הקפאת עוברים
הקפאת עוברים (באנגלית: Cryopreservation of embryos) היא תהליך שימור עוברים בטמפרטורה מאוד נמוכה, שנוצרו בדרך כלל כתוצאה מהפריה חוץ-גופית לצורך היריון עתידי.
התוויה עריכה
הקפאת עוברים היא טכניקה לשימור עוברים עודפים, שנותרו לאחר טיפול הפריה חוץ-גופית. במקרה בו ההיריון נכשל, ניתן להשתמש בעוברים אלה מבלי לעבור מחדש את כל מחזור טיפולי ההפריה, הכולל מתן הורמונים ושאיבת ביציות. לחלופין, לאחר הריון מוצלח אפשר לחזור ולהשתמש בעוברים שהוקפאו על מנת להיכנס להריון נוסף. ניתן להקפיא עוברים גם למטרות של שימור פריון, למשל, טרם תחילת טיפולים העלולים לפגוע בפוריות האישה כמו כימותרפיה או הקרנות. באמצעות שימור העוברים אפשר למעשה להאריך את תקופת הפריון הטבעית של האישה ולהגדיל את סיכוייה להרות גם בגיל מבוגר יותר.
השיטה עריכה
הקפאת עוברים לרוב מתבצעת כחלק מתהליך הפריה חוץ-גופית, שלרוב כוללת גם מתן טיפול הורמונלי לגירוי שחלתי, שאיבת ביציות והפריית הביציות במעבדה. ניתן לבצע את ההקפאה הן בשלב חלוקת התאים (2–3 ימים לאחר ההפריה) והן בשלב הבלסטוציסט (5–6 ימים מההפריה)[1].
השיטות העיקריות בהן נעשה שימוש כיום להקפאת העובר הן הקפאה איטית וזיגוג (ויטריפיקציה), יחד עם תמיסות מגן שנועדו להגן על העוברים בפני פגיעה של נזקי ההקפאה. שיטת ההקפאה האיטית נמצאת בשימוש מאז שנות ה-80 ומבוססת על הורדת הטמפרטורה בהדרגה תוך שימוש במערכת ממוחשבת. הסיכון בשימוש בשיטה זו הוא היווצרות גבישי קרח בתוך התאים במהלך הורדת הטמפרטורה, העלולה לגרום לנזק בלתי הפיך על ידי שבירת ממברנות התאים. שיטת הזיגוג, אשר נכנסה לשימוש בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, מתבססת על קירור מהיר מאוד המאפשר הקפאה ללא יצירת גבישים. מחקרים שמטרתם להשוות בין שתי שיטות ההקפאה מראים יתרון לשימוש בשיטת הזיגוג. שרידות העובר לאחר ההקפאה הייתה פי 1.6 לעומת עוברים שהוקפאו בשיטה האיטית, ובשל השרידות הגבוהה יותר, התקבלו בהתאם גם שיעורים גבוהים יותר של הריונות קליניים (פי 1.9) ולידות (פי 2.2) למחזור טיפול.[2][3] מעבר לכך, הוכח כי שיטת הזיגוג מביאה לירידה בסיכון לנזק ל-DNA לעומת הקפאה איטית.[4]
לאחר שלב ההקפאה, העובר מוכנס למיכל חנקן נוזלי, ונשמר בטמפרטורה של 196 - מעלות צלזיוס בתוך מבחנות או קשיות[5].
