פתיחת התפריט הראשי

ויסות רגשי

היכולת של אדם לכוון ולאזן את הרגשות שלו בהתאם למצב נתון.

 ויסות רגשי (באנגלית: emotional regulation) הוא היכולת של אדם לכוון ולאזן את הרגשות שלו בהתאם למצב נתון.

הוויסות הרגשי הוא מנגנון השליטה על המערכת הרגשית של האדם המאפשר לו לשאת רגשות קשים, להתאפק ולא לפעול באופן מיידי על פי הרגשות, לבחון את הרגשות מבחוץ ועל ידי כך ליצור יציבות רגשית[1].

באמצעות ויסות רגשי יכולים אנשים להציב מטרות בצורה נכונה ולייעל את תפקודם.

תוכן עניינים

התפתחות הוויסות הרגשיעריכה

ויסות רגשי היינו תהליך שמתפתח מגיל הינקות ולאורך שנות הילדות. תינוקות לומדים כבר מגיל צעיר כיצד לווסת את רגשותיהם בסיטואציות כגון: פרידה מהוריהם, דחיית סיפוקים ורגישות למצבים מאיימים. כאשר התינוק טרם הספיק לפתח כישורים של ויסות רגשי יש חשיבות ליכולת של ההורה להרגיע את הילד ולהעניק לו ביטחון בזמן התמודדות המצוקה רגשית.

ליכולת זו יש חשיבות גבוהה בגיל הינקות ובתפקוד נוירופיזיולוגי בליעה ונשימה.

בתקופת הינקות כאשר התינוק טרם הספיק לפתח כישורים של ויסות רגשי יש חשיבות ליכולת של ההורה להרגיע את הילד ולהעניק לו ביטחון בזמן התמודדות המצוקה רגשית. בהתאם לך, בתחילה סומכים התינוקות על הוריהם כעזר לוויסות רגשי עד שהם מצליחים לבצע פעולה זו בעצמם, לכן נחוצה תמיכת ההורים וסיועם, אף על פי שקיים קו עדין בין רצון ההורה לשמש כעזר לבין דחיפת הילד לוויסות עצמאי, דבר שישפיע עליו בפיתוח הכישורים הנדרשים.

התפתחות זו מושפעת ממספר תהליכים:

  1. תהליכים חיצונים כלומר חברתיים, סביבתיים הקשורים בהורים
  2. תהליכים פנימיים כלומר קוגניטיביים, נוירופיזיולוגים ומאפיינים אישיותיים[2].

ליקוי ויסות רגשיעריכה

ויסות רגשי היא היכולת של אדם לכוון ולאזן את הרגשות שלו בהתאם לסיטואציה מסוימת, אך כשיכולת הוויסות הרגשית לקויה יכול האדם להגיב בצורה מוגזמת לדבר קטן וחסר משמעות ובאדישות כלפי דבר בעל משמעות רבה. ילדים שסובלים מכשל בוויסות רגשי בשעת מצוקה יגיבו בבכי רב ובהתקפי זעם. לעומת זאת בסיטואציה מעוררת התרגשות יגיבו בהתלהבות בלתי נשלטת. במצב רגיש הסיכויים לבטא תחושות מסוימות גבוהים, ולכן חוסר יכולת להשיג ויסות רגשי מבטא סיכון בתחום החברתי והרגשי. כתוצאה מכך  ילדים ומבוגרים שסובלים בכשל בוויסות רגשי ירבו בעימותים[2][3].

הגורמים ללקות בוויסות רגשיעריכה

הפרעות בוויסות רגשי עלולות להיווצר כתוצאה ממספר סיבות:

  1. בעיות תקשורת מסוימות עם ההורה המטפל.
  2. חוסר מסוגלות ההורים לשמש מודל לחיקוי עבור הילד בפתרון בעיות.
  3. חווית כישלונות בהתמודדות עם מצבים רגשיים לילדים שהוריהם סובלים מוויסות רגשי לא תקין..
  4. שינויים הורמונליים בגיל ההתבגרות מביאים סיטואציות רבות של קושי.
  5. הצבת המתבגר בדילמה מוסרית חברתית ואישית אשר צופנת בתוכה טלטלה רגשית בעלת השפעה גדולה על הנפש.
  6. קושי ברכישת שפה.
  7. קושי בקשב ושינויים במצבי רוח.
  8. למידה וחינוך[3].

בנוסף, לעיתים קרובות קשיים בוויסות רגשי נוטים להתלוות להפרעת קשב[4]. בהתאם לכך, מבוגרים עם הפרעת קשב מדווחים לעיתים קרובות על אי יציבות רגשית emotional lability[5].

