ז'אק הרולד
ז'אק הרולד (בצרפתית: Jacques Herold; 10 באוקטובר 1910 – 11 בינואר 1987)[1] היה צייר, פסל, חרט ומאייר ספרים יהודי-רומני, שרוב חייו חי בצרפת.
 | |
| לידה |
10 באוקטובר 1910 פיאטרה ניאמץ, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בינואר 1987 (בגיל 76) פריז, צרפת |
| לאום |
יהודים |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הלאומית לאמנויות של בוקרשט |
| תחום יצירה |
ציור, פיסול |
| זרם באמנות |
סוריאליזם, טאשיזם |
  | |
קורות חיים עריכה
ז'אק הרולד נולד ברומניה, בעיר פיאטרה ניאמץ, בשם הרולד בלומר (Herold Blumer), הילד החמישי מבין שישה אחים ובגיל שנתיים עברה משפחתו לגאלאץ, שם היה אביו ליצרן סוכריות. הרולד למד בבוקרשט עם מלגה בבית הספר לאומנויות פלסטיים בין השנים 1925 - 1926. בשנים 1926 - 1929 למד באקדמיה לאמנות ולדסקו (Academia de Artă Vlădescu) בבוקרשט. הרולד עבד כצייר במשרד אדריכלים בבוקרשט, הצטרף לתנועת האוונגרד הרומנית והשתתף בכתב העת Unu, בו פרסם ציורים ראשונים תחת שם העט B. Hérold. הוא היה מקורב לטודור ארגזי, אבל ביולי 1930 עזב לפריז, צרפת, שם התיידד עם קונסטנטין ברנקושי ועזר לו בעבודתו[2]. הוא פגש ב-1932 את איב טנגי, שקירב אותו, ב-1934, לקבוצת הסוריאליסטים, שבלטו בה אז סלבדור דאלי ומקס ארנסט.
בינואר 1936 נישא לוויולט בוגליו ופתח סטודיו ברחוב רוזנוולד בפריז. ב-1940 נמלט, בדומה לאמנים סוריאליסטים אחרים, לדרום צרפת, שם התיישב במרסיי.
ב-1946 זכה לראשונה לתערוכת יחיד חאז היו לו יותר מארבעים תערוכות יחיד.
יצירות של הרולד מוצגות בדרך קבע במוזיאונים רבים ברחבי העולם, בפריז, בריסל, לייז', מרסיי, ירושלים, ניו יורק ועוד. להרולד היו עשרות תערוכות אישיות והשתתף בעשרות תערוכות קבוצתיות. היצירות של הרולד זוכות לביקוש גדול וב-2013 הרולד דורג במקום ה-13 מבין מאה יוצרים פלסטיים ילידי רומניה, לפי הערך של יצירותיהם - בשלושת המקומות הראשונים זכו קונסטנטין ברנקושי, ויקטור בראונר וראובן רובין[3].
קישורים חיצוניים עריכה
- דמיין - חיפוש באוסף של מוזיאון ישראל
- Jacques HEROLD באתר okazii.ro (ברומנית)
- pictorul suprarealist Jacques Hérold a revenit în România (ברומנית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Forum Gălățeni (ברומנית)
- ^ Evrei din România - breviar biobibliografic, Hasefer, 2008, עמודים 196 - 197 (ברומנית)
- ^ Brâncuși, Brauner și Luchian, printre primii cinci pictori români, în TOP 100 al Revistei Capital (ברומנית)