הראש המכני, רוח זמננו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
| ערך מחפש מקורות | |
הראש המכני, רוח זמננו (בגרמנית: Mechanischer Kopf – Der Geist unserer Zeit) הוא יצירת אסמבלז' שנוצרה בין השנים 1919–1920 על ידי הצייר, הצלם והסופר האוסטרי, ראול האוסמן, בברלין, גרמניה. היצירה הוצגה בראשית שנות ה-20 של המאה העשרים, כ- 40 לפני הכרה רשמית של הממסד האמנותי באסמבלז' כאמצעי אמנותי בזכות עצמו. מדובר בבחירת אמצעי שנחשב מחוץ לגבולות האומנותיים המקובלים.
רקע היסטורי עריכה
היצירה עוסקת בשינויים שחלו במבנים חברתיים וטכנולוגיים בעקבות המציאות במחצית הראשונה של המאה ה-20: עלייתם של ממשלים טוטליטרים, החיים שלאחר מלחמות הבלקן, לאחר מלחמת העולם הראשונה טרום מלחמת העולם השנייה, כמו גם בהיבטים שקשורים אנתרופולוגיה מקומית בדגש לבורגנות הגרמנית.
תיאור היצירה עריכה
האסמבלז' מורכב מראש עץ מגולף, אשר שימש כבובה לפאות נוכריות במספרה. על ראש הבובה מוצבת כוס מתקפלת, ממנה יורד סרט מדידה קרוע במרכז המצח, לידו לוח קטן ועליו המספר 22, שעון עם מנגנון חשוף, על האוזן השמאלית נרתיק עור ובו צילינדר של מכונת כתיבה וארנק כסף מעור. מצד ימין מכשיר מדידה וסרגל עץ. נוכל למצוא מסמרים וברגים נעוצים באקראיות בראש הבובה. האוסמן בוחר ומשתמש בחפצי ׳רדי מייד׳, אותם הוא אוסף מן המציאות החוץ אומנותית, חפצים המצויים סביבו ביום יום וזמינים לכל אדם.
מערכת היחסים בין החפצים וראש הבובה מבטאת את חדירת הגבולות אל הדימוי המרכזי. הם יוצרים צלילית חדשה אשר הופכת את הראש המקורי לסוג של ראש מכונה. נוכל לזהות קבוצות של חפצים מעולם תכן דומה למשל; קבוצת חפצים המייצגת טכנולוגיה: צילינדר מכונת כתיבה, מכשיר מדידה, מנגנון של שעון, חלקי מצלמה. קבוצת חפצים המייצגים את עולם המספרים והסדר: לוח עליו המספר 22, סרגל מדידה, סרט מדידה, מנגנון השעון מתקשר גם לקבוצה זו. האוסמן בוחר בחפצים שבורים בעלי איכות אסתטית פרגמטית, אלה מעניקות לנו רעיון לגבי תפיסתו של האוסמן בנוגע לחוסר שלמות, זמניות והתכלות החפצים הללו.
הראש המכני עריכה
היבט מרכזי ביצירתו של האוסמן עוסק בביקורת שנגזרת מחיבור חפצים טכנולוגיים עם בובת ראש המסמנת את האדם. האוסמן לוקח דימוי, אשר במקור נראה אנושי למדי והופך אותו לעל-אדם, זאת על ידי חיבור של אלמנטים טכנולוגים אשר מערערים את האנושיות. הראש המכני של האוסמן מציע את עצמו כפליט בורגני של החברה המודרנית. החפצים מעיקים בצורה אבסורדית לבובת הראש הפסיבית ויוצרים מחזה חדש, שילוב של אלמנט אורגניואלמנט טכנולוגי.
רעיון הקיבורג מעלה את תפיסת הזהות הטרוגנית והפוסט-מודרנית, הפילוסופיה המכניסטית של האוסמן התפתחה באמצעות ביקורת על המודלים הפרוידיאנים ומתמקדת ביתר דיוק עם בחירתו המודעת או הלא מודעת, להשתמש במודל של קיבורג כדי לייצג את האדם ההיברידי החדש: דמות אורגנית למחצה, ממוחשבת למחצה, אוטומטית למחצה, המופיעה בתדירות גבוהה יותר בעולם המודרני. האוסמן ראה את הקיבורג כדמות שיכולה לייצר לעצמה של זהות עצמית.