הקרב על גואם (1944)

הקרב על גואם (באנגלית: Battle of Guam) היה השלישי בסדרת קרבות שיזמו האמריקאים ונקראו המערכה על איי מריאנה ופלאו שהייתה בעצמה חלק מהמערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. במהלך הקרב כבשו האמריקאים את האי גואם שהוחזק על ידי היפנים מ-1941.

הקרב על גואם

מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריכים	21 ביולי 1944 – 8 באוגוסט 1944 (19 ימים)
קרב לפני	קרב ים הפיליפינים
קרב אחרי	הקרב על טיניאן
מקום	גואם, איי מריאנה
קואורדינטות	13°24′10″N 144°39′47″E
תוצאה	ניצחון אמריקאי
הצדדים הלוחמים האימפריה היפנית ארצות הברית מפקדים טאקשי טאקאשינה הידיושי אובאטה רוי גייגר כוחות 18,500 חיילים 36,000 חיילים אבדות כ-18,000 הרוגים 485 שבויים 1,747 הרוגים 6,053 פצועים

מהלך הקרב בגואם

רקע

גואם הוא האי הגדול באיי המריאנה, אורכו 48 קילומטרים ורוחבו 14 קילומטרים. הוא היה בשליטת ארצות הברית מאז כיבושו מידי הספרדים ב-1898 ועד שנכבש על ידי היפנים ב-11 בדצמבר 1941, לאחר המתקפה על פרל הארבור. הוא לא היה מבוצר בכבדות בניגוד לשאר איי המריאנה כמו סאיפאן שהיה בשליטת היפנים מסוף מלחמת העולם הראשונה אך עד 1944 היה עליו חיל מצב גדול.

תוכנית הפלישה לאיי המריאנה של בעלות הברית הייתה מורכבת מהפגזות כבדות מקדימות, בתחילה ממטוסים שהמריאו מנושאות מטוסים ומאיי מרשל ממזרח, ואז לאחר שהושגה עליונות אווירית, מספינות קרב שיפגיזו מטווח קרוב. גואם נבחרה כמטרה מכיוון שהייתה גדולה מספיק כדי להוות בסיס לתמיכה בשלב הבא של המבצעים לכיוון הפיליפינים, טאיואן ואיי ריוקיו, הנמל שלה באפרה היה עמוק והתאים לספינות הגדולות ושני שדות התעופה התאימו למפציצים מסוג בואינג B-29 סופרפורטרס.

הפלישה לסאיפאן נקבעה ל-15 ביוני 1944, והפלישה לגואם נקבעה באופן זמני ל-18 ביוני. אך לוח הזמנים המקורי היה אופטימי מדי, התנגדות עיקשת של חיל המצב על סאיפאן שהיה גדול מהצפוי, וקרב ים הפיליפינים הביאו לדחיית הפלישה לגואם בחודש.

מהלך הקרב

גואם המוקפת בשרטונים, צוקים וגלים חזקים מהווה אתגר גדול לתוקף. ב-21 ביולי נחתו האמריקאים משני צידיו של חצי האי אורוטה בצד המערבי של גואם כדי לנתק את שדה התעופה משאר האי. דיוויזיית הנחתים השלישית נחתה בחלק הצפוני של אורוטה ליד הכפר אגאנה בשעה 08:28, וחטיבת חיל הנחתים הארעית ה-1 נחתה ליד הכפר אגאט בחלקו הדרומי של אורוטה. הארטילריה היפנית הצליחה להטביע 20 כלים אמפיביים, אך עד השעה 09:00 הצליחו האמריקאים להנחית טנקים על שני החופים. דיוויזיית הרגלים ה-77 נתקלה בקשיים בנחיתה, מכיוון שחסרו להם כלים אמפיביים הם נאלצו להגיע לחוף בצורה עצמאית מהשרטונים שבהם פרקו אותם הנחתות.

ההפצצה על גואם ב-14 ביולי 1944, לפני תחילת הקרב.

