וילהלם פון תומה
גנרל וילהלם פון תומה (בגרמנית: Wilhelm von Thoma; 11 בספטמבר 1891 – 30 באפריל 1948) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
 | |
| גנרל וילהלם פון תומה | |
| לידה |
11 בספטמבר 1891 דכאו, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
30 באפריל 1948 (בגיל 56) דכאו, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השכלה |
בית הספר לשריון בקאזאן |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1912–1942 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 גנרל חיל השריון (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-6 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-17 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-20 מפקד קורפוס אפריקה מפקד ארמיית הפאנצר הגרמנית-איטלקית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קריירה מוקדמת עריכה
פון תומה נולד ב-11 בספטמבר 1891 בדכאו, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1912 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-3 (הנסיך קרל מבוואריה), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. ב-2 באוגוסט 1914 הועלה לדרגת לויטננט, ובסוף 1914 נפצע במהלך הקרבות. ב-28 בספטמבר 1914 מונה למפקד פלוגה 3 ברגימנט, וב-2 באוקטובר 1914 נפצע שנית. ב-24 בינואר 1915 מונה לשליש הרגימנט, וב-12 באוקטובר 1915 נפצע בפעם השלישית. ב-14 בדצמבר 1917 הועלה לדרגת אובר לויטננט ובתחילת מאי 1918 מונה למפקד פלוגת המקלעים ברגימנט. ב-14 במאי 1918 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט. ביולי 1918 נפל בשבי הצרפתי. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של המסדר הצבאי של מקס יוזף, אות הפציעה בכסף וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר פון תומה ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-15 במאי 1921 מונה פון תומה למפקד פלוגה 6 ברגימנט הרגלים ה-19, וב-1 ביולי 1922 מונה לשליש הגדוד בגדוד הממונע ה-7 (הבווארי), עמו השתתף בדיכוי הפוטש במרתף הבירה של היטלר. ב-27 בנובמבר 1923 מונה לתפקיד פיקודי בפלוגה 2 בגדוד הממונע ה-7 (הבווארי) ובמהלך עשר השנים הבאות השתתף בקורסי הכשרה רבים בנושא מלחמה ממוכנת. בשנת 1924 השתתף בקורס להובלת כלי רכב משוריינים ומונה למפקד מחלקת אופנועים בתרגיל של רגימנט הפרשים ה-18. ב-1 בפברואר 1925 הועלה לדרגת האופטמן וב-1 באפריל 1925 מונה למפקד פלוגה 2 בגדוד הממונע ה-7 (הבווארי). באוקטובר 1929 הועבר לקבוצת הפיקוד ה-2 ולאחר מכן הועבר לגדוד הממונע ה-3 (הפרוסי). ב-1 בפברואר 1931 מונה לקצין המטה לתחבורה של הדיוויזיה ה-7 של הרייכסווהר (הבווארית). מה-6 עד ה-31 באוקטובר 1931 השתתף פון תומה בקורס להכשרת מומחי נהיגה ברכב צבאי ובנובמבר 1931 השתתף בבחינה של מנוע מתוצרת קרופ בעל 100 כוח סוס בדיימלר-בנץ בברלין. ב-1 באפריל 1934 הועלה פון תומה לדרגת מיור וב-1 באוגוסט 1934 הועבר לפיקוד היחידה הממונעת אורדרוף. ב-15 באוקטובר 1935 מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הפאנצר ה-4, וב-1 באוגוסט 1936 הועלה לדרגת אוברסט לויטננט.
מלחמת האזרחים בספרד עריכה
ב-23 בספטמבר 1936 מונה פון תומה למפקד כוח השריון של חיל המשלוח שנשלח לסייע ללאומנים במלחמת האזרחים בספרד. הצוותים הגרמנים שימשו כיועצים, מדריכים ומכונאים ולא לקחו חלק פעיל בקרבות. הצבא הגרמני רכש ניסיון רב ערך בלוחמה משוריינת במהלך מלחמת האזרחים והסיק מספר לקחים מהקרבות: פותחו שיטות לתיאום שיתוף הפעולה בין הטנקים לחיל האוויר; התברר ששריון הפאנצר סימן 1 דק מדי ושחימושו דל, ושלגרמנים דרוש ניסיון קרבי גדול יותר לפני שדיוויזיות הפאנצר יוכנסו לקרב. פון תומה הועלה ב-1 באפריל 1938 לדרגת אוברסט. הוא שירת בספרד עד ה-8 ביוני 1939, אז מונה לקצין מטה בברלין.
