ויל בוקסטון

מגיש טלוויזיה ועיתונאי בריטי

ויל בוקסטוןאנגלית: Will Buxton; נולד ב-14 בפברואר 1981) הוא מגיש טלוויזיה ועיתונאי פורמולה 1 בריטי.[1]

ויל בוקסטון
Will Buxton
לידה 14 בפברואר 1981 (בן 43)
פורטסמות', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
השכלה
תקופת הפעילות מ-2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק Speed עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק WBuxtonOfficial
טוויטר wbuxtonofficial
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

בוקסטון נולד בפורטסמות', אך גדל במלברן. הוא למד בבית ספר קתולי, ואף היה נער מקהלה בכנסייה.

הוא למד ב-"Lord Wandsworth College" וב-"Sixth Form College, Farnborough" בהמפשייר, ולאחר מכן למד פוליטיקה באוניברסיטת לידס.

ב-2018 התארס עם ויקטוריה הליאר, העובדת באגף השיווק של קבוצת רייסינג פוינט.

קריירה

עריכה

כבר בהיותו באוניברסיטה החל בוקסטון לכתוב עבור האתר GrandPrix.com. בשנת 2002 הצטרף למגזין פורמולה 1 הרשמי, עד לסגירתו בפברואר 2004.

בשנת 2005 הוא הפך ליועץ התקשורת הרשמי של GP2 Series, ולאחר מכן קודם למנהל התקשורת.

ב-2008 ערך בוקסטון את המגזין הווירטואלי "GPWeek". בשנת 2009 החל לפרשן את ה"GP2 Series" ואת ה"GP2 Asia Series" עבור קבוצת פורמולה 1.

פורמולה 1

עריכה

בשנים 2010–2012 פרשן בערוץ הספורט המוטורי "ספיד" של רשת פוקס.[2]

בשנת 2013 הצטרף לערוץ "NBC ספורט", של רשת הטלוויזיה NBC, ושימש ככתב פורמולה 1 ואינדי קאר. הוא עזב את תפקידו ב-2017, ומיד לאחר מכן, בראיון בערוץ "Sky Sports F1" הביע תמיכה במהלכיה של ליברטי מדיה אף על פי שמהלכים אלו הביאו, בעקיפין, לפיטוריו.[3]

בשנת 2018 שב לפורמולה 1 בתפקיד המגיש הדיגיטלי הרשמי הראשון של התחרות, כשהוא גם מנהל את ערוץ היוטיוב הרשמי של המרוץ.[4]

משנת 2019 החל לפרשן וללוות את סדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית של נטפליקס "פורמולה 1: המרוץ לניצחון".

ספרו

עריכה

בשנת 2019 הוציא ספר בשם "My Greatest Defeat: Stories of Hardship and Hope from Motor Racing's Finest Heroes", המלווה בציורים מאת ג'וזפה קמונולי.[5]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ויל בוקסטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "About Will Buxton". נבדק ב-13 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Gordon, Claire (12 באוקטובר 2012). "Sports Reporter Will Buxton Fired Over Twitter". AOL.com. נבדק ב-13 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ McAssey, Pat (14 בדצמבר 2017). "Despite Losing NBC Job, Will Buxton Supports Liberty's Vision For F1". New England Sports Network. נבדק ב-13 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ David Nelson, Will Buxton joins Formula 1’s in-house team, Motorsport Broadcasting, ‏2018-03-19 (באנגלית)
  5. ^ "My Greatest Defeat: Stories of hardship and hope from motor racing's finest heroes". נבדק ב-13 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)