עד רדת החשכה הצליחו האמריקאים ליצור ראש חוף בעומק של כ-2 קילומטרים. בימים הראשונים של הקרב היו מספר התקפות נגד יפניות, בעיקר בלילה ובהן נעשה שימוש בטקטיקה של הסתננות. מספר פעמים הם חדרו את קווי ההגנה האמריקאים אך נהדפו לאחור וסבלו מאבדות כבדות של חיילים וציוד. ב-28 ביולי נהרג המפקד היפני לוטננט גנרל טאקשי טאקאשינה ואת מקומו תפס לוטננט גנרל הידיושי אובאטה.

בימים הראשונים של הקרב נתקלו האמריקאים בקשיים בהעברת אספקה לכוחות בגואם. הנחתות לא יכלו להגיע מעבר לשרטונים שהיו מרוחקים כמה מאות מטרים מהחוף, וכלי הרכב האמפיביים היו מצרך נדיר ומבוקש. למרות זאת שני ראשי החוף נפגשו ב-28 ביולי, ושדה התעופה באורוטה והנמל באפרה נכבשו ביומיים הבאים.

מתקפות הנגד היזומות התישו את היפנים. בתחילת אוגוסט אזלו להם המזון והתחמושת ונותר להם רק מספר זעום של טנקים מיחידת דיוויזיית הטנקים הראשונה שהועברה לאי מבעוד מועד. אובאטה הסיג את כוחותיו מהחלק הדרומי של גואם והכין תוכנית להיאבק בשטח ההררי של מרכז האי. אבל ללא אפשרות לקבל אספקה או תגבור עקב השליטה האמריקאית במרחב הימי והאווירי של גואם הוא יכל לקוות רק לדחיית התבוסה הבלתי נמנעת בכמה ימים.

הגשם והג'ונגל העבות הקשו את התנאים על האמריקאים, אבל לאחר קרב בהר באריגאדה מ-2 עד 4 באוגוסט, קו ההגנה היפני התמוטט. שאר הקרב היה מרדף של האמריקאים עד לקצה האי הצפוני. בדומה לקרבות אחרים במערכה הזו, סירבו היפנים להיכנע וכמעט כולם נהרגו.

לאחר הקרב

הגל הראשון של הנחתים תופס מחסה לפני ההתקדמות לתוך גואם.

ב-8 בדצמבר 1945, נהרגו 3 נחתים אמריקאים במארב שהציבו להם מספר חיילים יפנים שהסתתרו בג'ונגל. ב-24 בינואר 1972, מצאו חבורה של ציידים את סמל שואיצ'י יוקוי, הוא חי לבדו במערה במשך 27 שנים.

לאחר הקרב גואם הפך להיות בסיס לפעולות של בנות הברית. 5 שדות תעופה גדולים נבנו על ידי חיל הבינוי של צבא ארצות הברית, ומפציצי B-29 יצאו מהאי להתקפות במערב האוקיינוס השקט וביפן.

3 נחתים אמריקאים עוטרו במדליית הכבוד על פעולותיהם בקרב על גואם.

יום השחרור נחגג בגואם ב-21 ביולי.

לקריאה נוספת

• הכיבוש היפני בגואם
• הקרב על גואם (1941)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הקרב על גואם בוויקישיתוף

• המערכות של צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה: מערב האוקיינוס השקט מאתר מרכז ההיסטוריה של צבא ארצות הברית.
• גואם: מבצעים של האוגדה ה-77 מאתר מרכז ההיסטוריה של צבא ארצות הברית.
• הקרבות באיי המריאנה מאתר "בסיס הנתונים של מלחמת העולם השנייה".
• הכיבוש מחדש של גואם מאמר של מייג'ור א.ר. לודג'.
• שחרור: נחתים בכיבוש מחדש של גואם מאמר של סיריל ג' אובריין.
• "התעורר ומות, נחת!" מאמר של ר.ר. קין.
• תמונות מהשחרור של גואם מאתר therealrevo.com