הרצח הכפול במעברת כפר עאנה
הרצח הכפול במעברת כפר עאנה אירע באפריל 1960 בכפר עאנה (כיום בשטח אור יהודה). בפסק הדין בערעור שהגיש הרוצח לבית המשפט העליון נקבעה "הלכת כחלה", שהיא תקדים בנושא קביעת אי שפיות.
הרקע עריכה
ששון כחלה, שהיה בן 70, עבד במאי 1959 כפועל בתל השומר. שכרם של חבריו לעבודה היה מתעכב מדי פעם, והפועלים, שהיו זקוקים לכסף, היו מוכרים לכחלה את כרטיסי העבודה שלהם במחיר נמוך יותר מערכם. אחד מחבריו לעבודה היה בדרי צמח בן ה-24. ב-28 באפריל התפתח ויכוח בין כחלה לצמח, על רקע הסכום אותו ניכה כחלה מכרטיס העבודה של חברו. במהלך הוויכוח הדף צמח את כחלה, והפיל אותו לקרקע. כחלה הועבר לבית החולים ומת זמן מה לאחר מכן. נגד צמח הוגש כתב אישום ובהמשך קבע בית המשפט כי כחלה, שסבל ממחלת לב, מת כתוצאה מהתקף לב.[1]
הרצח עריכה
שנה לאחר מכן ציינו משפחתו של כחלה את יום השנה למותו. ביום למחרת, ליל שבת, 29 באפריל בשעה 19:30, הגיע צמח לבית קפה במעברת כפר עאנה. כאשר עמד צמח במרחק של שני מטרים מדלת בית הקפה הגיח בנו של ששון כחלה, שפיק כחלה, כשבידו אקדח שלוף. כחלה הבן ירה בצמח וזה נפל על הארץ. בהמשך התרומם צמח וכחלה ירה בו ירייה נוספת. צמח נכנס לבית הקפה, יצא דרך הדלת האחורית ונפל בחצר.[1] צמח היה מוטל על גבו במשך 20 דקות מאחר שלא היה בנמצא רכב להעבירו לבית החולים. בהמשך, כשהגיע לבית החולים בטנדר פרטי, נקבע מותו.[2]
לאחר המעשה חיפש כחלה אחר קורבנות נוספים. תחילה הלך לביתו של אביו של צמח, אך הבית היה ריק.[3] הוא המשיך אל המספרה של אחיו של בדרי צמח, נעים צמח, כשאקדחו שלוף, אך נעים לא היה במספרה. כחלה פנה לביתו של נעים כדי לחפשו ומשלא מצא אותו בבית ירה כחלה בבנו מוריס בן ה-12 והרג אותו. לאחר מכן ירה באשתו של נעים, רחמה, שני כדורים - אחד בחזה ואחד בבטן - ופצע אותה אנושות.[1] משסיים את מעשיו בדירה של נעים ראה כחלה אח אחר של צמח, אליהו. כחלה שאל אותו אם גם הוא אחיו של צמח. אליהו השיב בשלילה. אך כשהתרחק ממנו ירה לעברו כחלה שתי יריות והחטיא.[4]
בהמשך, פנה כחלה לבית דודתו של נעים, אולם לפתע שינה את כיוון הליכתו ופנה לביתם של משפחת סופר, שאחד מבניה נשא לאשה את בתו של נעים. ליד הבית ירה שתי יריות באוויר. לאחר מכן עצר מונית ונסע לבית הוריו בתל אביב. סמוך לשעה 23:00 בלילה הגיע כחלה לתחנת המשטרה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, מסר את אקדחו והסגיר את עצמו. בחקירתו סיפר: "נקמתי את נקמת אבי המנוח".[1]
הרצח זעזע את התושבים, במיוחד על רקע רציחתו של ילד. התושבים טענו כי הרצח התבצע מחמת העובדה שאין במדינה עונש מוות.[3]
המשפט עריכה
לאחר הרצח אושפז שפיק כחלה במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל. חמש שנים לאחר מכן, בשנת 1965, ניתנה חוות דעת רפואית לפיה במהלך הרצח היה כחלה שפוי בדעתו, אך חלה במחלת נפש חודש לאחר מכן. בעקבות זאת הורה היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין.[5] באפריל 1967 הוטל על שפיק כחלה מאסר עולם.[6]
כחלה ערער לבית המשפט העליון בטענה שלא היה שפוי בעת ביצוע הרצח. בפברואר 1968 נדחה ערעורו והעונש נותר על כנו. בפסק הדין בעליון נקבע הלכת כחלה לפיה: "כל אדם הוא בחזקת שפוי, ומכאן שהטוען אחרת –עליו הראיה". כן בפסק הדין נקבעו אמות המידה לבחינת מסוגלותו של נאשם לעמוד לדין על פי שאלות עובדתיות, כגון: האם הנאשם מסוגל להבין את מהות הליכי המשפט ולעקוב אחריהם, האם יש באפשרותו להעריך נכונה את מהות האשמה ואת מצבו, האם הנאשם הוא בר דעת על מנת להבין וליפות כוחו של עורך דין ולסייע לו בהגנתו.[7]
קישורים חיצוניים עריכה
- רצח מחריד בכפר ענה, הצפה, 1 במאי 1960
- רומן פריסטר, כתמים על השמש, על המשמר, 10 במאי 1960
- עפ 237/67 שפיר (שפיק) כחלה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד כב(1) 182
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 רצח מחריד בכפר ענה, הצפה, 1 במאי 1960
- ^ חמש שנים אחרי רצח כפול - יועמד שאפיק כחאלה לדין, מעריב, 26 ביולי 1965
- ^ 1 2 רצח כפול על רקע גאולת דם בכפר ענא, חרות, 1 במאי 1960
- ^ נידון למאסר־עולם - 7 שנים לאחו מעשי הרצח, על המשמר, 24 באפריל 1967
- ^ החל משפט נאשם ברצח כפול לפני כחמש שנים, על המשמר, 9 בינואר 1966
- ^ מאסר־עולם לשפיק כחלה שרצה שניים, דבר, 24 באפריל 1967
- ^ עפ 237/67 שפיר (שפיק) כחלה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כב(1) 182