ויליאם אינג'
שחקן אמריקאי
ויליאם אינג' (באנגלית: William Inge; 3 במאי 1913 - 10 ביוני 1973) היה מחזאי, סופר ותסריטאי אמריקאי, זוכה פרס פוליצר ופרס אוסקר. יצירותיו זכו להצלחה בעיקר בשנות ה-50.
.jpg) | |
| לידה |
3 במאי 1913 Independence, ארצות הברית  |
|---|---|
| התאבד |
10 ביוני 1973 (בגיל 60) הוליווד הילס, לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| שם עט |
Walter Gage |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קנזס, Independence Community College, מכללת פיבודי |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים עריכה
אינג' נולד באינדיפנדנס, קנזס, למד באוניברסיטת קנזס כתיבה ודרמה. כמה מיצירותיו זכו להצלחה בברודוויי, עובדו לסרטים מצליחים והוא זכה לפרסום רב. המוצלחות מיצירותיו הן:
- 1950 - שובי שבא הקטנה, המבוסס בחלקו על ניסיונו כאלכוהוליסט המטופל באלכוהוליסטים אנונימיים, עובד ב-1952 לסרט מצליח. השחקנית שירלי בות' זכתה על תפקידה במחזה בפרס טוני ובסרט - בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר.
- 1953 - פיקניק - זכה להצלחה גדולה בברודוויי וזיכה את אינג' בפרס פוליצר. ב-1955 עובד לסרט קולנוע מצליח עם ויליאם הולדן וקים נובאק בתפקידים הראשיים.
- 1955 - תחנת אוטובוס - עובד לסרט ב-1956 עם מרילין מונרו בתפקיד הראשי.
- 1959 - A Loss of Roses - עובד לסרט קולנוע בשם "החשפנית" עם ג'ואן וודוורד בתפקיד הראשי.
- 1961 - זוהר בדשא - כתיבת התסריט זיכתה את אינג' בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר. הוא גם הופיע בתפקיד קטן בסרט בתור כומר.
אינג' כתב גם שני רומנים ועוד תסריטים ומחזות אך לא הצליח לשחזר את הצלחותיו. ע"פי הביוגרפיה שלו היה אינג',רווק מושבע כל ימיו, הומוסקסואל שהתקשה מאוד להשלים עם מיניותו. עובדה שתרמה לאלכוהוליזם שלו ולדיכאונות.
הוא הגיע למסקנה שכושר הכתיבה אבד לו, נכנס לדיכאון עמוק והתאבד בשאיפת פחמן חד-חמצני.
קישורים חיצוניים עריכה
ויליאם אינג', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ויליאם אינג', באתר AllMovie (באנגלית)
ויליאם אינג', במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ויליאם אינג', באתר MusicBrainz (באנגלית)- ויליאם אינג', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ויליאם אינג', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}