פתיחת התפריט הראשי

ויליאם הרופ

דיפלומט אמריקאי

נעוריו והשכלתועריכה

הרופ נולד בבולטימור שבמרילנד ב-19 בפברואר 1929. בגיל 10 עברה משפחתו לניו ברנזוויק בניו ג'רזי שם עבד אביו כרופא חוקר בחברת התרופות סקוויב. את לימודי התיכון עשה הרופ בפנימיית דירפילד אקדמי שבמסצ'וסטס. בשנת 1950 סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת הרווארד. לאחר סיום לימודיו חיפש ללא הצלחה משרת עורך בעיתונים שונים ובהזמנת מנהל הפנימיה בה למד כנער שב ללמד בדירפילד אקדמי למשך כחמישה חודשים בטרם התגייס והצטרף למארינס, שם שירת בתקופת מלחמת קוריאה.

בשנת 1952, לאחר ששב לארצות הברית ניגש הרופ לבחינות שרות החוץ של ארצות הברית ועבר אותן בהצלחה. אותה תקופה עדיין התעניין בעיתונות ובזכות מלגת חייל משוחרר סיים לימודי תואר שני בעיתונות בבית הספר לעיתונות של אוניברסיטת מיזורי. עם סיום לימודיו קיבל משרה בשרות החוץ האמריקאי ונשלח לפלרמו.

עבודתו בשרות החוץעריכה

משרתו הראשונה של הרופ הייתה בקונסוליה האמריקאית בפלרמו, איטליה, שם עבד משנת 1954 ועד לאוקטובר 1955 עת הועבר לשגרירות ארצות הברית ברומא בתפקיד עוזר לנספח הכלכלי. בסתיו 1958 שב לוושינגטון די. סי. כדי לעבוד במחלקת כוח אדם של מחלקת המדינה. בשנת 1961 עבר לעבוד בלשכת יחסי אירופה במחלקת המדינה ובשנת 1962 הועבר ללשכת יחסי אפריקה, שם מונה לאחראי ליחסים הכלכליים של ארצות הברית בהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בתקופת קיומה של מדינת קטנגה. בשנת 1963 נשלח הרופ לבריסל כדי לשמש ממלא מקום היועץ הכלכלי בשגרירות. בשנת 1966 שימש כפקיד בכיר בקונסוליה האמריקאית בלובומבאשי ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בשנת 1968 בלימודים בשנת שבתון בבית הספר ליחסים בינלאומיים על שם וודרו וילסון באוניברסיטת פרינסטון. לאחר לימודיו, בין השנים 1969–1971, שב למחלקת המדינה בוושינגטון ושימש מנהל היחסים האזוריים עם אפריקה בלשכת מחקר מודיעיני של מחלקת המדינה ואחר כך כעוזר המזכיר לענייני מודיעין ומחקר. בשנים 1972–1973 היה חבר במועצת תכנון המחקר, עד שעזב למשרת סגן שגריר ארצות הברית בקנברה, אוסטרליה, שם עבד עד לשנת 1975.

ב-29 במאי 1975 מונה לשגריר ארצות הברית בקונאקרי, גינאה, תפקיד בו החזיק עד 15 ביולי 1977. עם סיום כהונתו שב לארצות הברית ועבד בלשכת יחסי אפריקה של מחלקת המדינה כסגן עוזר המזכיר לענייני אפריקה במחלקת המדינה. בשנת 1980 התמנה לשגריר ארצות הברית בקניה ושימש בתפקיד זה עד 1983. באותה עת שימש אף שגריר ארצות הברית באיי סיישל. לאחר סיום תפקידו שב לוושינגטון ושימש כמפקח כללי של שרות החוץ ומחלקת המדינה עד לשנת 1986. בתקופת כהונתו הכניס שינויים רבים בעבודת שרות המדינה בכל הנוגע לחקירות מעשי שחיתות והטרדה מינית. בשנת 1988 מונה לשגריר ארצות הברית בקונגו-קינשאסה ועבד שם עד לשנת 1991. עם תום כהונתו בקונגו מונה לשגריר ארצות הברית בישראל והחליף את ויליאם בראון. הוא נכנס לתפקידו ב-21 בינואר 1992 ושימש שגריר עד 7 במאי 1993.

לאחר פרישתועריכה

הרופ חבר במכון וושינגטון ליחסי חוץ ומנהל האקדמיה האמריקאית לדיפלומטיה. הוא עומד בראש מועצת המנהלים של מוזיאון יחסי החוץ של ארצות הברית הפועלת להקמת מוזיאון הדיפלומטיה האמריקאי. בשנת 2015 קיבל פרס על מפעל חיים בתרומתו לדיפלומטיה האמריקאית מאגודת שרות החוץ האמריקאי. ביולי 2015 הרופ היה אחד מחמישה שגרירים לשעבר בישראל אשר קראו לקונגרס האמריקאי לאשר את הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה