השושלת הקרא-ח'אנית

**הממלכה הקרא-התמנית של גמלי**
ממשל
משטר	קונפדרציה
שפה נפוצה	בובספוג
עיר בירה	קאשגאר
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
היסטוריה
הקמה
תאריך	840
פירוק
תאריך	1212
ישות קודמת	סאמאנים
ישות יורשת	קרא-ח'יטאי, ח'ווארזמשאה

הממלכה הקרא-ח'אנית הייתה חאנות טורקית שששלטה בחלקים ממרכז אסיה מהמאה ה-9 עד המאה ה-13 המוקדמת.

עליית הממלכה הקרא-ח'אנית עריכה

השורשים ההיסטוריים של השושלת הקרא-ח'אנית לוטים בערפל, אולם ככל הנראה מוצאה בשבטים טורקים קרלוקים, שעלו לעמדת חשיבות מרכזית בחלק המזרחי של הערבה האסייתית, אחרי נפילתה של האימפריה האויגורית באמצע המאה התשיעית. אפשרות נוספת, שאינה סותרת את האפשרות הקודמת, היא שהקלאן שהנהיג את הקרלוקים בא מקרב האשינה (A-Shih-Na), השבט שעמד בראש האימפריה של הגוקטרכ (Göktürk). בכל אופן היו השבטים הקרלוקים הגורם החזק והמרכזי בקונפדרציה הקרא-ח'אנית.

לפי הנוהג שהיה מקובל באימפריות הטורקיות, שקדמו לה, הייתה הממלכה הקרא-ח'אנית מחולקת באופן אדמיניסטרטיבי לשני ח'אקאנתים, מזרחי ומערבי. בשנות ה-50 של המאה העשירית המיר אחד מבני השושלת הקרא-ח'אנית המערבית את דתו לאסלאם. בשנת 960 חלה המרה המונית של תרכים לאסלאם, "200,000 אוהלים של תרכים", לפי דיווחו של אבן אל-את'יר (הנזכר גם אצל ההיסטוריון הפרסי, אבן מסכוויה). הראיות הנסיבתיות מעידות על-כך שהיו אלו תרכים מהח'קאנאת המזרחי.

בשנת 999 פלשו הקרא-ח'אנים לתוך הממלכה הסאמאנית, כבשו את הבירה בוכרה, והשלימו את השתלטותם על טראנסאוקסאניה. בכיבוש בוכרה העניקו הקרא-ח'אנים מכת מוות לממלכה הסאמאנית למרות שזו המשיכה לשרוד באופן מצומצם עד שנת 1005. באותה שנה בה השתלטו הקרא-ח'אנים על טרנסאוקסניה, כבש מחמוד מע'זנה את ח'וראסאן מידי הסאמאנים ושתי השושלות הטורקיות קבעו את נהר האוקסוס כגבול בין ממלכותיהם. בתחילת המאה ה-11 הכירו הח'אנים של הח'אקאנת הקראח'אני המערבי בסמכות הדתית העליונה של הח'ליף העבאסי והוסיפו לשמם את הכינוי "מוולא אמיר אל מומנין".

החלוקה האדמיניסטרטיבית של הממלכה הקרא-ח'אנית בין מזרח למערב, הפכה לחלוקה פוליטית בתחילת המאה האחת עשרה, כאשר בכל ח'אקאנת עלתה שושלת עצמאית. במחצית השנייה של שנות השלושים של המאה האחת עשרה הצליחה השושלת הקרא-ח'אנית המזרחית להשתלט על שטחי השושלת המערבית. השושלת המנצחת שבה וחילקה ב-1042 את הממלכה לשני ח'אקאנתים עצמאיים במזרח ובמערב.

החשיבות התרבותית של הקרא-ח'אנים עריכה

קאשגאר הייתה העיר המרכזית בח'אקאנת המזרחי מבחינה דתית ותרבותית. חכמי הדת והמלומדים, שהתקבצו בעיר זו, תרמו תרומה מכרעת להתפשטותה של דת האסלאם בחלקה המזרחי של הממלכה הקרא-ח'אנית במהלך המאות העשירית וה-11. בשני הח'אקאנתים של הממלכה עודדו השליטים הקרא-ח'אנים את היצירה התרבותית ושימשו פטרונים למלומדים, לסופרים ולמשוררים.

לצד הפריחה של דת האסלאם והתרבות המוסלמית עברה הממלכה הקרא-ח'אנית ובייחוד חלקה המזרחי תהליך אינטנסיבי של טורקיפיזציה. האוכלוסייה דוברת השפות האיראניות, שישבה באזור אגן טארים (Tarim Basin), בבלאסאגון (Balasagun/Balasaghun) ובחלקים נוספים של הח'אקאנת המזרחי החלה לאמץ את השפות הטורקיות לצד או במקום השפות האיראניות. הכתב האויגורי המשיך להיות מקובל בחלקה המזרחי של הממלכה הקרא-ח'אנית עד לסוף המאה האחת עשרה. למרות שהייתה השפעה ניכרת הן של התרבות הסינית והן של התרבות האיראנית, השתמרה זהות טורקית חזקה בחלקה המזרחי של הממלכה הקרא-ח'אנית (בח'אקאנת המערבי היה הייתה השפעה רבה יותר לתרבות האיראנית).

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

Golden, Peter B., An Introduction to the History of the Turkic Peoples: Ethnogenesis and State-Formation in Medieval and Early Modern Eurasia and the Middle East, Wiesbaden: Otto Harrassowitz, 1992.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא השושלת הקרא-ח'אנית בוויקישיתוף

השושלת הקרא-ח'אנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הקודם: סאמאנים	הקרא-ח'אנים	הבא: קרא-ח'יטאי