ויליאם אנדרס
ויליאם אנדרס (באנגלית: William Alison Anders; 17 באוקטובר 1933 – 7 ביוני 2024) היה טייס חיל האוויר האמריקני, אסטרונאוט ומנהל בכיר בנאס"א. היה אסטרונאוט במשימת אפולו 8 ויחד עם שני עמיתיו למשימה היו הראשונים שעזבו את מסלול כדור הארץ והקיפו את הירח.
 | |
| ויליאם אנדרס | |
| לידה |
17 באוקטובר 1933 הונג קונג  |
|---|---|
| נהרג |
7 ביוני 2024 (בגיל 90) מחוז סן חואן, וושינגטון, ארצות הברית |
| מידע כללי | |
| בשירות | אסטרונאוט בשירות נאס"א |
| לאום |
 אמריקאי |
| השכלה | |
| עיסוקים נוספים | מהנדס |
| תקופת השירות | 1963–1973 (כ־10 שנים) |
| דרגה |
מייג'ור גנרל, חיל האוויר האמריקאי |
| זמן שהייה בחלל | 6 ימים ו-3 שעות |
| ביוגרפיה בנאס"א | ויליאם אנדרס |
| משימות | |
| אפולו 8 | |
 | |
| עיטורים | |
 | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאנדרס נולד בהונג קונג. בשנת 1955 קיבל תואר בוגר במדעים בהנדסת חשמל מהאקדמיה של הצי האמריקאי. בשנת 1962 קיבל תואר שני בהנדסה גרעינית מהמכון הטכנולוגי של חיל האוויר. בסיום לימודיו באקדמיה של הצי הצטרף לחיל האוויר כטייס בטייסת יירוט בכל מזג אוויר. מאוחר יותר מונה לאחראי על ניהול טכני של תוכניות תוצאי סיכוך וקרינה של כורים גרעיניים במעבדת הנשק של חיל האוויר בניו מקסיקו. בשנת 1964 נבחר על ידי נאס"א כאסטרונאוט כחלק מהקבוצה השלישית. היה טייס גיבוי של ג'מיני 11 ואפולו 11.
ב-1968, ביחד עם פרנק בורמן וג'יימס לוול, היה אחד מאנשי הצוות של משימת אפולו 8, טיסת החלל המאוישת הראשונה שעזבה את כדור הארץ והקיפה את הירח. במהלך הטיסה צילם אנדרס את זריחת הארץ, ובו נראה כדור הארץ עולה מעל לאופק הירח, שהפך לאחד הצילומים הידועים ביותר שצולמו בחלל.
בין שנת 1969 לשנת 1973 שימש כמזכיר ביצועי של מועצת החלל והאווירונאוטיקה הלאומית, שהייתה אחראית בפני הנשיא, סגנו וחברי הקבינט על פיתוח מדיניות מחקר, פיתוח, פעילויות ותכנון של מערכות חלל ואווירונאוטיקה.
בשנת 1973 מונה לוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית, מועצה בת חמישה חברים, שם היה נציב אחראי על כל פעולות המחקר והפיתוח של מערכות כוח גרעיניות ולא גרעיניות. הוא גם מונה למנכ"ל תוכנית חילופי הטכנולוגיה המשותפת לארצות הברית וברית המועצות להיתוך וביקוע גרעיניים.
בעקבות ארגון מחדש של פעילויות הפיקוח והפיתוח הגרעיניים בארצות הברית, מונה בינואר 1975 על ידי הנשיא פורד ליו"ר הראשון של הוועדה לפיקוח גרעיני, האחראית לבטיחות גרעינית ותאימות לשמירה על הסביבה. בתום כהונתו, מונה לשגריר ארצות הברית בנורווגיה, תפקיד אותו החזיק עד 1977.
אנדרס עזב את השירות הציבורי לאחר 26 שנות שירות, ובספטמבר 1977 מונה לסגן נשיא ומנהל כללי של חטיבת המוצרים הגרעיניים של חברת ג'נרל אלקטריק.
בשנת 1979 השלים את התוכנית המתקדמת למינהל באוניברסיטת הרוורד.
בינואר 1980 מונה למנהל כללי של חטיבת ציוד המטוסים בג'נרל אלקטריק, שם היה אחראי על מספר מפעלים שייצרו ציוד צבאי בתחום התעופה.
ב-1984 עזב את ג'נרל אלקטריק ומונה לסגן נשיא לענייני אירוספייס בחברת טקסטרון. בשנת 1986 מונה לסגן נשיא בכיר לפעולות בחברה.
הוא היה גם יועץ למשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה והיה חבר של מועצת המדע להגנה והמועצה המייעצת של נאס"א. הוא פרש מחיל האוויר האמריקאי בדרגת מייג'ור גנרל.
בשנת 1990 מונה לסגן נשיא ג'נרל דיינמיקס, וב-1990 מונה ליו"ר ומנכ"ל החברה. ב-1993 פרש מהחברה כשכיר, אך נשאר יו"ר מועצת המנהלים עד מאי 1994, אז פרש סופית מן החברה.
ויליאם אנדרס נהרג בהתרסקות מטוס בעת שהטיס מטוס ביצ'קראפט T-34 מנטור במפרץ פיוג'יט ליד איי סן חואן שבמדינת וושינגטון.[1][2]
קישורים חיצוניים
עריכה
- ויליאם אנדרס באתר נאס"א (באנגלית)
- ויליאם אנדרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- "הזריחה ששינתה את העולם" - פרק על התמונה שצילם ב"אפולו 8" בהסכת "עושים מינהר"
ויליאם אנדרס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ויליאם אנדרס, באתר MusicBrainz (באנגלית)- ויליאם אנדרס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
