Tmima5עריכה

שיחת ביכורים

נעים להכיר, שמי הוא תמימה
הטעמה על ה"מי" יש לשימה
כי אם איש ישאלך:
"האם את כשמך?"
לו אומר: ידידי, סע קדימה...

לא נולדתי אתמול, יש לדעת
זה היה בתקופה משוגעת
אצ"ל, לח"י, פלמ"ח
לא חשוב, היינו הך
פה הוקמה מדינה, (לא לגעת!)

ואם כך, זה ברור לכולם
מזקני ויקיפדיה 'ני בעולם.
אבל לא נס ליחי
ועוד יש בכוחי
לכתוב על יל"ג ואסלאם...

חמשירון/תמימה

פתגמים ומכתמיםעריכה

ואחרי שהשתעשעתי קצת בחמשיר בעל שלושה בתים, נעבור לפרוזה. מה שנאמר, "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך". כן, אני מכורה לפתגמי חז"ל ולביטויים יפים מהתנ"ך. הגדולה של הביטויים והניבים מארון הספרים היהודי שלנו היא: התמצות, הפיוט והדיוק. שלוש מילים, ואמרו הכל. "היהפוך כושי עורו?" או "טובל ושרץ בידו". אז אני שואלת אתכם...

נכון, לא תמיד אני מרוצה מהתוכן ("קול באישה ערווה" ודומיהם), אבל אני בוררת לי את המבחר האישי שלי. כמו הפתגם ששמתי בראש הדף האישי. "מה ששנוא עליך – לא תעשה לחברך". זוהי עיקרה של התורה כולה, אמר הלל הזקן לערל שרצה ללמוד תורה על רגל אחת. לו היה העולם כולו נוהג לפי הוראתו של הלל, הוא היה נראה אחרת, העולם.

נא להכירעריכה

אבל מי אני ומה אני? שמי, כאמור, ככינויי: תמימה. אני נמצאת בוויקיפדיה מזה כשלושה חודשים, ונהנית מכל רגע. טוב, כמעט... מישהו צריך לעשות מחקר על הוויכוחים הלוהטים שגולשים לעתים קרובות להתלהמויות, שמתנהלים להם בדפי השיחה; איך בשנייה מתלהט וויכוח על קוצו של יוד באותה מידה ועוצמה, כמו על גישה ואמונה. הבמה הפומבית שניתנת למילים מלהטת את הרוחות מצד אחד ומעמידה כביכול את האגו בכיכר העיר.

ולמה באתי לכאן? כי אני אוהבת ידע. כי אני אוהבת לנבור במקורות שונים, ובעיקר, כי אני אוהבת לכתוב. סוג של גרפומנית. אז למה שלא אנצל את זה למיזם האדיר הזה, הוויקיפדיה, שמי היה מאמין? מי היה מאמין שהציבור עצמו ינהל מאגר ידע כזה אדיר על הצד הטוב ביותר? לא שהרמה אחידה בכל הערכים, יש עוד הרבה לתקן, לעדכן ולשפץ. אבל זה נעשה. לאט לאט, בהדרגה, ובהשגחה וניטור של כמה משוגעים לדבר, שדואגים לקיומה של אנציקלופדיה של הציבור בעד הציבור. ובהתנדבות. וזה פשוט עובד, וזה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש.

על מה אני אוהבת לכתוב?עריכה

תחומי העיסוק שלי הם: ספרים ויהדות. מאז ומעולם אני מכורה לעולם הספרים. גם המקצוע שלי בא מאהבה זו: ספרנית, שעבדה בשתי ספריות אקדמיות וגם ניהלה חנות ספרים במשך מספר שנים. עולמי סובב סביב המילה הכתובה. ומכאן גם מקצועי המשני: עורכת לשונית. אשר ליהדות, כבר דיברתי בפתיחה: גם אם אני רחוקה ת"ק פרסה מהציווים וההלכות שהקפדתי עליהם בילדותי ובשנות נעורי בבני ברק – אני מכורה לטקסטים. חלקם לפחות. וזה היה גם תחום ההתמחות שלי בלימודיי.

