הראנד נזריאנץ
הראנד נזריאנץ (בארמנית: Հրանտ Նազարեանց; 8 בינואר 1886 - 25 בינואר 1962) היה משורר ועיתונאי ארמני, שפעל באימפריה העות'מאנית ובאירופה.
 | |
| נזריאנץ (משמאל) | |
| לידה |
8 בינואר 1886 קונסטנטינופול  |
|---|---|
| פטירה |
25 בינואר 1962 (בגיל 76) קסמסימה |
| מדינה |
איטליה, ממלכת איטליה, האימפריה העות'מאנית |
| לאום | ארמני |
| מקום קבורה |
בארי |
| מקום לימודים |
Berberian School, סורבון |
| שפות היצירה |
ארמנית מערבית |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הראנד נזריאנץ נולד בקונסטנטינופול למשפחת איש עסקים ארמני. הוא למד בבית הספר הארמני בעיר, אך סולק ממנה כאשר ביקש להתחתן עם בת של בעל המקום. בשנת 1902 הוא נסע ללונדון להמשך לימודיו. בשנת 1905 הראנד נזריאנץ התחיל ללמוד באוניברסיטת פריז והחל להשתתף בתנועת החרות הארמנית. בשנת 1907 בעקבות מחלת אביו הראנד נזריאנץ חזר לקונסטנטינופול והחל לטפל בעסקי המשפחה בה עבדו כאלפיים איש. במקביל הוא התחיל להיות מעורב בעיתונות וספרות ארמנית.
בשנת 1908 הוא התחיל לפרסם עיתון Surhantag ("המוסר") ובשנת 1909 הקים שבועון Nor Hosank ("הגל החדש"). הוא היה בין הדמויות המובילות בספרות ועיתונות ארמנית בעיר. הראנד נזריאנץ הצטרף לתנועת הפוטוריזם, היה בהתכתבות עם פיליפו תומאזו מארינטי ותרגם לארמנית את היצירות של טורקוואטו טאסו. במקביל הוא גייס לטובת הנושא הארמני את ג'ובאני ורגה ולואיג'י פיראנדלו.
בשנת 1913 הוא פרסם ספר שירים של הרנוש ארשגיאן.
בשנת 1913 הראנד נזריאנץ נשפט בבית המשפט בהיעדרו. בעקבות פסק דין מוות הוא נמלט לקונסוליה האיטלקית, התחתן עם אזרחית איטליה והוגלה לבארי ב-10 בפברואר 1913.
בהיותו בממלכת איטליה הראנד נזריאנץ המשיך בפעילות ספרותית. בשנת 1924 במילאנו פורסם ספר שירים שלו בתרגום לאיטלקית. באותה שנה הוא הקים בסביבות בארי כפר לגולים ארמנים.
בשנת 1953 מספר סופרים איטלקים הגישו מועמדות של הראנד נזריאנץ לזכייה בפרס נובל בספרות, אך הוא לא זכה.
בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 מצבו הכלכלי של הראנד נזריאנץ היה בעייתי זאת בנוסף למעמדו כאיש ללא אזרחות. בשנת 1960 הוא ואשתו השנייה עברו לקסמסינה בה הוא נפטר בשנת 1962.
