ויליאם וינדום
ויליאם וינדום (באנגלית: William Windom; 10 במאי 1827 – 29 בינואר 1891) היה פוליטיקאי אמריקאי ממינסוטה. הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1859–1869 וכסנאטור בשלוש תקופות כהונה בלתי רצופות בשנים 1870–1883. הוא גם כיהן בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות כמזכיר האוצר של ארצות הברית ממרץ ועד נובמבר 1881 ובשנים 1889–1891, בממשליהם של שלושה נשיאים. וינדום היה חבר המפלגה הרפובליקנית.
ויליאם וינדום | |||||||
לידה |
10 במאי 1827 מחוז בלמונט, אוהיו, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
29 בינואר 1891 (בגיל 63) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות רוק קריק, וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
ראשית חייו
עריכהויליאם וינדום נולד במחוז בלמונט שבאוהיו. בשנת 1855 הוא עבר לטריטוריית מינסוטה והתיישב בעיירה וינונה שעל גדות נהר המיסיסיפי בדרום-מזרח מינסוטה.
קריירה
עריכהב-1859 נבחר וינדום כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מינסוטה. באותה תקופה לא היו למדינה מחוזות בחירה ווינדום אייש את אחד משני המושבים של המדינה בבית הנבחרים. הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה ב-1861, עדיין כנציג כללי של המדינה. ב-1862 סודרו במינסוטה מחוזות בחירה לקונגרס ובאותה שנה הוא נבחר מטעם מחוז הבחירה הראשון של מינסוטה. הוא נבחר לתקופות כהונה נוספות ב-1864 וב-1866. ב-1868 לא הוצגה מועמדותו.
ב-13 ביולי 1870 הלך לעולמו הסנאטור דניאל ס. נורטון. ב-15 ביולי מינה מושל מינסוטה אלכסנדר ראמזי את וינדום כסנאטור במקומו, עד שבית המחוקקים של המדינה יבחר במחליף. כאשר התכנס בית המחוקקים בינואר 1871, הם בחרו באוזורה סטירס לכהן ב-41 הימים האחרונים של תקופת הכהונה, ובחרו בווינדום לכהן בתקופת הכהונה המלאה הבאה החל מ-4 במרץ. וינדום נבחר מחדש לסנאט ב-1877 וכיהן בו עד מרץ 1881, עת מונה כמזכיר האוצר של ארצות הברית.
בעת כהונתו בסנאט זכה וינדום להכרה כמי שקידם את החקיקה בתחום הרכבות. ואכן, בדצמבר 1872 הוא נבחר כיושב ראש הוועדה המיוחדת לנתיבי התחבורה אל הים של הסנאט, כדי לחקור את דרכי העבודה של מערכת התחבורה. הדוח של הוועדה הוגש לסנאט ב-24 באפריל 1874. בין שאר המסקנות וההמלצות של הדוח, הומלץ בו על הקמת משרד סחר, שלימים היה הבסיס למועצת הסחר הבין-מדינתית (אנ'), שהוקמה 13 שנים מאוחר יותר בינואר 1887. כמעט 35 שנים לאחר מכן, הכירה ועדת נתיבי המים הפנימיים (אנ'), בדוח של ועדת וינדום כשלב חשוב בפיתוח נתיבי המים הפנימיים של ארצות הברית.[1]
ב-1880 ניסה וינדום להתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות.[2] אך בוועידת המפלגה הארצית הוא זכה בעשר קולות בלבד בסבב ההצבעה הראשון. הוועידה נקלעה למבוי סתום ולאחר יותר משלושים סבבי הצבעה החלה הוועידה לשקול את בחירתו של מועמד "סוס שחור", כמו וינדום. אך במקום וינדום, הם בחרו בג'יימס גרפילד, שבסופו של דבר נבחר כנשיא.
ב-7 במרץ 1881 התפטר וינדום מחברותו בסנאט ובאותו יום מונה כמזכיר האוצר של ארצות הברית בממשלו של גרפילד. הוא כיהן בתפקיד זה עד התפטרותו ב-13 בנובמבר אותה שנה. ב-26 באוקטובר הוא נבחר שוב לסנאט על ידי בית המחוקקים של מינסוטה, הפעם כדי למלא את המושב שהתפנה עקב התפטרותו. בחירתו אושרה מחדש ב-15 בנובמבר והוא כיהן עד תום תקופת הכהונה ב-4 במרץ 1883. הוא ביקש להיבחר מחדש ב-1882, אך נוצח בבחירות.
ב-1883 עבר וינדום לניו יורק, שם הוא עסק בעריכת דין עד 1889. לאחר בחירתו של הנשיא בנג'מין הריסון ב-1888 מונה וינדום שוב כמזכיר האוצר וכיהן בתפקיד ממרץ 1889 ועד פטירתו ב-29 בינואר 1891.
הנצחתו
עריכהדיוקנו של וינדום הופיע על שטר כסף בעריך של 2 דולר בשנים 1891–1896. על שמו נקראו ספינה של שירות ספינות המכס של ארצות הברית ואחת מאוניות ליברטי במלחמת העולם השנייה.
שמו של וינדום הונצח בקריאת עיר על שמו במינסוטה.[3] על שמו נקראו גם שני פארקים בווינונה ופארק אחד במיניאפוליס. השכונות וינדום ווינדום פארק במיניאפוליס נקראו גם הן על שמו. על שמו קרויה פסגת וינדום של הרי הרוקי בקולורדו.[4]
נינו של וינדום, השחקן ויליאם וינדום (אנ') נקרא על שמו.
קישורים חיצוניים
עריכה- ויליאם וינדום באתר מחלקת האוצר של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם וינדום, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם וינדום, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Introductory note to the Gallatin Report of 1808, included in the Preliminary Report of the Inland Waterways Commission, 1908
- ^ Reeves, Thomas C. Gentleman Boss: The Life of Chester Alan Arthur (Alfred A. Knopf: New York, 1975) p. 164.
- ^ Warren Upham (1920). Minnesota Geographic Names: Their Origin and Historic Significance. Minnesota Historical Society. p. 151.
- ^ Dziezynski, James (1 August 2012). Best Summit Hikes in Colorado: An Opinionated Guide to 50+ Ascents of Classic and Little-Known Peaks from 8,144 to 14,433 Feet. Wilderness Press. p. 275.