כך שלאחר שיצאתי לגמלאות הרהרתי במשך זמן מה להצטרף למיזם הגדול הזה, אבל אתם יודעים איך זה: לא היום, לא מתאים לי, צריך הרבה ללמוד, למה להתחייב? וכאלו. עד שראיתי שנפתח קורס הדרכה לכתיבת ערכים בוויקיפדיה בספריית מדעי החברה באוניברסיטה. לא חשבתי הרבה ונרשמתי. המדריכה המקסימה והמקצועית שני, העבירה את החומר, וכבר במסגרת הקורס כתבתי את הערך הראשון, שלא מצאתי אותו כשהייתי זקוקה לו בעת כתיבת התזה שלי: הפיליטוניסט החביב, הנ"ץ (נפתלי הירץ נימנוביץ), שכתב את הטור הפופולרי "בראש הומיות" בעיתון "הצפירה" במשך כעשר שנים. אז החלטתי לכתוב את הערך שלו לבד...

והשאר? כמובן היסטוריה. (איך רציתי תמיד להגיד את המשפט הזה. על אף שכשג'יי קיי רולינג אומרת את המשפט הזה – יש לזה טיפה יותר הצדקה...)

מבוך הוויקיפדיהעריכה

אני עדיין ירוקה כאן. לא מוצאת את דרכי בקלות במבוך הטיוטות, ארגז חול, ייעוץ, מזנון, הכה את המומחה, עזרה, חממה, כיכר העיר, ערכים מומלצים, ערכים חסרים, ערכים חסרי משמעות, ערכים סתם, ערכים מוטים, ערכים מתורגמים, ערכים מקוריים, מפעילים, מנטרים, בירוקרטים, בוטים, ועוד הרבה מושגים חדשים שלמדתי כאן, וסהדי במרומים שלא תמיד אני יודעת את ההבדל בין האחד לשני.

ביחוד אני תמהה נוכח המיזמים. ויקיפדיה. ויקימדיה. ויקימניה. ויקישיתוף. ויקינתונים (שבלבי אני תמיד קוראת להם: יקינתונים, ואין לי מושג ירוק מה עושים שם) ויקיציטוט, ויקיטקסט, גלאם, ומה לא, שממש לא אומרים לי דבר. אני בקושי מכירה את הוויקיפדיה, וכל היתר רק מבלבלים אותי. מה שמוביל אותי לעצה הבאה:

לדעתי, חסר עדיין איזה מסלול של הדרכה לעורך המתחיל בגלגל הענק המסתובב הזה של כל המושגים הללו. הייתי מצרפת לקסיקון אלפביתי לכל המונחים עם הסבר קצר, ואפילו תרגילי אמון, כי אחרת כל המידע הזה מסתחרר בראש עד דלא ידע בין זכויות יוצרים CC by SA לבין GNU FDL .

שלמי תודהעריכה

אנשים תמיד מפתיעים אותי כאן במוכנות המיידית שלהם ליעץ, להסביר, לתמוך. לאחר שקוראים חלק מהשיחות מקבלים רושם מוטעה שכאילו אדם לאדם זאב, אבל נהפוך הוא; אם אתה פונה למישהו בבקשת עזרה, קרוב לוודאי שתיענה בהקדם וברצון טוב.

לא הספקתי להכיר הרבה אנשים, אבל במהלך עבודתי כאן נעזרתי במספר חברים, כמו חנה ואביעדוס, שעושים הכל כדי לעזור. אבל אין ספק שהאיש שמושיט לי את הסיוע והתמיכה המתמשכים, בעצה, בדרבון, בחיוך, ולעתים גם בחילוקי דעות קלים – הוא ביקורת, שלולי היד המסייעת, המקצועית, המשכילה, והמסורה שלו, ייתכן והייתי מרגישה קצת ניכור בעולם הוירטואלי החדש כל כך בשבילי.

תודה רבה לכל העוסקים במלאכה, ובמיוחד לאלו שעושים ימים כלילות לשמור על הפרויקט העצום הזה לטובת הקהילה שוחרת הידע והתרבות במדינה, שהביאו לנו עד הבית את אפלטון ואת הרמב"ם, את נפוליאון ואת סטאלין, את עמוס עוז ואת... צ'כוב.