הרפובליקה הסוציאליסטית של מונטנגרו
הרפובליקה הסוציאליסטית של מונטנגרו (בסרבו-קרואטית: Socijalistička Republika Crna Gora / Социјалистичка Република Црна Гора), המכונה בדרך כלל מונטנגרו הסוציאליסטית או פשוט מונטנגרו, הייתה אחת משש הרפובליקות שהרכיבו את הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, והקטנה מהן הן בשטח והן באוכלוסייה.
| |||
![]() | |||
המנון לאומי |
היי, סלאבים | ||
---|---|---|---|
ממשל | |||
משטר | רפובליקה סוציאליסטית ביוגוסלביה | ||
ראש המדינה | נשיא מונטנגרו | ||
ראש הרשות המבצעת | ראש ממשלת מונטנגרו | ||
שפה נפוצה | אין (שפות מדוברות: סרבו-קרואטית, אלבנית) | ||
עיר בירה |
טיטוגרד 42°28′12″N 19°16′48″E / 42.47000°N 19.28000°E (והעיר הגדולה ביותר) | ||
רשות מחוקקת | האספה הלאומית | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אירופה | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
היסטוריה | |||
הקמה | |||
שחרור פודגוריצה | 19 בדצמבר 1944 | ||
פירוק | |||
הקמת הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה | 27 באפריל 1992 | ||
ישות קודמת |
![]() | ||
ישות יורשת |
![]() ![]() | ||
אוכלוסייה בעבר | 615,035 (נכון ל־1991) | ||
שונות | |||
קוד ISO 3166-1 |
ME |
לפני הקמתה, מונטנגרו הייתה חלק מפרובינציית זיטה בממלכת יוגוסלביה.
היסטוריה
עריכה- ערך מורחב – היסטוריה של מונטנגרו
לאחר כיבוש יוגוסלביה ב-1941 על ידי מדינות הציר ניתנה מונטנגרו לאיטליה הפשיסטית. לאחר שהפרטיזנים היוגוסלבים, בפיקוד יוסיפ ברוז טיטו, והצבא האדום שחררו את פודגוריצה ב-19 בדצמבר 1944, הפכה מונטנגרו לאחת הרפובליקות המרכיבות ברפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. ב-1946 שונתה בירת הרפובליקה מצטיניה לפודגוריצה. ב-1948, בעקבות הפיצול היוגוסלבי-סובייטי, בו התדרדרו משמעותית יחסי יוגוסלביה עם ברית המועצות, הגדירו עצמם מונטנגרים רבים כסובייטים, מה שהוביל להדחתם של מנהיגים מונטנגרים רבים במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה. ב-7 ביולי 1963 שונה שמה של הרפובליקה העממית של מונטנגרו (בסרבו-קרואטית: Narodna Republika Crna Gora / Народна Република Црна Гора) לרפובליקה הסוציאליסטית של מונטנגרו (שינוי שאושרר הן על ידי החוקה הפדרלית והן על ידי החוקה הפדרלית החדשה של מונטנגרו) עם סרבו-קרואטית כשפה הרשמית. בשנת 1991, כאשר ליגת הקומוניסטים של מונטנגרו שינתה את שמה למפלגה הדמוקרטית של הסוציאליסטים של מונטנגרו לאחר הבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות, נמחק התואר "סוציאליסטית" מתואר הרפובליקה (אושרר בחוקת 1992).[1]
הרפובליקה הסוציאליסטית של מונטנגרו גבלה ברפובליקה הסוציאליסטית של סרביה מצפון-מזרח, באזור האוטונומי של קוסובו (שהיה שייך לסרביה) ממזרח, ברפובליקה הסוציאליסטית של בוסניה והרצגובינה מצפון-מערב, באלבניה מדרום-מזרח ובים האדריאטי מדרום-מערב.
דמוגרפיה
עריכהמפקד 1971:
- מונטנגרים: 355,632 (67.15%)
- מוסלמים: 70,236 (13.26%)
- סרבים: 39,512 (7.46%)
- אלבנים: 35,671 (6.74%)
- יוגוסלבים: 10,943 (2.07%)
- קרואטים: 9,192 (1.74%)
- סה"כ: 529,604 תושבים
מפקד 1981:
- מונטנגרים: 400,488 (68.54%)
- מוסלמים: 78,080 (13.36%)
- אלבנים: 37,735 (6.46%)
- יוגוסלבים: 31,243 (5.35%)
- סרבים: 19,407 (3.32%)
- קרואטים: 6,904 (1.18%)
- צוענים: 1,471 (0.25%)
- מקדונים: 875 (0.15%)
- סלובנים: 564 (0.1%)
- מדיארים: 238 (0.04%)
- גרמנים: 107 (0.02%)
- רוסים: 96 (0.02%)
- איטלקים: 45 (0.01%)
- אחר: 816 (0.14%)
- אין תגובה: 301 (0.05%)
- שיוך אזורי: 1,602 (0.27%)
- לא ידוע: 4,338 (0.74%)
- סה"כ: 584,310 תושבים
מפקד 1991:
- מונטנגרים: 380,467 (61.86%)
- מוסלמים: 89,614 (14.57%)
- סרבים: 57,453 (9.34%)
- אלבנים: 40,415 (6.57%)
- יוגוסלבים: 26,159 (4.25%)
- קרואטים : 6,244 (1.02%)
- צוענים: 3,282 (0.53%)
- מקדונים: 1,072 (0.17%)
- סלובנים: 369 (0.06%)
- מדיארים: 205 (0.03%)
- גרמנים: 124 (0.02%)
- רוסים: 118 (0.02%)
- איטלקים: 58 (0.01%)
- אחר: 437 (0.07%)
- אין תגובה: 1,944 (0.32%)
- שיוך אזורי: 998 (0.16%)
- לא ידוע: 6,076 (0.99%)
- סה"כ: 615,035 תושבים
ראשי מדינה
עריכהנשיאים
עריכה- נשיא האספה האנטי-פשיסטית של מונטנגרו לשחרור לאומי
- ניקו מיליאניץ' (15 בנובמבר 1943 – 21 בנובמבר 1946)
- נשיאי נשיאות האספה העממית
- מילוש ראשוביץ' (21 בנובמבר 1946 – 6 בנובמבר 1950)
- ניקולה קובאצ'ביץ' (6 בנובמבר 1950 – 4 בפברואר 1953)
- נשיאי האספה העממית
- ניקולה קובאצ'ביץ' (4 בפברואר 1950 – 15 בדצמבר 1953)
- בלאז'ו יובאנוביץ' (15 בדצמבר 1953 – 12 ביולי 1962)[2]
- פיליפ באיקוביץ' (12 ביולי 1962 – 5 במאי 1963)
- אנדריה מוגושה (5 במאי 1963 – 5 במאי 1967)
- וליקו מילאטוביץ' (5 במאי 1967 – 6 באוקטובר 1969)
- וידויה זארקוביץ' (6 באוקטובר 1969 – אפריל 1974)
- בודיסלאב שושקיץ' (אפריל 1974 – 5 באפריל 1974)
- נשיאי הנשיאות
- וליקו מילאטוביץ' (5 באפריל 1974 – 7 במאי 1982)
- וסלין ג'וראנוביץ' (7 במאי 1982 – 7 במאי 1983)
- מרקו אורלנדיץ' (7 במאי 1983 – 7 במאי 1984)
- מיודראג ולאחוביץ' (7 במאי 1984 – 7 במאי 1985)
- ברניסלב שוסקיץ' (6 במאי 1985 – 6 במאי 1986)
- ראדיבויה בראיוביץ' (6 במאי 1986 – 6 במאי 1988)
- בוז'ינה איבנוביץ' (6 במאי 1988 – 13 בינואר 1989)
- סלובודן סימוביץ' (משחק) (13 בינואר 1989 – 17 במרץ 1989)
- ברנקו קוסטיץ' (17 במרץ 1989 – 23 בדצמבר 1990)
- מומיר בולאטוביץ' (23 בדצמבר 1990 – 1992)
ראשי ממשלה
עריכה- השר למונטנגרו (בממשלת יוגוסלביה המרכזית)
- מילובאן ג'ילאס (7 במרץ 1945 – 17 באפריל 1945)
- ראש ממשלת מונטנגרו
- בלאז'ו יובאנוביץ' (17 באפריל 1945 – 4 בפברואר 1953)
- נשיאי המועצה המבצעת
- בלאזו יובאנוביץ' (4 בפברואר 1953 – 16 בדצמבר 1953)
- פיליפ באיקוביץ' (16 בדצמבר 1953 – 12 ביולי 1962)
- ג'ורג'יה פאיקוביץ' (16 בדצמבר 1962 – 25 ביוני 1963)
- וסלין ג'וראנוביץ' (25 ביוני 1963 – 8 בדצמבר 1966)
- מיושקו שיבאליץ' (8 בדצמבר 1966 – 5 במאי 1967)
- וידויה ז'ארקוביץ' (5 במאי 1967 – 7 באוקטובר 1969)
- ז'ארקו בולאיץ' (7 באוקטובר 1969 – 6 במאי 1974)
- מרקו אורלנדיץ' (6 במאי 1974 – 28 באפריל 1978)
- מומצ'ילו צמוביץ' (28 באפריל 1978 – 7 במאי 1982)
- ראדיבויה בראיוביץ' (7 במאי 1982 – 6 ביוני 1986)
- ווקו ווקאדינוביץ' (6 ביוני 1986 – 29 במרץ 1989)
- ראדויה קונטיץ' (29 במרץ 1989 – 15 בפברואר 1991)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Montenegro: Country Profile, balkaninsight.com
- ^ "Montenegro". World Statesmen. Retrieved 2011-02-06.