מלחמת העולם השנייה עריכה
ב-1 באוגוסט 1939, חודש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, מונה פון תומה למפקד רגימנט הפאנצר ה-3. עם פרוץ המלחמה לחם פון תומה בראש הרגימנט במהלך המערכה בפולין כחלק מחטיבת הפאנצר ה-2 במסגרת דיוויזיית הפאנצר ה-2. ב-5 במרץ 1940 מונה לקצין מטה בOKH, המפקדה העליונה של כוחות היבשה של הורמאכט. ב-1 באוגוסט 1940 הועלה פון תומה לדרגת גנרל מיור וביוני 1941 מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-6, עימה לחם במהלך מבצע ברברוסה כחלק מהקורפוס הממונע ה-41 במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית. ב-21 ביולי 1941 מונה פון תומה במקביל למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-17, שהייתה חלק מהקורפוס הממונע ה-46 ולאחר מכן חלק מהקורפוס הממונע ה-47 במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה, והשתתף עימה בכיתור הגדול בקייב. ב-14 באוקטובר 1941 מונה פון תומה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-20, אותה הוביל במהלך הקרב על מוסקבה כחלק מהקורפוס הממונע ה-57 במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית ולאחר מכן במסגרת הארמייה הרביעית. ב-31 בדצמבר 1941 הוענק לו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, על פעולותיו. בינואר 1942 הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס ה-9 שהיה חלק מארמיית הפאנצר הרביעית. בפברואר הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס ה-20, שהיה אף הוא חלק מארמיית הפאנצר הרביעית. במרץ הועברה הדיוויזיה יחד עם הקורפוס ה-20 לארמיית הפאנצר השלישית. ב-1 באוגוסט 1942 הועלה פון תומה לדרגת גנרל לוטננט וב-1 בספטמבר 1942 מונה למפקד קורפוס אפריקה.
ב-23 באוקטובר 1942 פתחו הבריטים במתקפה גדולה, שהייתה תחילתו של קרב אל-עלמיין השלישי, על כוחות מדינות הציר. למחרת מת מפקד ארמיית הפאנצר הגרמנית-איטלקית, גנרל גאורג שטומה, מהתקף לב. פון תומה מונה למפקד הארמייה למשך יומיים עד שארווין רומל חזר מגרמניה ונטל את הפיקוד על הארמייה. ב-1 בנובמבר 1942 הועלה פון תומה לדרגת גנרל חיל השריון.
שבי בבריטניה עריכה
ב-4 בנובמבר נפל פון תומה בשבי הבריטים במהלך סיור בתל אל-ממפסרה. לאחר נפילתו בשבי סעד ארוחת ערב עם גנרל ברנרד מונטגומרי, ולאחר מכן נלקח לסיור בפירמידות במצרים, לאחר שהביע צער על כך שיעזוב את מצרים ללא שיראה אותן. במהלך שהותו בשבי נקטעה אחת מרגליו, ובמקומה צויד פון תומה ברגל תותבת. הוא הובא לבריטניה ונכלא שם במחנות שהיו מיועדים לקצינים בכירים שנפלו בשבי. במחנות אלו היו תנאים נוחים יחסית עבור השבויים, אך הבריטים התקינו בהם אמצעי מעקב. במהלך השבי הוקלט פון תומה במהלך שיחה עם שבוי אחר, גנרל לודוויג קריוול. השניים דנו בניסויים ברקטות שנערכו בבסיס קומרסדורף מערב, אותם ראה פון תומה במהלך ביקור במקום שכלל גם את פילדמרשל ולטר פון בראוכיטש, המפקד העליון של הצבא.
בעקבות המידע שהתקבל ביצעו הבריטים במאי וביוני 1943 גיחות צילום מעל מרכז הפיתוח בפינמונדה. הצילומים שהתקבלו הראו תמונות ברורות של טילים שהיו בשלבי פיתוח במקום. אלו היו הגרסאות הראשונות של מה שנודע אחר כך כטילי V-1 ו-V-2. לאחר שהממצאים המודיעיניים שכנעו את ראש-ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, ואת קבינט המלחמה שלו, הורו אלו על מבצע הפצצת פינימונדה, מבצע הידרה, באוגוסט 1943.
במהלך השבי הוקלט פון תומה אומר: "כל פצצה, כל חלק חומרי וכל חיי אדם שעדיין מתבזבזים במלחמה חסרת תוחלת זו, (הם) רע מאד. היתרון היחיד שהמלחמה מביאה לנו, הוא... הבאת הקץ של ממשלת הפושעים בת עשר השנים". מאוחר יותר אמר: "זה יהיה חבל אם אחד מהם יירה. צריך להטיל עליהם עבודת כפייה עד שיתפגרו".
בריגדפיהרר קורט מאייר, שהיה מפקד בוואפן אס אס ונשבה בבלגיה בספטמבר 1944, פגש את פון תומה במחנה וציין שהוא זוכה להערכה רבה מצד הבריטים, והקשר בינו לבין שומרי המחנה מעולה.
לאחר המלחמה עריכה
רגלו של פון תומה נקטעה ב-1946, כאשר עדיין היה בשבי הבריטי. הוא שוחרר בסוף אותה שנה. לאחר שחרורו התגורר פון תומה בדכאו. ב-15 במרץ 1948 התחתן עם מריה-אליזבת רוזנת פון קילמנזג, אולם ב-30 באפריל 1948 מת בפתאומיות, והוא בן 56 שנים.
הערכה עריכה
צ'רצ'יל העריך את פון תומה וציטט את דעותיו בנושאים אסטרטגיים בספריו על המלחמה פעמים רבות. לאחר שפון תומה הוזמן לסעוד עם פילדמרשל ברנרד לו מונטגומרי, העיר צ'רצ'יל: "אני מזדהה עם גנרל פון תומה: מנוצח, בשבי, ו... (הפסקה ארוכה לצורך אפקט דרמטי) ארוחה עם מונטגומרי".
קישורים חיצוניים עריכה
- וילהלם פון תומה באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית