וילמוש בהם
וילמוש בהם (בהונגרית: Böhm Vilmos; בודפשט, 20 בינואר 1880 – סטוקהולם, 28 באוקטובר 1949) היה פוליטיקאי הונגרי-יהודי סוציאל-דמוקרטי, מזכיר מדיני (סגן שר) לענייני צבא (1918–1919), שר המלחמה וקומיסר העם לענייני צבא (1919).
 | |||||||
| לידה |
6 בינואר 1880 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 באוקטובר 1949 (בגיל 69) סטוקהולם, שוודיה | ||||||
| מדינה |
הונגריה | ||||||
| מפלגה |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית | ||||||
| |||||||
  | |||||||
ביוגרפיה
עריכהוילמוש בהם נולד במשפחה יהודית לליפוט בהם ולרוזליה רוזנצווייג[1]. הוא סיים בגרויות בתיכון והשיג תעודת מכשירן מוסמך. הוא דיבר היטב גרמנית ועבד כקצין טכני בתחילת שנות המאה העשרים. ב-26 בדצמבר 1905 נשא לאישה בבודפשט את מריה שטיינר, יהודייה אף היא, בתם של איגנץ שטיינר ופרנצישקה שוורץ[2]. כעובד צעיר הצטרף לתנועת הפועלים ובמשך הזמן הפך למזכיר של האיגוד הלאומי של עובדי הברזל והמתכת. בשנת 1911 נבחר למועצת האיגוד המקצועי. באוקטובר 1913 בקונגרס ה-20 של המפלגה נבחר להנהגת ה- MSZDP המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. הוא השתייך למרכז ה- MSZDP. במהלך מלחמת העולם הראשונה הגיע לדרגת סגן. הוא נעצר בשנת 1918 במהלך השביתה הכללית.
הוא השתתף באופן פעיל במהפיכת החרציות בשנת 1918. התמנה למזכיר מדיני בממשלת ברינקי בינואר 1919. הוא צירף אליו את גיבור המלחמה אאורל שטרומפלד ((1878 - 1927) אלוף-משנה במטה הכללי של האימפריה האוסטרו-הונגרית, ראש המטה הכללי של הצבא האדום ההונגרי בתקופת הרפובליקה הסובייטי) כמזכיר מדיני שני לצדו. הנאום של בהם מול חיילים הונגרים ממוצא סקיי בסאטו מארה היה מדהים, בו הצהיר: "הם רוצים לפצל את הונגריה. (...) אני מזהיר את אלה שדנים בשלום בפריס כי (...) פירוק הונגריה פירושו (...) לאבד את פרנסתנו, ואז לא יהיה לנו מה להפסיד ורק שאלת החיים והמוות נותרה לנו": העיתון נפסווה, 4 במרץ 1919). מהפציפיזם המופרז של מהפכת החרציות עד מרץ 1919, הוא הגיע לרעיון ההגנה המזוינת של הונגריה. בצד הסוציאל-דמוקרטי השתתף במשא ומתן עם KMP על איחוד המפלגות. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה קומיסר העם החברתי של הצבא האדום ולאחר מכן קומיסר העם לענייני הגנה. אחר-כך המפקד העליון של 'הצבא האדום' הגיס המזרחי, ולאחר מכן המפקד העליון של 'הצבא האדום' כולו. הוא התפטר במאי 1919, אך הדבר לא התקבל והוא נשאר בתפקידו. עם זאת, הוא נשאר גם חבר בהנהגה הפוליטית. ביולי 1919 נשלח כשגריר לווינה. לאחר קריסת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית נאלץ להגר והפך למנהיג קבוצה של מהגרים סוציאל-דמוקרטים ("קבוצת האור"), יחד עם ז'יגמונד קונפי ושאנדור גרבאי.
לאחר 1920 נשאר בווינה והצטרף לעבודה בתנועה הסוציאל-דמוקרטית הבינלאומית. הוא חי בצ'כוסלובקיה משנת 1934, ומשנת 1938 בשוודיה. רק בשנת 1945 חזר הביתה ב -30 בדצמבר. החל מה -1 במאי 1946 עבד שוב בשוודיה, הפך לראש שגרירות הונגריה, והוסמך מיום 31 בינואר 1948 גם בנורווגיה ודנמרק עד 29 ביוני[3]. לאחר מיזוג ה- MSZDP ו- MKP, התפטר מתפקידו והמשיך לחיות בסטוקהולם כמהגר. בשנת 1949 נשללה ממנו אזרחותו ההונגרית, והוא נפטר ב־28 באוקטובר באותה שנה. בהונגריה אפילו לא הזכירו את מותו.
כתבים עיקריים
עריכה- באש של שתי מהפכות . מינכן, 1923, עמ ', 1946
- בגלות בפעם השנייה. הוצאת פרוגרסיה, Bp., 1990
- מכתביו הפוליטיים הנבחרים של וילמוש בהם, 1914-1949 (ed: אווה Szabó - לסלו Szucs.). בית ההוצאה לאור Napvilág, Bp., 1997
לקריאה נוספת
עריכה- לקסיקון ביבליוגרפי הונגרי. וילמוש בהם
- לאסלו סיץ': קריירה פוליטית וילמוש בהם. Éva Szabó = - לסלו Szucs (ed. ): מכתבים פוליטיים נבחרים של וילמוש בוהם, 1914-1949 . Bp .: הוצאת Napvilág. 1997
- קונסולים ושגרירים של הונגריהGecsényi: Baráth Magdolna és Gecsényi Lajos (szerk): Főkonzulok, követek és nagykövetek, 1945-1990. Budapest: MTA Történettudományi Intézet. 2015. 150. o. = Magyar történelmi emlékek, ISBN 978-963-416-007-6
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Böhm Vilmos (holocaustmagyarorszagon.hu)
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Budapest VII. ker. polgári házassági akv. 1524/1905. folyószáma alatt.
- ^ רשימת הקונסולים, צירים ושגרירים 1945-1900 (אורכב 21.03.2019 בארכיון Wayback Machine)