תוצאות בהיעדר וויסות רגשיעריכה

היעדר וויסות רגיש יכול להוביל למצבים של אי שליטה המתאפיינות בחוסר יכולת להתמודד עם קשיים או בשליטת יתר המאופיינות בשליטה עצמית מוגברת. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:

  • בכי והתקפי זעם- ילדים שסובלים מכשל בוויסות רגשי בשעת מצוקה יגיבו בבכי רב ובהתקפי זעם, לעומת זאת בסיטואציה מעוררת התרגשות יגיבו בהתלהבות בלתי נשלטת.
  • אלימות בעקבות איחור ברכישת שפה -בקרב ילדים אשר החלו לדבר בגיל מאוחר ישנו קושי בוויסות רגשי ולכן חוסר היכולת בוויסות מילולי מביא אותם לתגובה באלימות .
  • ריחוק חברתי - ילדים הסובלים מכשל בוויסות רגשי מביאים עצמם למצבי כעס ורוגז הגורמים לריחוק חברתי.
  • הפרעות אכילה - גם הפרעות אכילה נמצאות אצל ילדים אשר השתמשו במזון כאמצעי נחמה והרגעה.
  • פגיעה עצמית - לעיתים מצבים של פגיעה עצמית נגרמת מחוסר יכולת שליטה בוויסות החמורה יותר מקושי בוויסות, הפרעה מורכבת שנובעת ממקורות שונים ודורשת אבחון.
  • מצבי רוח משתנים -ילדים בעלי הפרעות קשות רגישים לגירויים שלילים מצב רוחם משתנה בקלות והם נשארים עצובים אם חשו תסכול.

באופן יחסי הם מתקשים לקרוא רגשות של אחרים לפי הבעות פנים, נוטים לחוסר אונים לכן חווים התפרצויות רבות[3].

אצל ילדים, במצבים של אי-שליטה מתפתחת תלות בהורה אשר ממנו הם מצפים לעזרה בסיטואציות הנלוות עם קושי בתפקוד רגשי[3][2].

כלים לסיועעריכה

בתקופת הינקות כאשר התינוק טרם הספיק לפתח כישורים של ויסות רגשי יש חשיבות ליכולת של ההורה להרגיע אותו ולהעניק לו ביטחון בזמן התמודדות במצוקה רגשית.

בתקופת הילדות יש חשיבות לזמינות ההורים. תמיכה זו מלמדת ומעניקה כלים חשובים בבוא הזמן להתמודד עם בעיות רגשיות, הבעת אמפתיה ואישור התחושות הרגשיות.

אין לבטל את התחושות הרגשיות של הילד ולהימנע ממשפטים כגון: "מה אתה מתבכיין?", "מדוע אתה עושה מזה עניין?

בשעה שהילד נעלב יש לתת מקום לבטא בצורה חופשית את תחושותיו ולהימנע מתגובות שליליות. יש להביע הזדהות באמצעות חיבוק, הבנה ואוזן קשבת ישפרו את היכולת של הילד לווסת את רגשותיו.

כמו כן משוב חיובי מצד ההורים בעת בה הצליח הילד להתגבר על קושי רגשי תשרה את החיבור הקוגניטיבי רגשי ותפתח את הביטחון העצמי שלו.

וגם באמצעות דמיון מודרך ניתן ללמוד כיצד להירגע בשעה בה קיימת סיטואציה רגשית מורכבת.

יתר על כן בגילאים הצעירים טיפולים דיאדיים במקביל לטיפול רגשי עשויים לשפר משמעותית את היכולת של הילד להתחבר לרגשותיו ולהשתלט עליהם.  

גם להצבת גבולות יש אחריות גדולה ביכולת הילד והמתבגר לווסת את עצמו.

בנוסף, פינוק והתעלמות במצבים של התנהגות שלילית מאשרת להם את הדרך בה בחרו לנקוט. הבעת רגש היא דבר חיובי אבל כאשר נלוות אליה תגובה אלימה היא אינה מקובלת ולכן אם האדם מציג התנהגות אלימה יש להעביר מסר שדרך זו אינה נכונה[3][2].

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 תמיר גארי, ויסות רגשי, תמיר גארי, ‏17.01.2015
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 דר זאק אייזנברג, ויסות רגשי, הארץ, ‏20.06.2010
  4. ^ Corbisiero, S., Mörstedt, B., Bitto, H., & Stieglitz, R. D. (2017). Emotional Dysregulation in Adults With Attention‐Deficit/Hyperactivity Disorder–Validity, Predictability, Severity, and Comorbidity. Journal of clinical psychology, 73(1), 99-112.
  5. ^ Skirrow, C., & Asherson, P. (2013). Emotional lability, comorbidity and impairment in adults with attention-deficit hyperactivity disorder. Journal of affective disorders, 147(1-3), 80-86.‏