תוצאי היריון עריכה
באמצעות הטכנולוגיה הזמינה כיום, אין הבדל בסיכוי להשרשה מוצלחת של עובר שעבר הקפאה לעומת עובר טרי.[2] בשימוש בעוברים קפואים מושגים הריונות מוצלחים, ללא עלייה בשיעורי מומים מולדים ובעיות התפתחותיות.[4] מעבר לכך, נמצא כי משקל הלידה של עוברים שעברו הקפאה בשיטת הזיגוג גבוה ממשקלם של עוברים שהוחזרו לרחם טריים, או מעוברים שעברו הקפאה איטית והוחזרו לרחם אחרי הפשרה.[6]
קיימים דיווחים על הריונות שהושגו בעזרת עוברים שהיו מאוחסנים בהקפאה במשך 16 שנים.[7] מחקר שסקר מעל 11,000 עוברים מוקפאים הראה כי אין השפעה ממשית של זמן האחסון על שרידות העוברים לאחר ההפשרה. בנוסף, משך זמן האחסון לא השפיע על השרשת העוברים, הפלות, מספר לידות חי, או היבט קליני אחר של ההיריון.[8]
היסטוריה עריכה
ההיריון הראשון אשר נוצר מהשרשה של עוברים שהוקפאו והופשרו תואר ב-1983 על ידי אלן טרונסון ולינדה מור (ההיריון הסתיים בהפלה ספונטנית לאחר עשרה שבועות), והיילוד הראשון שמקורו בעובר מופשר נולד ב-1984.[9][10] מאז, הקפאת עוברים הפכה למרכיב חשוב של טיפולי פוריות, כאשר ב-2013 היוותה כ-23% ממחזורי טיפולי הפוריות באירופה[11] וב-2016 היוותה כ-25% ממחזורי טיפולי הפוריות בארצות הברית.[12]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הקפאת עוברים, באתר כל זכות
- אדיר ינקו, מה עושים עם 200 אלף עוברים שנמצאים במעבדות ללא דורש?, באתר ynet, 28 בפברואר 2017
- חגי בועז, מה עתידם של העוברים המוקפאים?, באתר מכון ון ליר, 15 בפברואר 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ שלבי ההפריה החוץ גופית, באתר מכבי שירותי בריאות, 28 בפברואר 2021
- ^ 1 2 David H. Edgar, Debra A. Gook, A critical appraisal of cryopreservation (slow cooling versus vitrification) of human oocytes and embryos, Human Reproduction Update 18, 2012-9, עמ' 536–554 doi: 10.1093/humupd/dms016
- ^ Laura Rienzi, Clarisa Gracia, Roberta Maggiulli, Andrew R. LaBarbera, Oocyte, embryo and blastocyst cryopreservation in ART: systematic review and meta-analysis comparing slow-freezing versus vitrification to produce evidence for the development of global guidance, Human Reproduction Update 23, 03 01, 2017, עמ' 139–155 doi: 10.1093/humupd/dmw038
- ^ 1 2 Julia Kopeika, Alan Thornhill, Yacoub Khalaf, The effect of cryopreservation on the genome of gametes and embryos: principles of cryobiology and critical appraisal of the evidence, Human Reproduction Update 21, 2015-3, עמ' 209–227 doi: 10.1093/humupd/dmu063
- ^ הקפאת עוברים: כל מה שצריך לדעת על ההליך, באתר BEOK, 29 במאי 2018
- ^ M. Wikland, T. Hardarson, T. Hillensjö, C. Westin, Obstetric outcomes after transfer of vitrified blastocysts, Human Reproduction (Oxford, England) 25, 2010-7, עמ' 1699–1707 doi: 10.1093/humrep/deq117
- ^ David H. Edgar, Debra A. Gook, A critical appraisal of cryopreservation (slow cooling versus vitrification) of human oocytes and embryos, Human Reproduction Update 18, 2012-9, עמ' 536–554 doi: 10.1093/humupd/dms016
- ^ Ryan Riggs, Jacob Mayer, Donna Dowling-Lacey, Ting-Fing Chi, Does storage time influence postthaw survival and pregnancy outcome? An analysis of 11,768 cryopreserved human embryos, Fertility and Sterility 93, 2010-1, עמ' 109–115 doi: 10.1016/j.fertnstert.2008.09.084
- ^ A. Trounson, L. Mohr, Human pregnancy following cryopreservation, thawing and transfer of an eight-cell embryo, Nature 305, 1983 Oct 20-26, עמ' 707–709
- ^ G. H. Zeilmaker, A. T. Alberda, I. van Gent, C. M. Rijkmans, Two pregnancies following transfer of intact frozen-thawed embryos, Fertility and Sterility 42, 1984-8, עמ' 293–296
- ^ European IVF-monitoring Consortium (EIM), European Society of Human Reproduction and Embryology (ESHRE), C. Calhaz-Jorge, C. De Geyter, Assisted reproductive technology in Europe, 2013: results generated from European registers by ESHRE, Human Reproduction (Oxford, England) 32, 10 01, 2017, עמ' 1957–1973 doi: 10.1093/humrep/dex264
- ^ 2016 Assisted Reproductive Technology National Summary Report