השקעה אלטרנטיבית
השקעה אלטרנטיבית היא השקעה שאינה נסחרת בשוק ההון, וכוללת שורה של אפשרויות בהן קרנות גידור, קרנות הון סיכון, השקעות בתשתיות, השקעה בנדל"ן ועוד.[1] השקעות שכאלה מתאפיינות בחוסר רגולוציה והעדר שקיפות, בשל היותן לא מפוקחות על ידי הרשויות. הבדל משמעותי בין השקעות כאלה להשקעות מסורתיות בשוק ההון הוא שהשקעות בשוק ההון ככלל נתינות למכירה מהירה ובכך מספקות נזילות גדולה. השקעות אלטרנטיביות מתאפיינות בחוסר נזילות, ולרוב ברף כניסה גבוה, עם זאת, לעיתים הן מספקות לתיקי השקעות פיזור מוגבר, ואפשרות להשקעה בתחומים בעלי פוטנציאל תשואה גבוה, שאינם נגישים לכלל המשקיעים.[2]
החוסר ברגולציה ופיקוח ממשלתי הופכים את ההשקעות האלטרנטיביות לכר פורה לתרמיות. מתכננים פיננסים פופולאריים מציינים שורה של עקרונות לזיהוי תרמיות, בהם למשל דחיפות לביצוע העסקה, הבטחה של תשואות גבוהות בצורה לא רגילה, עסקאות שהמודל העסקי שלהן לא ברור, התמקדות במטבעות קריפטוגרפיים ועוד.[3][4][5][6]
מאפיינים סוגים
עריכהאמנות
עריכהבמאמר משנת 1986 נבחנו 500 יצירות אומנות שנמכרו לאורך 410 שנים, התשואה הריאלית שהתקבלה הייתה של 0.55% לשנה.[7] מחקר אחר שבחן ציורי שמן איכותיים בשוודיה בין 1985 ל2016 מצא תשואה ממוצעת של 0.6% בשנה.[8]
מימון המונים
עריכהבהון עצמי פלטפורמות מימון המונים בהון עצמי מאפשרות ל"קהל" לבחון הזדמנויות השקעה בשלבים מוקדמים שמוצגות על ידי יזמים ולקחת חלק בהון של העסק. בדרך כלל פלטפורמה מקוונת פועלת כמתווכת בין משקיעים למייסדים. פלטפורמות אלו נבדלות רבות בסוגי ההזדמנויות שהן מציעות למשקיעים, מידת בדיקת הנאותות שמבוצעת, דרגת ההגנה על המשקיעים הזמינה, גודל ההשקעה המינימלי ועוד.
תשתיות
עריכהעל פי רוב השקעה בתשתיות הוא נחלתם של משקיעים מוסדיים: קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות עושר ריבוניות, עם גישה מוגבלת מאוד למשקיעים כשירים - משקיעים בעלי הון גבוה.[9][10] עם זאת, ישנן קרנות השקעה בתשתיות שנסחרות כני"ע בבורסה.[11]
הון פרטי
עריכההון פרטי מורכב מהשקעות פרטיות בקנה מידה גדול בחברות לא רשומות בתמורה להון. קרנות פרטיות נוצרות בדרך כלל על ידי שילוב כספים ממשקיעים מוסדיים כגון אנשים בעלי הון גבוה, חברות ביטוח, קרנות תרומות אוניברסיטאיות וקרנות פנסיה. כספים אלו משמשים לצד כסף מושאל וכסף של חברת ההון הפרטי עצמה להשקעה בעסקים שלהם פוטנציאל צמיחה גבוה.
הון סיכון מורכב מהשקעות פרטיות בחברות סטארט-אפ צעירות בתמורה להון. קרנות הון סיכון נוצרות בדרך כלל על ידי גיוס הון מכסף זרע או ממשקיעים ראשונים. כיום, מימון המונים גם משמש חברות סטארט-אפ לגיוס הון. משקיעים מוסמכים כמו אנשים בעלי הון גבוה, בנקים וחברות אחרות ישקיעו גם הם בחברת סטארט-אפ אם היא תצמח לקנה מידה מספיק גדול.
קרנות נדל"ן
עריכההלוואות חברתיות או הלוואות p2p (באנגלית: Peer-to-peer Lending) הוא תחום פיננסי המתפתח בשנים האחרונות (כחלק מתחום מימון המונים) ומאפשר לאנשים ולעסקים קטנים לקבל הלוואות הממומנות על ידי אנשים וחברות אחרות, בדרך כלל, צדדים שלישיים לא קשורים. כל זאת, מבלי לעבור דרך גופי המימון המסורתיים כגון בנקים, חברות כרטיסי אשראי או גופי מימון חוץ בנקאיים אחרים, אלא דרך פלטפורמה המשמשת כזירת מפגש בין הלווים למלווים.
בשנים האחרונות נרשמו שורה של כשלים ופשיטות רגל של חברות בישראל שעוסקות בתחומים האלה, בין היתר בשל עליות בשיעור ריבית בנק ישראל, דבר שפגע ביכולת ההחזר של הלווים והוביל להתמוטטות ותופעה של הסתערות משיכות.[12][13]
הערות שוליים
עריכה- ^ השקעות אלטרנטיביות מה זה ולמי מתאים, באתר Supermarker, 2021-12-17
- ^ The 7 Alternative Investments You Should Know | HBS Online, Business Insights Blog, 2020-05-07 (באנגלית)
- ^ Fraudulent offer of portfolio management and alternative investments (precious metals, wines, etc.) | FSMA, www.fsma.be (באנגלית)
- ^ Recognising the red flags of alternative investment scams | Schroders Personal Wealth, www.spw.com
- ^ וולינסקי, ג'ניה. "ההשקעות האלטרנטיביות זולגות לציבור — ממה צריך להיזהר?". TheMarker. נבדק ב-2024-06-10.
- ^ רימון חייט, איך להיזהר מתרמיות פיננסיות? 9 סימני אזהרה, באתר משכנתה יעילה, 2021-02-26
- ^ William J. Baumol, Unnatural Value: Or Art Investment as Floating Crap Game, The American Economic Review 76, 1986, עמ' 10–14
- ^ Dennis Kundu Alexander Raza, What drives the value of art?, Stockholm School of Economics Fall, 2016, עמ' 1-61
- ^ הפניקס, השקעה בתשתיות
- ^ מגדל השקעות, תשתיות תחבורה: גופי השקעות פרטיים עשויים להגדיל משמעותית את היקפי ההשקעות שלהם בתחום
- ^ השקעה בתשתיות לאומיות, באתר מועדון המשקיעים של אינווסטור 360, 2023-04-24
- ^ שטרנליכט, חזי (2023-08-13). "הלקח של הפניקס, ההסתבכות של טריא: כך קרסו ההלוואות החברתיות". Globes. נבדק ב-2024-06-10.
- ^ ויינברגר, רועי (2023-11-26). "הגופים נקלעו לקשיי נזילות. מתי המשקיעים ייראו את הכסף?". Globes. נבדק ב-2024-06-10.
