התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית

תיקון לחוקה העוסק באפליה על רקע גזע בזכות הבחירה

התיקון החמישה עשר לחוקת ארצות הבריתאנגלית: Fifteenth Amendment) אוסר על אפליה במתן זכות בחירה על רקע גזעי. התיקון אושר ב-3 בפברואר 1870.

התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית

תוכן התיקון

עריכה

מקור

עריכה

Section 1: The right of citizens of the United States to vote shall not be denied or abridged by the United States or by any State on account of race, color, or previous condition of servitude.

Section 2: The Congress shall have power to enforce this article by appropriate legislation.

תרגום

עריכה

פסקה 1: זכותם של אזרחי ארצות הברית להצביע לא תישלל מהם על ידי ארצות הברית או אחת מהמדינות בשל גזע, צבע או מצב קודם של עבדות.

פסקה 2: בסמכותו של הקונגרס לאכוף את האמור בסעיף זה בחקיקה נאותה.

היסטוריה

עריכה

התיקון ה-15 נמנה עם התיקונים שהועברו לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, כמו גם התיקון ה-13 והתיקון ה-14.

מעט לפני סיום מלחמת האזרחים, העלו הרפובליקנים את התיקון ה-13 שאסר על העבדות בארצות הברית. התיקון ה-14 שנחקק לאחר תום המלחמה, דרש מהמדינות שלא להפר את זכויות האזרח. עם זאת, חברי הקונגרס לא ששו להעניק זכות בחירה לשחורים ובדיון בקונגרס הוחלט שלא לכלול את זכות הבחירה בתיקון ה-14. כל שנכתב בתיקון ה-14 היה שמדינות ומחוזות יקבלו ייצוג לפי אחוז בעלי זכות הבחירה מתוך כלל האזרחים.

בתחילת 1867 הועבר בקונגרס, שנשלט על ידי הרפובליקנים, חוק שהעניק זכות בחירה לשחורים במחוז קולומביה ובטריטוריות. כמו כן, נדרשו מדינות הדרום להבטיח זכות בחירה לשחורים כתנאי לחזרתן לאיחוד. בתחילת 1869 העלה הקונגרס את התיקון ה-15 לאשרור על ידי המדינות. בדיונים בקונגרס הסתמנו שלוש עמדות מרכזיות: האחת דרשה להבטיח זכות בחירה שוויונית, כולל מניעת אפליה על רקע תשלומי מס ומבחני ידע. השנייה התנגדה לכל שינוי בחוקה. השלישית, המפשרת בין השתיים, תמכה במניעת אפליה על רקע גזע בלבד – וזו העמדה שאושרה בסופו של דבר בקונגרס. התיקון אושרר על ידי מספר מספק של מדינות ב-3 בפברואר 1870. על אף שלא ששו להעניק זכות בחירה לשחורים, העריכו הרפובליקנים שהשחורים יצביעו עבורם ועל כן היו מעוניינים שיורשו להצביע.

בתקופת השיקום, כאשר הצבא הפדרלי עדיין שהה במדינות הדרום, אכן נהנו השחורים מזכות בחירה והצליחו אף לקבל ייצוג בבתי המחוקקים של המדינות. אולם לאחר שהצבא הפדרלי הוצא ממדינות הדרום על ידי רתרפורד הייז, החלו במדינות הדרום לנקוט פעולות שונות כדי למנוע מהשחורים להצביע. נגד מצביעים שחורים הופעלו אלימות ואיומים, וכן נקבעו תנאי הצבעה סלקטיביים, שהלבנים עמדו בהם והשחורים לא עמדו בהם, כמו ידיעת קרוא וכתוב ותשלום מס גולגולת. מספר המדינות שהגבילו את ההצבעה רק לאלו ששילמו מס גולגולת הגיע לאחת עשרה. בחלק מהמדינות קבע החוק שכל אדם שאביו או סבו הצביע בבחירות בשנה מסוימת שבה שחורים עדיין לא הצביעו יוכל להצביע ללא תשלום המס. חוקים אלה נקבעו כבלתי חוקתיים בפסק דין של בית המשפט העליון בשנת 1915, אך המשיכו להתקיים תוך אפליה באכיפתם: כלפי שחורים נבחנה העמידה בתנאים בקפדנות, בעוד כלפי לבנים לא נעשה כל מאמץ לבדוק האם אכן שילמו את המס או ידעו קרוא וכתוב. דרך נוספת למנוע ייצוג השחורים בבחירות הייתה ארגון המחוזות בצורה המפלה את השחורים.

עד שנת 1915 היה בית המשפט פסיבי כלפי פעולות הלבנים במדינות הדרום, וגם כאשר גינה את המדינות על אפליה כלפי שחורים עשה זאת מאוחר מדי. בשנת 1915 קבע בית המשפט העליון כי ההתניה של פטור ממס בהצבעת הסב נוגדת את התיקון ה-15, ובהמשך קבע כי גם קביעת מועדי רישום מצומצמים כדי לקבל זכות בחירה היא בלתי חוקתית מאחר שהיא באה למנוע מהשחורים להירשם כדי להצביע.

ביחס לבחירות מקדימות, קבע בית המשפט בתחילה כי אינן פעולה של המדינות ולכן אין בסמכותו למנוע הגבלת ההצבעה ללבנים בלבד. אולם תשע שנים מאוחר יותר הוחלט כי מאחר שהבחירות המקדימות קובעות בפועל את תוצאות הבחירות ברמה המדינתית, גם הן בגדר פעולות של המדינות והגבלת ההצבעה ללבנים אינה חוקתית.

עם התגברות הפעילות של התנועה לזכויות האזרח הגביר הקונגרס את פעולתו למען הענקת שוויון אמיתי לשחורים. על אף שעם השנים ירד מספר המדינות שהתנו את ההצבעה בתשלום מס לחמש בלבד, בחר הקונגרס להעביר את התיקון ה-24 לחוקה שיבטיח את האפשרות להצביע ללא קשר לתשלום מס. התיקון אושר על ידי הקונגרס ב-25 באוגוסט 1962 ועל ידי מספר מספיק של מדינות ב-23 בינואר 1964.

בשנת 2000 קבע בית המשפט שהגבלת זכות הבחירה למשרה מקומית בהוואי רק למי שיכולים להוכיח כי הם צאצאי תושבי הוואי מלפני 1778 נוגדת את התיקון ה-15 לחוקה (Rice v. Cayetano, 120 S. Ct. 1044, 1055 (2000)).

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה