עיתונאות

(הופנה מהדף עיתונות)
Disambig RTL.svg המונח "עיתונות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עיתון.

עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים. בעלי המקצוע העוסקים בעיתונאות, לרוב לפרנסתם, קרויים עיתונאים.

עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017

העיתונאות היא הבסיס לפעילותם של אמצעי התקשורת: עיתונים, חדשות, יומני חדשות ברדיו, תוכניות אקטואליה בטלוויזיה ואתרי חדשות באינטרנט.

לעיתונאות רבדים רבים, מלבד החדשות האקטואליות ישנם מדורי עיתונות העוסקים בכלכלה, רכילות, ספרות ותרבות, טורי דעה ועוד.

היסטוריה של העיתונותעריכה

במאה ה-16, כשמכונות דפוס גדולות התחילו להתפשט בעולם, הוקמו עיתונים כדי לספק ליותר ויותר קוראים חדשות. ההופעה הראשונה של חברת עיתונות פרטית הייתה בסין, בזמן סוף שלטונה של אימפריית המינג- בשנת 1582. העיתון Relation aller Fürnemmen und gedenckwürdigen Historien (יחס כל הנסיכים וההיסטוריה הבלתי נשכחת) של יוהאן קרולוס (Johan Carolus), שפורסם בשנת 1605 בשטרסבורג, בדרך כלל מוכר בתור העיתון הראשון באירופה.

התחלת העיתונאות העבריתעריכה

 
שער עיתון ה"מגיד"

העיתונאות העברית התפתחה לאט, והעיתון העברי התחיל להופיע רק כמאתיים שנה לאחר הופעת העיתונים באירופה ובאמריקה (1582). אבל כשהעיתונים העבריים התחילו להופיע, הם התפשטו במהירות.

תחילת דרכה של עיתונאות זאת הייתה באירופה. באמצע המאה ה-19 החלו להשתמש בעברית כשפת חול ולא רק לשון קודש. המשכילים היהודים, בעיקר הציונים, ביקשו להתבטא בעברית, וזה כלל עיתון עברי. חלוץ העיתונים העבריים היה ה"מגיד" שיצא לאור על-ידי אליעזר ליפמן ליברמן בשנת תרט"ז (1856) בפרוסיה. מי שרצה להופיע בעיתון היה צריך לכתוב על מקרה שקרה אצלו בעיר ולשגר אותו לעיתון. האנשים שכתבו כתבות לעיתון כובדו מאוד במקומות מגוריהם.[1]

השלכות האינטרנט על תעשיית העיתונותעריכה

הפיכת האינטרנט לתשתית תקשורת מרכזית, ובייחוד התבססותה של העיתונאות על ערוצי מדיה חברתיים להפצת התוכן והמידע שלה, השפיעה רבות על התעשייה ועל תפקידם של העיתונאים. יש שראו את האינטרנט כיוצר חוסר ודאות כלכלי עבור תעשיית העיתונות. בארצות הברית למשל ירד מספר העיתונים מ-1,611, בשנת 1990 ול-1,387, בשנת 2009. גם ברחבי העולם הייתה ירידה במספר העיתונים ששווקו עם עליית הטכנולוגיה. מספר גדול של עיתונים נסגר במהלך המאה עשרים ואחד, ומשרות עיתונאיות רבות אבדו. הרקע לסגירת העיתונים וביטול המשרות היה הפיחות בהכנסות מפרסום. עם עלייתה של פלטפורמות דיגיטליות התחילו המפרסמים לפרסם באמצעותן במקום באמצעות ארגוני חדשות.

בנוסף, רשתות חברתיות כמו טוויטר, הפכו לאמצעי משמעותי לאיסוף ולדיווח חדשות באופן מיידי ומהיר יותר מהפצת עיתון, דבר שאיים אף הוא על מקצוע העיתונות, במקביל, ההופעה של טכנולוגיות תקשורת ניידות שינתה את מערכת היחסים בין עיתונאים לבין הארגון שמעסיק אותם, והעניק לעיתונאים חופש מחדר החדשות. טכנולוגיה אלו אף הקלו על עיתונאים לא להיות מועסקים על ידי מוסד תקשורתי. תעסוקה עצמאית אפשרה לעיתונאים לפרסם מידע באופן מהיר יותר ללא לחצים ארגונים[2]. אולם, מודל תעסוקתי זה מלווה בחוסר ודאות כלכלי גדול[3] ובהמשך קיומם של לחצים מצד מקורות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרופ' אריה ווהל; שרה ליפקין; הגר אנוש, [lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2077 הספריה הווירטואלית של מט"ח - העיתונאות העיברית], מט"ח
  2. ^ Bob Franklin, The Future of Journalism: In an age of digital media and economic uncertainty, Journalism Studies 15, 2014-09-03, עמ' 481–499 doi: 10.1080/1461670X.2014.930254
  3. ^ Roei Davidson, Oren Meyers, Toward a Typology of Journalism Careers: Conceptualizing Israeli Journalists' Occupational Trajectories: Journalism Careers, Communication, Culture & Critique 9, 2016-06, עמ' 193–211 doi: 10.1111/cccr.12103
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.