סייבורג

אורגניזם קיברנטי
(הופנה מהדף קיבורג)

סייבורג או קיבורג[1]אנגלית: Cyborg, קיצור ל-Cybernetic Organism, אורגניזם קיברנטי) הוא היחוס המקובל לישות שמכילה מרכיבים הן ביולוגים והן מלאכותיים מטבעם. לאותו אורגניזם יכולים להיות כישורים משודרגים ועל-אנושיים בעזרת אמצעים טכנולוגיים, ואותם מרכיבים מלאכותיים יכולים להיות אלקטרוניים, מכניים או רובוטיים.

הדמיה של סייבורג, אדם עם מרכיבים רובוטיים

הגדרה

עריכה

המונח "סייבורג" או "קיבורג" מיוחס לרוב ליונקים, אם כי הוא מסוגל להיות כל סוג של אורגניזם, כדוגמת מערכות תשתית. קיבורגים בספרות יפה ומדע בדיוני של ימינו מתוארים כסינתזה בין חלקים אורגניים וסינתטיים, ולעיתים קרובות עולה השאלה בדבר מידת השוני ביניהם לבין בני האדם במובנים של מוסריות, הנעה ואמפתיה. ביצירות מסוימות הם מתוארים כמכניים (הסייברמן בזיכיון דוקטור הו, הבורג במסע בין כוכבים), או שאינם נבדלים כמעט מבני אדם (המחסלים מסרטי שליחות קטלנית, הסיילונים האנושיים מבאטלסטאר גלקטיקה המחודשת). סדרת הטלוויזיה סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים הציגה את הקיבורג המפורסם ביותר - אדם ביוני. בסרטי מדע בדיוני רבים, התוספים הקיברנטיים הם תותבים ביוניים ליצורים שנפצעו ונהפכו לנכים, כגון בני אדם שגפיהם נכרתו בקרב. אחד הקיבורגים המפורסמים ביותר מסוג זה הוא דארת' ויידר ממלחמת הכוכבים, כמו גם גנרל גרייווס מאותה סדרת סרטים.

ישנם שני סוגים של קיבורגים: אדם או ייצור ביולוגי המתוגבר בתותבים ביוניים (בדרך כלל הכוונה היא לתותבים בעלי טכנולוגיה מתקדמת כגון רובוטיקה, רק לעיתים רחוקות אדם בעל רגל תותבת מעץ ייחשב כקיבורג); ורובוט או מחשב בעל בינה מלאכותית המתוגבר ברקמות אורגניות ביולוגיות.

המונח עצמו הוטבע בשנת 1960 בידי המדענים מנפרד קליינס וניית'ן קליין במאמר אודות היתרונות שבמערכות אדם-מכונה בחלל.

תחילת המאה ה-21

עריכה

נכון לתחילת המאה ה-21, קיימים, לפי הגדרות מסוימות, מיליוני סייבורגים בקרב החברה האנושית. חלקם אנשים עם מוגבלויות שהטכנולוגיה משנה את חייהם לחלוטין, חלקם חולים הנזקקים לחיזוק החיצוני על מנת לשפר את תפקודם. אבל חלקם, למשל פרופ׳ יו הר מ-MIT, המהלך על רגלים ביוניות, רואים עצמם לא כמוגבלים (disabled) אלא כ"מסוגלים ליותר" (super-abled). הם רואים בנכות אמצעי לשדרוג עצמי.

יש אנשים שבחרו להפוך לסייבורגים לא בגלל אילוץ רפואי, אלא מסיבות אחרות. לאומנית מון ריבאס יש שני שתלים בזרועותיה, המאפשרים לה לחוש פעילות סייסמית של כדור הארץ והירח. אומן אחר, ניל הרביסון, הוא עיוור צבעים שהשתיל בגולגולתו אנטנה המתחברת לאינטרנט וללוויינים בחלל ומתרגמת צבעים לצלילים. הרביסון הוא הראשון שקיבל מהרשויות בבריטניה הכרה כסייבורג אנושי. אחריהם נוספו עוד שני סייבורגים לאוכלוסיית העולם: ליביו בביץ וסקוט כהן, שהתקינו בגופם את המכשיר נורת׳-סנס (North sense) - איבר חישה מלאכותי ששולח רטט לגוף בכל פעם שהוא פונה לכיוון צפון.[2]

הטענה המתקדמת בנושא סייבורגים היא של אמבר קייס, שטוענת ב-TED ש"כולנו כבר סייבורגים". לפי קייס, בעוד שבעבר המין האנושי המציא מכשירים להרחבת היכולות הגופניות שלו, היכולות שהאנושות המציאה במאה ה-21 הרחיבו את היכולות המנטליות של בני האדם.[3]

בתרבות פופולרית

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בעברית השתרשה דווקא ההגייה האנגלית: סייבורג.
  2. ^ "אני, סייבורג - עלונדון". עלונדון. 2017-02-03. נבדק ב-2018-02-06.
  3. ^ אמבר קייס, כולנו סייבורגים עכשיו, באתר Ted‏, 7:53 דקות, ‏2010 (באנגלית, עם תרגום לעברית)