לייז'
לייז' (בצרפתית: Liège, אך עד 1946 נכתב השם Liége; בהולנדית Luik; בגרמנית Lüttich; בוולונית Lidje) היא עיר גדולה בבלגיה. העיר היא בירת המחוז הקרוי באותו שם (מחוז לייז'), וממוקמת בעמק נהר המז (Meuse ובהולנדית Maas), במקום בו הוא מתמזג עם נהר האורת (Ourthe). העיר מדורגת שלישית בגודל האוכלוסייה בבלגיה, והיא העיר דוברת הצרפתית המאוכלסת ביותר במדינה.
| |||
 | |||
| ה-Perron בכיכר השוק בלייז' | |||
| מדינה |
 בלגיה | ||
|---|---|---|---|
| אזור |
 ולוניה | ||
| מחוז |
 לייז' | ||
| ראש העיר | ווילי דמאייר | ||
| בירת העיר |
לייז'  | ||
| שפה רשמית |
צרפתית | ||
| תאריך ייסוד |
המאה ה־8 | ||
| שטח | 68.65 קמ"ר | ||
| גובה | 66 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 195,278 (1 בינואר 2022) | ||
| קואורדינטות | 50°38′00″N 5°34′00″E / 50.6333333333333°N 5.56666666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.liege.be | |||
  | |||
אוכלוסייה
עריכהנכון לתאריך 1 בינואר 2005 מנתה אוכלוסיית לייז' 185,574 איש בצפיפות ממוצעת של 2,675 איש לקמ"ר. אוכלוסיית לייז' רבתי מנתה כ-600,000 איש.
לייז' היא המרכז התרבותי של ולוניה ורוב תושביה דוברי צרפתית. בעיר גם קהילה גדולה של מהגרים מאיטליה (ראשית המאה ה-20) וכן מהגרים חדשים יותר מארצות אחרות, בעיקר מאפריקה.
שדה תעופה
עריכהנמל התעופה לייז' ממוקם בבירסט כמה קילומטרים ממערב לעיר. זהו הציר העיקרי למסירת מטענים באירופה ובשנת 2011 היה שדה התעופה ה-33 העמוס ביותר בעולם.
נמל ימי
עריכהנמל לייז' הממוקם על נהר מיוז, הוא הנמל השלישי בגודלו באירופה. כולל קישורים לאנטוורפן ולרוטרדם דרך תעלותיו.
רכבת
עריכהלייז' מקושרת באמצעות רכבת ישירה עם שאר חלקי מערב אירופה. שלוש התחנות העיקריות שלה הן תחנת הרכבת לייז'-גילינס, לייז' ג'ונפוס, ולייז'-פאלאס. בתחנות אלו מופעלים קווים ישירים לקלן, פרנקפורט ופריז.
כבישים
עריכהלייז' מקושרת באמצעות מספר כבישים מהירים, כולל הכבישים האירופיים E25, E411, כביש E40, ו-E313.
היסטוריה
עריכה
ערך מורחב – בישופות לייז'
ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על קיום יישוב רומאי בלייז', אך העיר מוזכרת לראשונה בכתובים (בשם Vicus Leudicus) בשנת 558. למברטוס הקדוש (סט. לַמְבֶּר) נרצח בעיר בתחילת המאה השמינית בעת שהמיר את עובדי האלילים לנצרות, וממשיכו, הוברטוס הקדוש, בנה בזיליקה לזכרו, אשר הפכה לגרעינה של העיר לייז', ואשר לצידה נבנה ארמון הנסיכים-בישופים. בימי הביניים הפכה העיר למרכז כנסייתי ואינטלקטואלי חשוב, ונודעה בכנסיותיה הרבות (המוקדמת שבהן נוסדה בשנת 682). נסיכים-בישופים שלטו בלייז' בין השנים 985 ו-1794, והצליחו לשמור על מידה רבה של עצמאות גם כאשר השלטון היה להלכה בידי שליטים זרים.
מיקומה האסטרטגי של העיר הביא לכך שהיא סבלה מפלישות של צבאות זרים לעיתים קרובות. בימי הביניים היא בוצרה והוקם מבצר על גבעה החולשת על העיר ממערב. ב-1345 התמרדו אזרחי לייז' כנגד הנסיך-בישופ אנגלברט דה לה מארק והביסו אותו בקרב שנערך בקרבת העיר. ב-1486 התמרדו תושבי העיר כנגד השלטון הבורגונדי, וכתוצאה מכך נחרבה העיר במצור שהטילו עליה לואי האחד עשר, מלך צרפת, ושארל הראשון, דוכס בורגונדיה. כחלק מן האימפריה הרומית הקדושה עברה לייז' ב-1477 לשלטון בית הבסבורג וב-1555 לשלטון ספרד, אם כי הסמכות המקומית נשארה תמיד בידי הנסיכים-בישופים. בזמן הרפורמציה התפלגה הנסיכות וחלקים ממנה (אזור מאסטריכט) הצטרפו להולנד. כתוצאה מכך איבדה הנסיכות מכוחה והשפעתה.
המהפכה הצרפתית נתנה אותותיה גם בלייז', וב-1794 השתלט הצבא הצרפתי על העיר והשליט בה משטר רודני אנטי-דתי והרס כמה מן הכנסיות, כולל כנסיית סן למבר. ב-1801 חתמו נפוליאון והאפיפיור פיוס השביעי על הסכם שהפך את הנסיכות-לשעבר לחלק מצרפת. ב-1815, בעקבות קונגרס וינה, עברה לייז' לשליטת הולנד, אך 15 שנה מאוחר יותר, ב-1830, השתתפה במהפכה הבלגית והתנתקה מהולנד, יחד עם שאר בלגיה. לאחר מכן התפתחה לייז' במהירות והפכה במהלך המאה התשע עשרה למרכז האירופי החשוב ביותר לייצור פלדה.
מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה
עריכה- ערך מורחב – קרב לייז'
בשנות ה-80 של המאה ה-19 בנה אַנְרִי אלקסיס בְּרִיאַלְמוֹן מחדש את ההגנה על העיר בדמותה של שרשרת של 12 מבצרים סביב העיר. מבצרים אלו היוו מכשול חשוב ב-1914 בפני התקדמות הצבא הגרמני, אשר על-פי תוכנית שליפן היה אמור לכבוש את צרפת באמצעות התקדמות דרך עמק הנהר מז, והתעלמות מן הנייטרליות של בלגיה (ראו גם: בלגיה במלחמת העולם הראשונה). כאשר הגיעו הכוחות הגרמניים לשערי לייז' ב-5 באוגוסט הם מצאו עיר מבוצרת ומוגנת על ידי 30,000 חיילים, תחת פיקודו של הגנרל ז'ראר למאן. מולם שלחו הגרמנים כוח התקפה בן 100,000 איש, אשר חיסלו את ההגנה לאחר קרב בן חמישה ימים והפצצות בלתי פוסקות בתותחי הוביצר. כניעתם הסופית של הכוחות הבלגיים באה לאחר פגיעה ישירה בתעלות המגן מתחת למבצר המרכזי, שהביאה, בשל תכנון לקוי של מערכת האוורור, לפיצוץ אדיר.
אף כי קרב המגן נמשך זמן קצר יותר מן המתוכנן, הוא הצליח לעכב את המשך הפלישה הגרמנית ב-12 יום, ובכך נתן שהות למדינות ההסכמה להתארגן מחדש בחזית המערבית, ומנע את כיבוש צרפת. לייז' נשארה תחת כיבוש גרמני עד תום המלחמה. לאחר המלחמה זכתה העיר באות לגיון הכבוד הצרפתי, ובאותות דומים של כמה מדינות נוספות.
במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר בתוך שלושה ימים. הנאצים שלחו רבים מיהודי העיר למחנות עבודה בארדנים ובצפון צרפת, שם הועסקו בעבודות כפייה ובבניית החומה האטלנטית, ורבים מתו שם מתשישות או ממחלות. בתום המלחמה נרשמו 1,200 יהודים בלייז', מתוך כ-3,000 בתחילתה. יהודים רבים הוסתרו בבתי לא-יהודים, וכן במנזרים.
העיר שוחררה בידי הצבא האמריקאי בספטמבר 1944, אך בין השחרור ותום המלחמה הופגזה בידי הגרמנים ביותר מ-1,500 טילי V-1 ו-V-2, שגרמו להרס רב.
לאחר המלחמה
עריכהבשנות ה-60 סבלה לייז' בעקבות התמוטטות תעשיות הפחם והפלדה, שהביאה לאבטלה גבוהה, מהומות ומתחים חברתיים. בינואר 1961 יצאו פועלים ממורמרים למסע הרס וגרמו נזקים חמורים למוסדות ממשלתיים ולתחנת הרכבת של לייז'. כמו ערים רבות בולוניה, גם לייז' טרם התאוששה מן השפל הכלכלי של אותה תקופה, אם-כי בשנים האחרונות ניכרים סימני צמיחה כלכלית בעקבות עליית מחירי הפלדה, פתיחת הגבולות עם המדינות השכנות ושיפור בשלטון המקומי. בניינים ציבוריים משופצים וכסף מושקע בשיפור חזות העיר. תחנת רכבת חדשה, בתכנון הארכיטקט סנטיאגו קלטרווה, נפתחה ב-2009 והיא הפכה לאבן-שואבת לתיירים.
לייז' היא מרכז חשוב של תעשיית השוקולד הבלגי רב המוניטין.
באפריל 2023 הודיעה עיריית לייז' (בלגיה) כי היא מנתקת את כל הקשרים עם ישראל "עד שתסתיים ההפרה השיטתית של זכויות העם הפלסטיני."[1]
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של לייז' (בצרפתית)
לייז', ברשת החברתית פייסבוק
לייז', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לייז', ברשת החברתית אינסטגרם
לייז', ברשת החברתית LinkedIn
לייז', סרטונים בערוץ היוטיוב
לייז', סרטונים באתר Vimeo- היסטוריה של יהודי לייז' שנשלחו למחנות עבודה(הקישור אינו פעיל)
- לייז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ליאז' (בלגיה), דף שער בספרייה הלאומית
| דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אנטוורפן  גנט | |||||||||
| 1 | אנטוורפן | אנטוורפן | 530,630 | 11 | מולנבק | בריסל | 97,697 |  שרלרואה  לייז' | |
| 2 | גנט | פלנדריה המזרחית | 265,086 | 12 | מונס | אנו | 96,545 | ||
| 3 | שרלרואה | אנו | 202,421 | 13 | אלסט | פלנדריה המזרחית | 88,854 | ||
| 4 | לייז' | לייז' | 195,278 | 14 | אלסנה | בריסל | 87,052 | ||
| 5 | בריסל | בריסל | 188,737 | 15 | מכלן | אנטוורפן | 86,996 | ||
| 6 | שארביק | בריסל | 130,690 | 16 | אוקל | בריסל | 85,099 | ||
| 7 | אנדרלכט | בריסל | 122,547 | 17 | לה לובייר | אנו | 80,992 | ||
| 8 | ברוז' | פלנדריה המערבית | 118,509 | 18 | סינט-ניקלאאס | פלנדריה המזרחית | 80,167 | ||
| 9 | נאמור | נאמור | 112,559 | 19 | האסלט | לימבורג | 79,524 | ||
| 10 | לוון | בראבנט הפלמית | 102,236 | 20 | קורטרייק | פלנדריה המערבית | 77,741 | ||