ויליאם מדיל
ויליאם מדיל (באנגלית: William Medill; פברואר 1802 – 2 בספטמבר 1865) היה פוליטיקאי אמריקאי מאוהיו, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אוהיו ה-23 בשנים 1853–1856.
 | |||||||
| ויליאם מדיל | |||||||
| לידה |
פברואר 1802 מחוז ניוקאסל, דלאוור, ארצות הברית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 בספטמבר 1865 (בגיל 63) לנקסטר, אוהיו, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות אלמווד, לנקסטר, אוהיו, ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת דלאוור | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
ראשית חייו עריכה
ויליאם מדיל נולד במחוז ניוקאסל שבדלאוור כבנם של ויליאם ואיזבלה מדיל, שהיגרו מאירלנד ובבעלותם הייתה חווה. הוא למד באקדמיית ניוארק, שבהמשך הייתה לאוניברסיטת דלאוור וסיים את לימודיו ב-1825. לאחר סיום לימודיו הוא למד משפטים בקריאה עצמית וב-1830 התקבל ללשכת עורכי הדין של דלאוור. באותה שנה עבר מדיל לאוהיו וב-1832 התקבל ללשכת עורכי הדין שלה.[1]
קריירה עריכה
בשנים 1835–1838 כיהן מדיל כחבר בית הנבחרים של אוהיו, כשבשנים 1836–1837 הוא כיהן כיושב ראש הבית. ב-1838 הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן בו שתי תקופות כהונה בשנים 1839–1843. בבחירות לתקופת כהונה שלישית ב-1842 הוא נוצח. בתקופת כהונתו בבית הנבחרים הוא נודע כמי שדיבר נגד מוסד הבנק הלאומי של ארצות הברית.[1] לאחר תקופה קצרה בה הוא שימש כעוזר שני של המנהל הכללי של דואר ארצות הברית, הוא מונה על ידי הנשיא ג'יימס פולק כנציב לענייני האינדיאנים.[2] בתקופה בה הוא כיהן בתפקיד זה רכש מדיל מוניטין כמנהל בעל מודעות לרפורמות בטיפול באינדיאנים בארצות הברית. באותה תקופה ארגנה הממשלה הפדרלית מחדש את הלשכה לענייני אינדיאנים והעבירה אותה מאחריותה של מחלקת המלחמה לאחריותה של מחלקת הפנים. ב-1850 שב מדיל לאוהיו כדי לשמש כנשיא ועידת החוקה של 1850–1851. בוועידה התקבלה חוקה חדשה למדינה, שבמסגרתה נוצר תפקיד סגן מושל המדינה בפעם הראשונה בתולדותיה. באותה שנה נבחר מדיל כסגן המושל הראשון של אוהיו. הוא הושבע לתפקידו ב-1852, וכיהן עד להתפטרותו של המושל רובן ווד ב-13 ביולי 1853 שמונה כקונסול בצ'ילה. בבחירות שהתקיימו באותה שנה הוא נבחר לכהונה נוספת כמושל בזכות עצמו. בעת כהונתו כמושל החזיקה המפלגה הדמוקרטית ברוב בשני בתי המחוקקים של המדינה שתמך במדיל. הוא הציע שהמדינה תפריט את כל התעלות, הכבישים ושאר דרכי התחבורה במדינה. המלצות אלו לא יושמו במהלך כהונתו כמושל. בבחירות של 1855 לכהונה מלאה נוספת הוא נוצח על ידי מתנגד העבדות סלמון צ'ייס, שייצג את המפלגה הרפובליקנית שהוקמה אז.[1] בשנים 1857–1861 הוא שימש כמבקר הראשון של מחלקת האוצר של ארצות הברית.[3]
כאשר שב מדיל לאוהיו, פרצה מלחמת האזרחים. הוא התנגד למלחמה. מבחינה פוליטית הוא זיהה אז את עצמו עם הדמוקרטים שוחרי השלום, אך לא תמך במועמד מפלגתו למשרת מושל אוהיו בבחירות של 1863 קלמנט וולנדיגהאם. בריאותו שהתדרדרה מנעה ממדיל לקחת חלק פעיל בפוליטיקה לאחר שנה זו.[1]
מותו עריכה
ויליאם מדיל נפטר בלנקסטר שבאוהיו ב-2 בספטמבר 1865. הוא נטמן בבית הקברות אלמווד שבעיר. מדיל מעולם לא נשא אישה ואחיינו ירש את רכושו.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
- ויליאם מדיל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם מדיל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ויליאם מדיל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 William Medill at Ohio History Central
- ^ Poore, Benjamin Perley (1878). The political register and congressional directory: a statistical record of the Federal Officials 1776–1878. Boston: Houghton, Osgood and Company, p. 235.
- ^ Poore, Benjamin Perley (1878). The political register and congressional directory: a statistical record of the Federal Officials 1776–1878. Boston: Houghton, Osgood and Company. p. 226.