ויטלי גולדנסקי
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
ויטלי גולדנסקי (ברוסית: Виталий Иосифович Гольданский; ( 18 ביוני 1923, ויטבסק- 14 בינואר 2001, מוסקבה) היה פיזיקאי וכימאי סובייטי-רוסי ממוצא יהודי. הוא התמחה בפיזיקה גרעינית.
 | |
| לידה |
18 ביוני 1923 ויטבסק, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
14 בינואר 2001 (בגיל 77) מוסקבה, רוסיה |
| ענף מדעי |
פיזיקה כימית, כימיה, פיזיקה גרעינית |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מקום לימודים |
הפקולטה לכימיה של אוניברסיטת מוסקבה (1947) |
| מנחה לדוקטורט |
ניקולאי סמיונוב |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים
עריכהויטלי גולדנסקי נולד בשנת 1923 בויטבסק למשפחה יהודית. בשנת 1928 המשפחה עברה ללנינגרד. הוא היה נכד של הרב יוסיף מלמד שהיה בין מקימי תנועת המזרחי ובשנות ה-30 של המאה ה-20 עלה לארץ ישראל.
בשנת 1939 גולדנסקי החל לימודים באוניברסיטת סנקט פטרבורג. לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה הוא גויס לשורות הצבא האדום וכחלק של חיל הנדסה השתתף בבניית ביצורים סביב לנינגרד. גולדנסקי נפצע, שוחרר מהצבא ועבר לקאזאן בה התחיל לעבוד במעבדה כימית. בשנת 1943 הוא עבר למוסקבה וחידש לימודים באוניברסיטת מוסקבה אותו סיים בשנת 1944.
לאחר סיום הלימודים גולדנסקי החל לעבוד במכון לפיזיקה כימית אצל ניקולאי סמיונוב וכתב בהדרכתו עבודת תואר שלישי בשנת 1947. עד לשנת 1957 הוא היה מעורב בפרויקטים שקשורים לבניית פצצה גרעינית סובייטית.
בשנת 1952 גולדנסקי החל לכבוד במכון לבדב לפיזיקה אצל ולדימיר וקסלר. בשנת 1954 הוא סיים עבודת פוסט-דוקטורט.
בשנת 1961 גולדנסקי חזר לעבודה במכון לפיזיקה כימית. בשנת 1988 הוא מונה למנהל המכון.
גולדנסקי היה מלמד במכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה, האוניברסיטה הלאומית למחקר גרעיני (פרופסור בשנת 1956), אוניברסיטת מוסקבה ואוניברסיטה לטכנולוגיה כימית (ראש קתדרה בשנת 1974).
עבודות של גולדנסקי מרוכזות בתחום פיזיקה כימית, כימיה גרעינית ופיזיקת חלקיקים. הוא חזה באופן תאורטי מספר תופעות שבהמשך התגלו בניסויים. ביחד עם יורי קוגן הוא עשה מחקרים בתחום גמא-לייזר. הוא כתב מספר רב של ספרים ומאמרים מדעיים.
בשנת 1981 גולדנסקי התקבל לאקדמיה למדעים של ברית המועצות.
על פעילותו לקידום המדע הוא קיבל מספר עיטורים. בשנת 1980 הוענקה פרס נין, בשנת 2000 פרס הפדרציה הרוסית, מדלייות זהב על שם מנדלייב (1966) ועל שם סמיונוב (1996) של האקדמיה למדעים. בשנת 1991 הוא קיבל "פרמיית של המאה" של החברה המלכותית לכימיה.