התרסקות מסוק הצ'ינוק בסקוטלנד

התרסקות מסוק הצ'ינוק בסקוטלנד התרחשה ב-2 ביוני 1994. מסוק מדגם צ'ינוק של חיל האוויר המלכותי שהיה בטיסה מצפון אירלנד אל סקוטלנד פגע בקרקע בחופה המערבי של סקוטלנד שבבריטניה. בתאונה נספו כל 29 יושבי המסוק (25 נוסעים וארבעה אנשי צוות). בין ההרוגים היו כמעט כל מומחי המודיעין והטרור לצפון אירלנד של בריטניה. התאונה הייתה החמורה ביותר שאירעה לכלי טיס של חיל האוויר המלכותי בימי שלום. הסיבות להתרחשות התאונה לא הובהרו.

התרסקות מסוק הצ'ינוק בסקוטלנד
מסוק צ'ינוק מן הדגם שהתרסק
מסוק צ'ינוק מן הדגם שהתרסק
תאריך 2 ביוני 1994
שעה 18:00
מיקום מאל אוף קינטייר, סקוטלנד
גורם לא פוענח
קואורדינטות 55°18′49″N 5°47′42″W / 55.3135624°N 5.7949568°W / 55.3135624; -5.7949568
הרוגים 29
ניצולים 0
המעורבים באסון
מסוק
מסוק CH-47 צ'ינוק
מספר זנב ZD576
שייכות חיל האוויר המלכותי
מוצא בסיס חיל האוויר המלכותי אלדרגרוב (Aldergrove), צפון אירלנד
יעד אינוורנס, סקוטלנד
נוסעים 25
אנשי צוות 4
הרוגים 29
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התאונה עריכה

המסוק שהיה מעורב בתאונה היה מסוק דו-מנועי מתוצרת חברת בואינג האמריקאית. המסוק וטייסיו יצאו מוקדם יותר ביום התאונה למשימה בשמי צפון אירלנד והספיקו לצבור בו שש שעות טיסה. המסוק המריא בשעה 17:42 מבסיס אלדרגרוב (Aldergrove) (הצמוד לנמל התעופה של בלפסט) וחצה את הים האירי כשיעדו אינוורנס שבסקוטלנד. נמצא בו צוות של ארבעה, מהם שני טייסים, ו-25 נוסעים, כולם מומחי מודיעין מה-MI5, מכוח השיטור המלכותי של אלסטר ומהצבא הבריטי. הם נמצאו בדרכם לוועידה בפורט ג'ורג' שליד אינוורנס. בשעה 17:55 יצרו הטייסים קשר עם יחידת בקרה אווירית צבאית בסקוטלנד.

בשעה 18:00, בטוסו דרך ערפל סמיך, פגע המסוק במדרון הר במאל אוף קינטייר[1] שבחופה המערבי של סקוטלנד. הוא פגע בהר בגובה של כ-250 מטרים מעל פני הים וכ-500 מטר מזרחה למגדלור שבמקום. המסוק התרסק ועלה באש. שבריו התפזרו במעלה המדרון. לא היו ניצולים. עקב הערפל הכבד לא היו עדי ראייה להתרסקות.

לאחר התאונה העריך פרשן כי מותם של מומחי מודיעין כה רבים שיבש באופן זמני את פעולת הדיכוי שנקטה באותה עת ממשלת ג'ון מייג'ור נגד ה-IRA. נסיבות התאונה, זהות הנספים והיעדר עדים לה הביאו להעלאתן של תאוריות קונספירציה ביחס לתאונה.

החקירה עריכה

 
האנדרטה לנספים שהוקמה באתר התאונה

פרשנים כתבו כי הסיבות האפשריות לתאונה היו טעות אנוש של הטייסים (שהייתה יכולה לנבוע מעייפות עקב הטיסה הממושכת באותו יום), תקלה באחד המנועים, פגם במערכת השליטה האלקטרונית במנועים, פגם במערכת הניווט של המסוק או הפלתו בזדון על ידי ה-IRA. במסוק לא היו מותקנות קופסאות שחורות (מערכת הקלטת קול של הטייסים ומקליט נתוני טיסה). עובדה זו ואי קיומם של עדי ראייה להתרסקות הכבידו על החקירה.

חקירת התאונה הייתה ממושכת ושנויה במחלוקת:

  • ועדת חקירה של חיל האוויר המלכותי קבעה ב-1995 כי אין בנמצא די ראיות על מנת לקבוע את סיבת ההתרסקות המדויקת. עם זאת נשללה האפשרות שהמסוק הופל על ידי ה-IRA באמצעות ירי טיל כתף.
  • שני מרשלים של חיל האוויר המלכותי שבחנו את דו"ח ועדת החקירה קבעו כי התאונה אירעה עקב רשלנות רבתי של טייסי המסוק, אשר נקבע כי טסו נמוך מדי ומהר מדי בערפל סמיך.
  • ועדות מיוחדות של בית הנבחרים הבריטי חקרו את התאונה ב-1996 וב-2001 ולא הצביעו בממצאיהן על האחראים לתאונה, אם כי הן מתחו ביקורת על ממצאי החקירה הראשונית.
  • בשנת 2001 נחקרה התאונה על ידי ועדה מיוחדת של בית הלורדים הבריטי. היא הוקמה בלחץ משפחות הטייסים שנספו, שלהם סייעו ראש הממשלה לשעבר ג'ון מייג'ור ושר ההגנה לשעבר מלקולם ריפקינד (Malcolm Rifkind). הוועדה מצאה שהקביעה כי הטייסים התרשלו לא הייתה מוצדקת.
  • ב-2007 החליט שר ההגנה דס בראון (Des Browne) לערוך חקירה מחודשת על התאונה. ב-2008 הודיע תת-שר ההגנה ג'ון האטון (John Hutton) שבהיעדר ראיות חדשות המסקנה כי הטייסים התרשלו עומדת על כנה.
  • ב-2011 דיווח שר ההגנה ליאם פוקס לבית הנבחרים על ממצאי בדיקה עצמאית של חקירת התאונה, שניתנו באותה שנה. לפיהם נוקו שני הטייסים מהאשמה כי נהגו ברשלנות. במקביל נקבע כי בדיקת מכשירי הניווט והתקשורת של המסוק מספר חדשים לפני התאונה מצאה שתפקודם אינו אמין, אלא שקביעה זו לא נמסרה לצוות שהיה על המסוק בעת שהתרסק.

פרק בסדרת הטלוויזיה שניות מאסון הוקדש לתאונת המסוק.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ זהו קצהו הדרום-מערבי של חצי האי קינטייר.