ויטבסק

ויטבסק
**Віцебск**
סמל ויטבסק סמל ויטבסק	דגל ויטבסק דגל ויטבסק
	פוטומונטז' של ויטבסק
מדינה	בלארוס
מחוז	ויטבסק
תאריך ייסוד	974
שטח	136.4 קמ"ר
גובה	172 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	358,395 (1 בינואר 2024)
‑ צפיפות	2,633 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2023)
קואורדינטות	55°11′N 30°10′E / 55.183°N 30.167°E
אזור זמן	UTC +2
	אתר ויטבסק
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בלארוס רגילה) מינסק פינסק ברסט הומל גרודנו מוהילב אוקראינה פולין ליטא לטביה רוסיה ויטבסק

ערך זה עוסק בעיר בבלארוס, בעבר באימפריה הרוסית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ויטבסק (פירושונים).

וִיטֵבְּסְק (בבלארוסית: Ві́цебск - ויצבסק; ברוסית: Ви́тебск) היא עיר בצפון-מזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר מרוחקת כ-220 ק"מ צפון-מזרחית לבירה מינסק בקרבה יחסית לגבול עם רוסיה. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2023 מנתה אוכלוסיית העיר 359,148 תושבים, ובכך היא העיר השלישית בגודלה בבלארוס (אחרי מינסק והומל).

היסטוריה

ויטבסק התפתחה מנמל לחוף נהר, במקום בו נהר הויטבה (Віцьба) (שממנו נגזר שמהּ) נשפך לנהר דווינה המערבית הגדול יותר. העיר מוזכרת במסמכים היסטוריים משנת 1021, אך שנת ייסודה הרשמית היא 974, לפי הוראתה של אולגה, נסיכת קייב לבנות במקום עיר.

במאות ה-12 וה-13 הייתה ויטבסק עיר מפותחת בהצטלבות נתיבי הנהרות המובילים בין הים הבלטי, הים השחור והים התיכון. בתקופה הזו נשלטה העיר על ידי וצ'ה, אספה של ראשי שבטים. ב-1320 שולבה העיר בהדוכסות הגדולה של ליטא וב-1569 הפכה לחלק מהקהילייה הפולנית ליטאית. ב-1597 הוענקו לה זכויות מגדבורג וב-1772 שחררה אותה רוסיה בחלוקה הראשונה של פולין.

ויטבסק השתייכה לבלארוס הסובייטית בין 1919 ל-1991 ומאז התפרקות ברית המועצות היא בשטח בלארוס העצמאית. במהלך מלחמת העולם השנייה, בין 1941 ל-1944, הייתה העיר תחת כיבוש גרמני ורוב העיר העתיקה נהרסה בקרבות בין הגרמנים והצבא האדום.

יהדות ויטבסק

תחת שלטון האימפריה הרוסית, הפכה ויטבסק לעיר חשובה בתחום המושב. במחצית המאה ה-19 פעלו בעיר כ-60 בתי כנסת לרבות בית הכנסת הכוראלי של ויטבסק. לאחר גירוש מוסקבה בשנת 1891 גדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בעיר. בהתאם לתוצאות המפקד משנת 1897 מסך 65 אלף תושבי העיר, 52% היו יהודים. במחצית הראשונה של המאה ה-20 היו כחצי מאוכלוסייתה יהודים.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה היה בעיר גרעין קטן של חסידי גור שנמלט מפני התקדמות הגרמנים, ביניהם הרב משה בצלאל אלתר והרב מנחם מנדל אלתר, אחי האדמו"ר ה'אמרי אמת'.^[2] בשנות ה-30 התקיימה בעיר ישיבת חב"ד המרכזית בברית המועצות.

בעיר נולדו הרב מנחם מנדל מויטבסק הנושא את שמה; ש. אנ-סקי, מחבר "הדיבוק"; לזר לגין, סופר ילדים יהודי-רוסי ידוע; הסוציאליסט היהודי חיים ז'יטלובסקי; חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2000 היהודי ז'ורס אלפרוב; ראש המוסד בשנות ה-50 איסר הראל; ושופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה בשנות התשעים הפרופסור מרים בן-פורת. יהודה פן ותלמידו מרק שאגאל שעסק בעיירה בציורים רבים, גם לאחר שעזב אותה לטובת חיים בפריז. ב-1991 החלו חוגגים בוויטבסק פסטיבל לזכר מארק שאגאל. ב-1992 הוקמה אנדרטה לזכרו ברחוב פוקרובסקיה בו גר בילדותו, ועל קיר ביתו הוצבה כתובת זיכרון. בשנים האחרונות הוקם בעיר מוזיאון שאגאל.

בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין, בשנת 1939 כ-23% מאוכלוסיית העיר היו יהודים, כ-37,000 איש. עם כיבוש העיר בידי הגרמנים בתחילת יולי 1941, ערכו אלו מספר מעשי טבח ביהודיה, בהם רצחו למעלה מ-1,000 איש. בסוף חודש יולי נצטוו יהודי העיר לעבור לגטו שהוקם בה, בו הוחזקו בתנאי רעב, וממנו נלקחו מדי יום לעבודות כפייה מפרכות. ב-8 עד 10 באוקטובר 1941 רצחו הגרמנים את 4,090 היהודים שנותרו בגטו שבעיר, לאחר שנלקחו במשאיות לתעלת אילובסקי הסמוכה לעיר. במהלך הכיבוש הגרמני נרצחו בעיר כ-16–18 אלף יהודים. לאחר הכיבוש הנאצי, הקהילה היהודית בעיר לא השתקמה. בשנת 1999 בעיר התגוררו פחות מ-3,000 יהודים (פחות מאחוז מאוכלוסיית העיר).

בית הכנסת בעיר: בשנת ה'תשפ"ג ( 2023) שוחזר ושופץ בית הכנסת חבד בעיר על ידי הרב יצחק הכהן קוגן, לאחר שהבית כנסת חרב במלחמת העולם השנייה.