחזור לארצות הברית לאחר שמחלקת ההגירה תעביר את האישורים לכך.
במהלך קריאת המכתב האחרון, מיסטר מכה את סילי על שלא ביצעה את מטלות הבית והיא נקראת לעשות לו תגלחת. בשלב זה, לאחר שהאמת על המכתבים יצאה לאור, מחליטה סילי לשים קץ למסכת ההתעללות ולשסף את גרונו של מיסטר עם התער, אך שוגר, בעזרת חושיה החדים, חשה בסכנה מבעוד מועד ועוצרת את סילי ברגע האחרון, לפני ביצוע זממה.
בארוחת חג המולד מודיעה שוגר לאדון כי היא ובעלה עוזבים יחד עם סילי לטנסי. סופיה הנוכחת במעמד מעודדת את מעשיה של סילי וכתוצאה מכך מחליטה לאזור אומץ ולשקם את גאוותה מחדש. מיסטר מתעמת עם הנשים ומתחיל להטיח עלבונות בסילי, אך זו אינה נשברת הפעם, מאיימת על חייו ובורחת עם שוגר ובעלה מן החווה אחת ולתמיד.
לאחר עזיבתה לחיים עצמאיים מתבשרת סילי על מות אביה. בהלוויה מסתבר לה כי אותו אדם לא היה האב הביולוגי שלה ושל נטי, ולמעשה אביהן הביולוגי הוצא להורג בלינץ' כאשר היו צעירות. לאור המצב, הרכוש אשר היה שייך לאב הביולוגי עובר אליה בירושה, וכן גם החנות המשפחתית. סילי חוזרת אל בית אביה שם ופותחת חנות מיוחדת למכנסי גברים ונשים כאחד.
לאחר עזיבתה של סילי מתקבל מכתב מנטי בביתו של מיסטר המיועד לסילי ובו בקשה לקבל אישור על היותה אזרחית המדינה. בצעד לא שגרתי וממקום של תיקון הוא נוסע בעצמו למשרדי הממשלה לסדר את ענייני ההגירה, וזמן קצר לאחר מכן חוזרים נטי ושני ילדיה של סילי אל ביתה של סילי, כשמיסטר משקיף עליהם מרחוק.
שחקנים
עריכה- וופי גולדברג - סילי
- דני גלובר - אלברט ג'ונסון
- אופרה וינפרי - סופיה
- מרגרט אייברי - שוג אייברי
מועמדויות ופרסים
עריכהאוסקר 1986
עריכההסרט היה מועמד ל-11 פרסי אקדמיה באוסקר 1986[1], אך לא הצליח לזכות באף אחד מהם. זהו הסרט היחיד שבו 3 שחקניות אפרו אמריקאיות היו מועמדות לזכייה בפרס. המועמדויות לאוסקר:
- הסרט הטוב ביותר
- התסריט המעובד הטוב ביותר
- השחקנית הראשית הטובה ביותר (וופי גולדברג)
- שחקנית המשנה הטובה ביותר (מרגרט אייברי)
- שחקנית המשנה הטובה ביותר (אופרה וינפרי)
- התפאורה הטובה ביותר
- הצילום הטוב ביותר
- עיצוב התלבושות הטובה ביותר
- האיפור הטוב ביותר
- הפסקול המקורית הטובה ביותר
- השיר המקורי הטוב ביותר (על השיר - Miss Celie Blues)
הסרט היה מועמד ל-5 פרסים, וזכה באחד[2]. המועמדויות:
- המשחק הטוב ביותר עבור שחקנית בדרמה (וופי גולדברג) - זכה
- סרט הדרמה הטוב ביותר
- הבמאי הטוב ביותר (סטיבן ספילברג)
- שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט (אופרה וינפרי)
- המוזיקה המקורית הטובה ביותר (קווינסי ג'ונס)
קישורים חיצוניים
עריכה- "הצבע ארגמן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "הצבע ארגמן", באתר נטפליקס
- "הצבע ארגמן", באתר AllMovie (באנגלית)
- "הצבע ארגמן", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "הצבע ארגמן", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "הצבע ארגמן", באתר Metacritic (באנגלית)
- "הצבע ארגמן", באתר אידיבי
- "הצבע ארגמן", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "הצבע ארגמן", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביקורות
- רחל נאמן, ביקורת קולנוע - הצבע ורוד - 'הצבע ארגמן', כותרת ראשית, 23 ביולי 1986
- מאיר שניצר, סרט - הצבע אפור ביותר, חדשות, 15 ביולי 1986
הערות שוליים
עריכה- ^ רויטרס, ספילברג מועמד ל-11 אוסקרים, חדשות, 6 בפברואר 1986
- ^ מאיר שניצר, כל הכבוד לפריצי, חדשות, 26 בינואר 1986