וילם מרינוס דודוק
וילם מרינוס דודוק (בהולנדית: Willem Marinus Dudok; 6 ביולי 1884 – 6 באפריל 1974) היה אדריכל מודרניסטי הולנדי יליד אמסטרדם. הוא התמנה לאדריכל העיר הילברסום בשנת 1928, שם נודע בעיקר בזכות תכנון בית העירייה (אנ') שהושלם ב-1931 והקנה לו מוניטין רב. הוא תכנן לא רק את המבנה, אלא גם את עיצוב הפנים כולל השטיחים, הרהיטים, ואף את פטיש הישיבות של ראש העיר. כמו כן תכנן ובנה בעיר כ-75 בתים, מבני ציבור ושכונות שלמות.
 | |
| וילם דודוק, 1962 | |
| לידה |
6 ביולי 1884 אמסטרדם, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
6 באפריל 1974 (בגיל 89) הילברסום, הולנד |
| מקום קבורה |
Noorderbegraafplaats |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
1905–1974 (כ־69 שנים) |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| זרם באמנות | אדריכלות מודרנית, אסכולת אמסטרדם |
| יצירות ידועות |
Hilversum town hall |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קריירה
עריכהדודוק בחר בתחילה בקריירה צבאית. באקדמיה הצבאית של ברדה למד הנדסה אזרחית והורשה לסייע בתכנון מבנים צבאיים, וכך גילה את עולם האדריכלות. בשנת 1913 מונה לעוזר המנהל לעבודות ציבוריות בליידן ובשנת 1915 למנהל העבודות הציבוריות בהילברסום, שם מונה לאדריכל העירוני ב-1928.[1] באותה שנה הוטלה עליו משימת הרחבת העיר, שכללה תכנון שיכונים, בתי ספר, בריכות שחייה פארקים וגינות. בעוד שהסגנון המוקדם שלו בהילברסום נטה בבירור לכיוון אסכולת אמסטרדם המתאפיינת במסות בסיסיות, אלמנטים פיסוליים ודקורטיביים, השימוש בלבנים ועוד, בית העירייה לעומת זאת, הושפע בבירור מפרנק לויד רייט ומסגנון בתי הערבה של שיקגו. בית העירייה נחשב ליצירת המופת שלו ומצליח למזג בין הדרישות להיות גם סמל העיר וגם מבנה אדמיניסטרטיבי יעיל.[1] דודוק המשיך ליצור בהילברסום מבנים מודרניסטיים פרוגרסיביים והולנדיים במשך עשרות שנים, עד שנות ה-60, והייתה לו השפעה בינלאומית. דודוק גם הוביל מגמה בקרב מעצבי בתי ספר בהולנד, לפיה בתי הספר יקבלו מראה מובהק ומאפיין. בתי הספר שלו עצמו בהילברסום זכו לתהילה.[2]
דודוק היה גם האדריכל של סניף הכלבו De Bijenkorf ברוטרדם, יצירה מרהיבה של אדריכלות מסחרית שהושפעה מהבאוהאוס, דה סטייל ומהסטרים ליין שהיה פופולרי בעיצוב המודרניסטי של שנות ה-20 וה-30. עם פתיחתו ב-1930, השתתפו באירוע כ-70,000 איש. בעוד שהוא נהרס חלקית בהפצצת רוטרדם במלחמת העולם השנייה במאי 1940, תצלומים רבים, תוכניות וחומר אחר המתעד את עיצוב המבנה שרדו, וסייעו להפקת סרט תיעודי על דודוק וחנות הכלבו.[3][4]
דודוק קיבל את מדליית הזהב של RIBA ב-1935 ואת מדליית הזהב של AIA ב-1955. מלבד הפרויקטים הרבים שלו בהולנד הוא גם עיצב את קולג' néerlandais ב־Cité Universitaire בפריז, מרכז תרבות בבגדאד ובית קולנוע בקולקטה. באחד המבנים שתכנן ברוטרדם פועל כיום בית קפה הקרוי על שמו.[5] דודוק מת בגיל 89, בהילברסום.
-
בית העירייה בהילברסום, 1928–1931 -
אחד מכמה בתי הספר בהילברסום -
חנות הכלבו De Bijenkorf, רוטרדם, 1930 -
אנדרטה באפסלאוטדייק, 1933
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Herman van Bergeijk. W.M. Dudok. 010 Publishers. p. 10.
- ^ Herman Hetzburger. "Space and learning" (PDF). 010 Publishers, Rotterdam 2008. אורכב מ-המקור (PDF) ב-1 באפריל 2010. נבדק ב-26 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Vergeten Bijenkorf van Dudok". Architectuur.nl (בהולנדית). 2015-05-20. נבדק ב-2019-05-04.
- ^ Sluijter, Jan (2009-07-03), Magazijn de Bijenkorf, Rotterdam, נבדק ב-2019-05-04
- ^ "Architecture in Rotterdam".
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז דודוק לאדריכלות (בהולנדית)- DUDOK.ORG, אתר מעריצים (בהולנדית)
