ויכוח הרצוג–טוינבי

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

ויכוח הרצוג–טוֹיְנְבִּי היה ויכוח פומבי בין שגריר ישראל בקנדה יעקב הרצוג לבין ההיסטוריון וההיסטוריוסוף הבריטי ארנולד טוינבי, שנערך ב-31 בינואר 1961 ב"בית הלל" באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול, קנדה. הטריגר לוויכוח היו דבריו של טוינבי בהרצאה שנשא באותה אכסניה ימים אחדים קודם לכן, ובה טען כי התנהגותה של ישראל כלפי הערבים במלחמת העצמאות היא בת-השוואה מבחינה מוסרית למעשיה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. בעקבות פרסום הדברים ביקש השגריר הרצוג, רב ומשפטן בהכשרתו, להעמיד את ההיסטוריון על טעותו. הוא קרא לטוינבי להתעמת עמו, והלה נענה לאתגר.

ארנולד טוינבי
יעקב הרצוג

טוינבי היה היסטוריון שניסה ליצור בספרו "עיונים בהיסטוריה" בן שנים־עשר הכרכים תאוריה כללית של היסטוריה ותרבות. הספר עסק בעלייתן ונפילתן של תרבויות רבות במהלך ההיסטוריה האנושית. גישתו להיסטוריה הייתה כעלייתן ונפילתן של תרבויות, ולא לאומים. הקריטריונים להגדרה היו תרבותיים, בניגוד ללאומיים. היהדות היוותה מבחינתו "מאובן" או דוגמה נגדית.

הרצוג לא קיבל לכך אישור מאיש והיו רבים בשירות הדיפלומטי שהתנגדו בתוקף לדו-קרב זה בגלל חשש שנציג ישראל עלול להפסיד בוויכוח כנגד ההיסטוריון המפורסם. הם גם הכירו היטב את הוויכוחים בין נוצרים ויהודים מימי הביניים שללא קשר לתוצאותיהם תמיד הזיקו ליהודים. מנגד יצחק בן-צבי תמך בוויכוח. הוויכוח הסתיים בניצחונו של הרצוג, וטוינבי הסכים לחלק מטיעוניו ומתן מעט את הצהרותיו.

הוויכוח זכה לפרסום רב. הוא שודר בחלקו ואף במלואו בתחנות רדיו ברחבי קנדה ובצפון ארצות הברית ואותו ערב שודר בישראל. בישראל היו אלה ימי סערה פוליטית וביום הוויכוח התפטר דוד בן-גוריון מראשות הממשלה. ולמרות זאת עורר הוויכוח עניין עצום בציבור בישראל. הקלטות של הוויכוח נמכרו במספרים גדולים בקנדה ומעבר לה ויצאו כתקליט כפול[1]. תדפיס של הוויכוח אף יצא לאור במצרים באנגלית כמחזק את העמדה הערבית.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה